נשיאי אוניברסיטאות לנתניהו: הקיצוץ יביא לסופו של עידן ההשכלה הגבוהה

במכתב ששלחו לנתניהו הם מוחים על החלטת הממשלה לקצץ 175 מיליון שקל מתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה ■ "מדובר בהחלטה אומללה שתיתן את אותותיה לאורך שנים ותביא לנזק מתמשך לכלכלה, ליזמות, לפיתוח ולתעסוקה בישראל"

ליאור דטל
ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ליאור דטל
ליאור דטל

ראשי האוניברסיטאות, ראשי המכללות והתאחדות הסטודנטים הארצית שלחו מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, בו הם מוחים על החלטת הממשלה לקצץ 175 מיליון שקל מתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה, כחלק מהקיצוץ הרוחבי בתקציבי הממשלה שאושר בשבוע שעבר.

במכתב נכתב כי "החלטה זו תוביל לסופו של עידן ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל". זוהי החלטה מסוכנת, המגיעה בעיתוי קשה במיוחד בו המערכת מנסה לתת מענה לקריאות לחרם אקדמי ולצרכים הולכים וגדלים של סטודנטים ואנשי סגל אקדמי. הטלת הקיצוץ המתוכנן על מערכת ההשכלה הגבוהה – תביא לנזק אדיר לחברה הישראלית ולמדינה".

ראשי מוסדות ההשכלה הגבוהה והסטודנטים הוסיפו כי ההחלטה של ממשלת ישראל, דווקא היום, לפגוע בתקציבי מערכת ההשכלה מהווה סכנה אסטרטגית לחוסנה הלאומי של מדינת ישראל. מדובר בהחלטה אומללה שתיתן את אותותיה לאורך שנים. משמעות הפגיעה היא נזק מתמשך לכלכלה, ליזמות, לפיתוח ולתעסוקה בישראל", כתבו לנתניהו.

אוניברסיטת בן גוריון

נשיאי האוניברסיטאות, המכללות והסטודנטים החליטו לשתף פעולה במאק נגד הקיצוץ בתקציב המערכת. בשבוע שעבר טענו גורמים במערכת ההשכלה הגבוהה כי הקיצוץ יביא לפגיעה בתוכניות להחזרת מדענים ישראלים מחו"ל, בחידוש תשתיות מחקר והוראה, ובתוכניות לשילוב חרדים וערבים במערכת ההשכלה הגבוהה.

במסגרת הקיצוץ הרוחבי שאושר השבוע בממשלה הוחלט כי תקציב ההשכלה הגבוהה יקוצץ ב–2014 ב–175 מיליון שקל. לפני כן קוצץ התקציב ב–80 מיליון שקל ב–2013 וב– 34מיליון שקל ב–2012. במערכת חוששים מקיצוץ גדול עוד יותר בתקציב 2015. במכתב התייחסו נשיאי האוניברסיטאות והמכללות למבצע צוק איתן וכתבו כי "הקיצוץ הינו צעד ציני שאין כדוגמתו ושיפגע באותם סטודנטים שהגנו על המדינה ב'צוק איתן'".

תקציב ההשכלה הגבוהה הסתכם ב–2014 בכ-9.3 מיליארד שקל, גידול של כ-300 מיליון שקל מתקציבה ב-2013. מאז 2010 מיושמת במערכת ההשכלה הגבוהה התוכנית הרב שנתית, שנועדה להציל אותה מקריסה. במסגרת התוכנית זכתה המערכת לתוספות תקציביות בסך 2 מיליארד שקל שייפרשו עד 2016, אך גם הם קוצצו בשנים האחרונות. התוספות נועדו לפצות על השחיקה בתקציבי המוסדות בעשור הקודם, לסייע לגייס אנשי סגל חדשים, להחזיק חוקרים מחו"ל ולבנות תשתיות מחקר מתקדמות. בנוסף, במסגרת התוכנית שונה מודל התקצוב של המוסדות במטרה לעודד תחרות ביניהם על איכות המחקר וההוראה ולייעל את עבודתן.

"בארבע השנים האחרונות המוסדות להשכלה גבוהה החלו להתאושש, לגייס חוקרים צעירים ולשקם את תשתיות ההוראה", נכתב במכתב. "בעיצומו של תיקון היסטורי זה - הממשלה מנחיתה קיצוץ תקציבי דרסטי על המערכת, אשר אם יתממש - יחזיר אותה ל'עשור האבוד', ויסתום את הגולל על המאמץ לשקמה. נדרשות שנים ארוכות כדי להשיב את אמונם של חוקרים ישראלים מבריקים שנמצאים בחו"ל, לשכנעם לחזור ארצה ולהשתלב במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. בשורה סתמית אחת בתוך החלטת ממשלה על קיצוץ תקציבי נמחק באחת אותו אמון, ואיתו התקווה להחזיר ארצה את העוצמה המדעית שבאמצעותה נבנתה בזמנו תעשיית ההיי-טק כמו גם כיפת ברזל".

כתבות מומלצות

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

אם אחת הסיבות לתוספות השכר המתכוננות למגזר הציבורי היא העלייה החדה בשכר בהיי־טק, הגיע הרגע להכניס להסכמי השכר במגזר הציבורי עוד אלמנטים היי־טקיים

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

סופיה, בירת בולגריה. לגור באחת הערים העתיקות באירופה עבור 3,200 שקל בחודש

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אישה בטלפון

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות