חוק ההסדרים |

תקציב החינוך יקוצץ בחצי מיליארד שקל

התקציב אמנם יעלה ב–1.8 מיליארד שקל, כדי לכסות את הגידול במספר התלמידים ואת העלייה בשכר המורים בעקבות הרפורמות במערכת - אך בעקבות הקיצוץ בבסיס התקציב ב–2014 יקוצצו תקציבי הצהרונים, הפיתוח והשתתפות המדינה במימון עובדי המינהלה

ליאור דטל
ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ליאור דטל
ליאור דטל

תקציב משרד החינוך יקוצץ ב–2015 בכ–485 מיליון שקל. מדובר בקיצוץ שנובע מהחלטת הממשלה באוגוסט לקצץ 517 מיליון שקל מבסיס תקציב המשרד. הקיצוץ השפיע על תקציב 2014, וכעת נוגס בתקציב 2015. תקציב ההשכלה הגבוהה יסתכם ב–2015 ב-9.27 מיליארד שקל - גידול של כ–150 מיליון שקל בהשוואה לתקציב 2014. עם זאת, הוא יכלול קיצוץ בהיקף של 175.5 מיליון שקל - כפי שנקבע בהחלטת הממשלה מאוגוסט.

ב–2013 קוצץ תקציב החינוך בכ–400 מיליון שקל וב–2014 ב–1.5 מיליארד שקל נוספים. כאמור, באותה שנה אושר הקיצוץ הנוסף בסך 517 מיליון שקל בבסיס התקציב. במשרדי החינוך והאוצר עדיין בוחנים את הצורך להפחית כ–32 מיליון שקל נוספים מהתקציב.

כ–205 מיליון שקל יקוצצו מתוכנית הצהרונים, כ–100 מיליון שקל יקוצצו מהשתתפות המדינה בשירותים ובכוח האדם של עובדי המנהלה בבתי הספר, ותקציב הפיתוח של המשרד יופחת בכ–185 מיליון שקל – אך להפחתה בו לא צפויה להיות משמעות לגבי היקף בניית הכיתות או בתי הספר. שכרם ותנאי העבודה של המורים לא ייפגעו, ולא צפוי קיצוץ בשעות הוראה בבתי הספר.

צילום: אמיל סלמן

כמו כן, על פי חוק ההסדרים, חוק יום לימודים ארוך, שהיה אמור להיכנס לתוקף ב–2015 ולהיות מיושם בכל בתי הספר בשנת הלימודים הבאה, יידחה שוב בחמש שנים עד ל–2021 (תשפ"א) - 24 שנה לאחר שנחקק. משמעות דחיית החוק היא ביטול העברת תוספת של כ–2 מיליארד שקל לתקציב 2015 - העלות המוערכת של יישומו המלא של החוק.

במקביל להפחתות בסעיפי תקציב משרד החינוך, תקציב המשרד יגדל בסך הכל ב–1.8 מיליארד שקל בהשוואה לתקציבו המקורי ב–2014 ויסתכם ב-45.4 מיליארד שקל (תקציב 2015 נמוך בכמיליארד שקל מההקצאה המעודכנת לתקציב החינוך ב–2014 — הכוללת תקציבים שהתקבלו במערכת החינוך במהלך השנה).

חלק משמעותי מהגידול בתקציב נועד לצורך מימון "הטייס האוטומטי" - גידול שהממשלה מחויבת לבצע כדי להתאים את התקציב לקצב הגידול הטבעי של התלמידים במערכת החינוך ומסתכמת בתוספת תקציב של כ–640 מיליון שקל, לצד מחויבותם לממן את תוספות השכר למורים במסגרת הסכם עוז לתמורה שנחתם עם ארגון המורים העל יסודיים – תוספת של כ–300 מיליון שקל.

התוספת התקציבית תכלול את התוכניות החדשות שהוביל משרד החינוך בשנה האחרונה: התוכנית ללמידה משמעותית, שמשמעותה תוספת של 215 מיליון שקל לתקציב המשרד - שבאה לידי ביטוי בעיקר בתוספות שכר למורים שיסכימו להיכלל בתוכנית; תוספת של כ–350 מיליון שקל למימון הקייטנות המסובסדות בבתי הספר במהלך החופש הגדול; וכ–110 מיליון שקל להרחבת תוכנית ההזנת התלמידים.

אם העיריות לא יממנו - התלמידים ייפגעו

חוק חינוך ארוך, שנחקק ב–1997, נועד לספק מסגרות לימודים עד אחר הצהריים עבור התלמידים, ומיושם רק בבתי הספר בשכונות וביישובים המוחלשים ביותר בישראל. במערכת החינוך מעריכים כי דחייה כל כך ארוכה נועדה כדי לקבור אותו בספר החוקים.

מנגד, בחוק ההסדרים מסביר משרד האוצר כי בעקבות יישום רפורמת אופק חדש מ–2008 נוספו שעות לימוד למערכת החינוך המאריכות את יום הלימודים. עם זאת, לא מדובר בהארכה סדירה לכל התלמידים ובכל ימי הלימוד, בהתאם לחוק יום לימוד ארוך. ב–2012 אישרה הממשלה את המלצות ועדת טרכטנברג להקים צהרונים שיפעלו לאחר הלימודים עד 16:00 כתחליף ליישום החוק. עם זאת, ב–2013 קיצצה הממשלה את רוב התוכנית והם פועלים כיום רק ביישובים המוחלשים ביותר.

צילום: אילן אסייג

זאת ועוד, גם בצהרונים שנותרו יבוצע קיצוץ בסך של 205 מיליון שקל - לתקציב של 375 ב–2015 במקום 605 מיליון שקל ב–2014. הצהרונים עדיין לא נפתחו לפעילות השנה, והותירו אלפי הורים ללא פתרון. השבוע פורסם כי משרד החינוך בוחן את הפעלת הצהרונים מחדש לאחר סוכות אבל בגביית תשלום של 90 שקל לילד בחודש, במקום במימון מלא של המדינה. התשלום הופחת ובחוק ההסדרים נקבע תשלום של עד 60 שקל בחודש לכל ילד - במקום בסבסוד מלא של המדינה. גורמים בממשלה הסבירו כי גביית תשלומי ההורים נועדה לשמש "דמי רצינות", כדי להגביר את המחויבות של המשתתפים בתוכנית אליה, וכי מדובר במחיר סמלי ונמוך בהרבה מהצהרונים הפרטיים.

חוק ההסדרים קובע שעיריית ירושלים תתוקצב ב–25 מיליון שקל נוספים, להרחבת תוכנית הצהרונים בעיר, שכיום פועלת רק בגנים, גם בקרב תלמידי בתי הספר.

כמו כן, חוק ההסדרים מטיל על משרד החינוך קיצוץ נוסף של כ–100 מיליון שקל מתקציב ההשתתפות במימון השירותים בבתי הספר וגני הילדים, המועברים ממשרד החינוך לרשויות המקומיות. ככל הנראה, הרשויות המקומיות ייאלצו להגדיל את המימון שהם מעבירים לצורך הסעות, חומרי מלאכה, ושכר אנשי הצוות - שאינם כוללים מורים - כמו ספרנים, מזכירות, שרתים ופסיכולוגים, מתקציב הארנונה. אם רשות מקומית לא תצליח להגדיל את תקציבה בתחומים האלה, השירות שיינתן לתלמידים ולהורים בבתי הספר ייפגע.

תקציב הפיתוח של משרד החינוך יסתכם ב–2015 ב–1.7 מיליארד שקל - לעומת 1.88 מיליארד שקל ב–2014. עם זאת, ההפחתה בתקציב הפיתוח לא צפויה לפגוע בבניית כיתות ומוסדות לימוד, מכיוון שהיא מתייחסת לשינוי בצורכי הבינוי ברשויות המקומיות, שהחלו להפחית את בניית גני הילדים לאחר שסיימו לבנות את רוב גני הילדים בתוכנית לחינוך חינם בגיל 3–4.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"

משפחת שר־שלום, שנכנסה לפני כמה חודשים לדירה בשכונת גליל ים בהרצליה

"קנינו ב-1.8 מיליון שקל, היום הדירה שווה 4.4 מיליון": עוד הגרלה יוצאת לדרך. מה הסיכוי לזכות?