ח"כים נגד המשך ההפרטה במערכת החינוך: "פירון ומשרדו מאבדים שליטה"

"בסופו של יום, המדינה האחראית על החינוך ואסור להתנער מאחריות זו או להעבירה לפתחי חברות חיצוניות" — כך הגיב ח"כ עמרם מצנע (התנועה), יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, לתחקיר TheMarker על הפרטת מערכת החינוך. התחקיר, שפורסם היום (א'), חשף כי היקף ההתקשרות של משרד החינוך עם עשרות גופים בכל תחומי החינוך העיקריים מוערך בכ–11 מיליארד שקל לפחות בשנה, כלומר כרבע מתקציב החינוך. התחקיר גילה עוד כי המיליארדים מוזרמים למאות חברות פרטיות — שלעתים גוזרות מהם דמי ניהול ורווחים — ולעמותות פרטיות; ולצדם גם חברות מסחריות מפעילות תוכניות לימודים בבתי ספר, שבהן התלמידים נחשפים לתכנים שפותחו על ידם ונחשפים דרכן למותגי החברה.

לטענת מצנע, הבעיה נמצאת על סדר יומה של ועדת החינוך. לדבריו, "הפרטת מערכת החינוך בישראל היא בראש ובראשונה בעיה חברתית ויש לעשות הבחנה בין תחומים החייבים להישאר באחריות ובניהול המשרד לכאלה שיכולים להתבצע על ידי גופים חיצוניים. גם במקרים כאלה, רצוי שהם יהיו עמותות או חברות ללא כוונת רווח".

מצנע אמר כי המליץ להשיב למשרד החינוך את הפעילות של תוכנית קרב, שמספקת שיעורי העשרה ופעילותה מתוקצבת ביותר מ–200 מיליון שקל על ידי המשרד ומועברת לעמותות וחברות פרטיות; את תוכנית היל"ה, שמופעלת על ידי חברת עתיד מכללות טכנולוגיות בתקציב של 118 מיליון שקל מהמשרד; ופעילויות נוספות.

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), אמר בעקבות התחקיר שהוועדה תעסוק בנושא עם החזרה מפגרת הכנסת. לדבריו, "שר החינוך ומשרדו מאבדים שליטה במערכת החינוך. העובדה שסכום כה גדול עובר לידיים פרטיות של חברות מסחריות ועמותות מטרידה ומסוכנת. הפגיעה במערכת היא רב־שכבתית — קודם כל במורה בכיתה, שנהפך ללא רלוונטי כאשר לכל בעיה יש עמותה או חברה מסחרית שנותנת מענה לבית התלמיד. דבר נוסף הוא חוסר הרלוונטיות של משרד החינוך, שמאבד את האחיזה המלאה והשליטה במערכת. לבסוף נפגעים אנחנו, משלמי המסים, כאשר כספים רבים שלנו מועברים למשכורות ובונוסים של חברות פרטיות ולא לרווחת התלמידים".

• משרד החינוך בע"מ: כך מקבלים מאות גופים פרטיים כ-11 מיליארד שקל

ח"כ שמעון אוחיון (ישראל ביתנו) מסר בתגובה לתחקיר כי "הממצאים המופיעים בכתבה חמורים כאין דוגמתם בכמה רבדים ובכמה אופנים. החמור ביותר בעיני הוא העסקה קבלנית, שהיא כשלעצמה תעודת עניות למדינת ישראל בכלל ולמשרד החינוך בפרט". אוחיון, שהגיש את הצעת החוק להעסקה ישירה של מורי קבלן, הוסיף כי "העסקת עובדי קבלן חוסכת אמנם כסף לחברות הפרטיות, אך פוגעת באופן אנוש במערכת החינוך ובעתיד ילדי ישראל. בנוסף, ולא פחות חמור, העסקה קבלנית פוגעת במורים".

אוחיון הוסיף כי "לצערי, המציאות מראה כי גופים פרטיים במערכת החינוך תורמים בעיקר לאוכלוסיות החזקות, שכן מדובר באינטרס כלכלי, מסחרי. כתוצאה ישירה מכך, אוכלוסיות חלשות לא מצליחות לשתף פעולה עם גופים פרטיים כאלה או אחרים וכך נשארות מאחור, מוזנחות על ידי מערכת החינוך של המדינה". אוחיון מתח ביקורת על סירוב המשרד לחשוף את הנתונים, ואמר כי "הציבור חייב לדעת כמה משקיע משרד החינוך בתשלום לגופים פרטיים. מדובר בכספי ציבור שהולכים לכיסים פרטיים".

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) אמרה בתגובה לתחקיר כי "הוא מעלה כמה עמוקה וכמה מקיפה ההפרטה הזוחלת של השירותים הציבוריים המהותיים ביותר שהמדינה אמורה לספק לאזרחיה. השורה התחתונה המבהילה היא שהחינוך במדינה נהפך לאוסף של תוכניות פרטיות. מדובר בחינוך מדולדל, חבוט ומופרט, וצריך לשאול אם בכלל עוד אפשר לקרוא לו ממלכתי". לדבריה, "כשלפיד מדבר על תוספת לחינוך, ופירון על למידה משמעותית, הרושם העיקרי הוא שהם מנותקים מהמציאות, שנגררת לכיוון ההפוך״.

במסמך של מרכז המידע והמחקר של הכנסת על תוכניות לימוד חיצוניות במערכת החינוך, שהוכן לבקשה של זנדברג וח"כ מיכל רוזין (מרצ), נכתב כי "לכניסת גורמים חיצוניים למערכת החינוך עשויים להיות יתרונות של ממש, כמו גיוס משאבים חיצוניים למערכת והכנסת ידע מקצועי חדש". מנגד, יש חשש לבזבוז וחוסר תיאום ולקידום סדר יום שאינו עולה בקנה אחד עם מטרות החינוך בישראל ולהגברת האי־שוויון במתן שירותי החינוך.