מגעים להסדר חוב באוניברסיטה העברית: סיוע ממשלתי תמורת מימוש נכסים

במסגרת ההסכם תתחייב המדינה להשתתף במימון החוב, בתמורה להסכמת סגל המרצים להרעה בתנאי פרישתם

ליאור דטל
ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ליאור דטל
ליאור דטל

מגעים למתווה חדש לסיוע ממשלתי לאוניברסיטה העברית - הכורעת תחת נטל מחויבות הפנסיה התקציבית בהיקף של 12.6 מיליארד שקל. במשרד האוצר ובוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המל"ג החלו מגעים להסדר חוב של האוניברסיטה, במסגרתו תתחייב המדינה להשתתף במימון החוב ולמעשה לממן באופן קבוע את תשלומי הפנסיה של המרצים בעשורים הקרובים. זאת, בתמורה להסכמה של סגל המרצים במוסד להרע את תנאי הפרישה שלהם, שנחשבים נדיבים וייחודיים, ובהשתתפות האוניברסיטה בהסדר על ידי מימוש חלק מהנכסים שבהם היא מחזיקה. המגעים החלו עוד בטרם פרישתו של יו"ר הות"ת, פרופ' מנואל טרכטנברג.

בשלב ראשון, תידרש האוניברסיטה לגייס משאבים בהיקף שבין 750 מיליון ל–1.5 מיליארד שקל. במקביל, באוניברסיטה הזמינו לאחרונה הערכת שמאי לשווי נכסים מרכזיים שלה בירושלים, אשר שוויים מוערך בכמיליארד שקל, כנראה במטרה לבחון אותם לקראת מכירה או העברתם לקרן פנסיה חדשה שתוקם במסגרת ההסדר, ותהיה אחראית על תשלומי 
הפנסיה התקציבית לעובדי האוניברסיטה העברית.

המתווה נועד בין היתר לסייע לאוניברסיטה להקל על תקציבה, במיוחד בחמש השנים הקרובות שיהיו קריטיות במיוחד לעתידה. במסגרת המתווה, חובות הפנסיה של האוניברסיטה יימסרו לידי חברה או קרן פנסיה חיצונית, אשר תעביר את תשלומי הפנסיה התקציבית השנתיים לעובדים. כפי שפורסם שלשום ב–TheMarker, בין 2015 ל–2020 תידרש האוניברסיטה להעביר 3.6 מיליארד שקל לתשלומי פנסיה תקציבית לעובדיה, כאשר שנת השיא תהיה 2019, שבה יסתכמו תשלומים אלה ב–613.4 מיליון שקל.

האוניברסיטה העברית הר הצופיםצילום: TESS SCHEFLAN

האוניברסיטה צפויה לסיים את 2014 בגירעון שנתי של כ–20 מיליון שקל. זאת, כאשר שנת 2012 הסתיימה בגירעון שנתי של 150 מיליון שקל, ושנת 2013 הסתיימה באיזון. ב–2014 העבירה האוניברסיטה 655 מיליון שקל - רבע מתקציבה - לצורך תשלומי פנסיה שנתיים, אשר כוללים גם תנאי פרישה מופלגים וייחודיים של סגל המרצים, בהיקף של כ–90 מיליון שקל. כמחצית מהסכום הכולל - כ–330 מיליון שקל - הוזרמה לצורך תשלום פנסיות ישירות מתקציב המדינה. עם זאת, כיום לא מחויבת המדינה לממן באופן קבוע את תשלומי הפנסיה של האוניברסיטה העברית. באוניברסיטה אמרו שלשום כי הם מבקשים ממשרד האוצר להתערב במשבר.

לאוניברסיטה נכסים וקרקעות בכל הארץ

למרות הגירעונות וחבות הפנסיה הגבוהה, האוניברסיטה מחזיקה נכסים בכל הארץ - מלבד ששת הקמפוסים שבבעלותה. הנכסים כוללים בניין בתל אביב, מרכז מסחרי בנתניה, קרקעות בראשון לציון, כפר סבא ורשפון, וכן קרקעות נוספות ופרדסים ברחבי הארץ. בנוסף, לאוניברסיטה גם תיק השקעות בשווי 1.6 מיליארד שקל ו–200 מיליון שקל מזומנים שניתן למשוך ללא הגבלת שימוש.

מעונות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית

בחמש השנים האחרונות קיצצה האוניברסיטה כ–115 מיליון שקל מבסיס תקציבה במסגרת תוכנית התייעלות, בעיקר כדי לאזן את התקציב השנתי הקורס תחת חובות הפנסיה שגדלים והולכים מדי שנה. במערכת ההשכלה הגבוהה הביעו חשש כי הקיצוצים בתקציב האוניברסיטה, לצד תשלומי הפנסיה הגבוהים, עלולים לפגוע בפעילות השוטפת של המוסד ובפעילות המחקר וההוראה. בנוסף, קיים חשש כי המשבר יביא לקיצוץ בתקציב שמקבל המוסד מהמדינה, תקציב המבוסס בין היתר על תפוקות אקדמיות ומחקריות.

ב–2010 החל משא ומתן בין נציגי הסגל הבכיר בכל האוניברסיטאות לבין הות"ת ומשרד האוצר, אשר בו הסכימו נציגי הסגל הבכיר לוותר באופן עקרוני על חלק מתנאי הפנסיה שלהם, בתמורה להתחייבות ממשרד האוצר לממן את המשך תשלומי הפנסיה ולא לפגוע בהם בעתיד - אך מגעים אלה לא הבשילו לכלל הסכם.

כעת מעוניינת המדינה לנהל משא ומתן מקומי בלבד מול האוניברסיטה העברית, אשר לה התחייבויות הפנסיה התקציבית הגבוהות ביותר מבין כלל האוניברסיטאות, והמשבר התקציבי שבו היא שרויה כבר שנים רבות הוא החריף והדחוף ביותר.

שווי השטח יעלה אם יוסב לבנייה למגורים

ל–TheMarker נודע כי באחרונה הזמינה האוניברסיטה הערכת שמאי לשלושה נכסים גדולים שהיא מחזיקה בירושלים - מעונות רזניק (כיום מעונות מאירסדורף) בהר הצופים, ושני מתחמי המעונות בשכונת קרית יובל. לאוניברסיטה אמנם מעונות נוספים בירושלים, למשל כפר הסטודנטים שרכשה ב–2013 מחברת אפריקה־ישראל, אך סביר להניח שלא תפגע בהיצע המעונות שלה בטווח הקרוב. הערכת השמאי נועדה ככל הנראה לבדוק את אפשרויות מימוש הנכסים, אם כי לגבי חלק מהנכסים בודקת האוניברסיטה גם הגדלת הכנסות משטחם.

הנכס העיקרי של האוניברסיטה בירושלים הוא מעונות רזניק בקמפוס הר הצופים. זהו מבנה מעונות ותיק שנבנה בשנות ה–70 כחלק מהקמפוס ומשמש בעיקר את הסטודנטים במדעי הרוח ומדעי החברה. המעונות משתרעים על פני 56 דונם וכוללים 19 מבני מגורים שהתיישנו. בדיקת השמאי העלתה כי הקרקע מבוקשת על ידי עיריית ירושלים אשר מעוניינת להסב אותה למגורים, ובנוסף ניתן לשנות את ייעודה למטרות מסחריות. לפי הערכות, שוויו של השטח נע בין 700–800 מיליון שקל, ובמידה ויפותח השטח למגורים, יעלה שוויו ל–1.5 עד 2 מיליארד שקל.

בנוסף, האוניברסיטה העריכה את שוויים של המעונות בקרית יובל, ברחוב שטרן וברחוב גואטמלה. ברחוב שטרן מחזיקה האוניברסיטה בשני בניינים בשטח בנוי של כ–3,900 מ"ר, ובהם 64 יחידות דיור. בשנתיים האחרונות השקיעה האוניברסיטה מיליוני שקלים בשיפוץ המבנים וכיום מוערך שוויים בכ–65 מיליון שקל, אך במסגרת של פרויקט פינוי־בינוי יכול ערכם לעלות ל–100 מיליון שקל.

ברחוב גואטמלה מחזיקה האוניברסיטה ב–3 מבנים בשטח בנוי של כ–6,700 מ"ר, הכוללים 97 יחידות דיור. חלק ממבני המעונות שופצו והם כוללים גם משרדים ושטחים ציבוריים. השווי המוערך של נכסים אלה הוא כ–110 מיליון שקל.

כיום משקיעה האוניברסיטה משאבים רבים רק באחזקתם ושיפוצם של המעונות בקרית יובל, והיא בודקת אפשרות להליכי השבחה שיניבו מהם הכנסה גבוהה יותר.

ששת הקמפוסים יישארו פתוחים

במסגרת מגעים קודמים בין האוניברסיטה לות"ת ומשרד האוצר עלתה על הפרק הצעה לסגור את הקמפוס של האוניברסיטה ברחובות (האוניברסיטה מנהלת שישה קמפוסים בישראל - 3 מהם בירושלים, קמפוס ברחובות, קמפוס משותף עם אוניברסיטת בן־גוריון באילת וכן בית חולים וטרינרי בראשון לציון, ל"ד). עם זאת, ההצעה ירדה מהפרק כיוון שהתברר שהיא תפגע בהיצע הלימודים של סטודנטים באזור ובהכנסות עתידיות משכר לימוד שישלמו הסטודנטים.

ממשרד האוצר והות"ת נמסר כי "הוועדה לתכנון ותקצוב, משרד האוצר והנהלת האוניברסיטה העברית פועלים במשותף בחודשים האחרונים לגיבוש מתווה לפיתרון מצבה הכלכלי של האוניברסיטה. בשלב זה נבחנות החלופות השונות וכשיגובש המתווה הסופי נעדכן בהתאם".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אתר ChatGPT. היכולות מרשימות ביותר

הצ'אט־בוט המדהים יחליף את גוגל וישנה את עולם הטק? לא כל כך מהר

הפגנות בוורשה, בירת פולין, נגד חוק ההפלות

התקדים הפולני: האם כך ייראה העתיד של ישראל?