משרד החינוך: מחיר הקטנת כיתות ל-30 תלמידים - אובדן מיליון שעות לימוד

במענה למחאת הסרדינים של ההורים, קובע המשרד שעלות הרפורמה המוצעת תהיה 8 מיליארד שקל - כמחצית תקציב שעות ההוראה בישראל ■ בנוסף, הקטנת הכיתות תחייב הגדלה ניכרת של צוות המורים ותוביל לגיוס מורים ברמה נמוכה

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

עלות הקטנת מספר התלמידים המרבי בכיתה בבתי המספר מ–40 ל–30 תהיה 8 מיליארד שקל, סכום השקול למיליון שעות הוראה, ולא תועיל כמעט לשיפור איכות ההוראה - כך מעריך משרד החינוך, בעמדה שהציג בפני ועדת החינוך של הכנסת.

הדיון בכנסת נערך אתמול במענה למחאה הציבורית של הורים בפייסבוק למען הקטנת מספר התלמידים בכיתות בישראל ל-30 תלמידים לעומת 40 כיום. המחאה צוברת תאוצה, וההורים מנסים גם לנקוט יוזמה להשבתת מחאה של הלימודים למשך שעה ביום שישי.

במשרד החינוך מודאגים מהיוזמה, שעל פי כל ההערכות המקצועיות של המשרד עלולה לגרום נזק עצום למערכת החינוך - גם בשל עלותה הגבוהה במיוחד, וגם משום שלפי מחקרים רבים בעולם, הקטנת הכיתות אינה תורמת לשיפור ההוראה, כך שהתקציב העצום הדרוש ליישומה עלול להיות מבוזבז לריק. נוסף על כך, במשרד זועמים על המהלך מפני שהוא ייטיב בעיקר עם השכבות החזקות - הרוב הגדול של הכיתות הגדולות בישראל נמצא בערים החזקות של מרכז הארץ.

כיתה בבית ספר רמות בירושלים

מספר התלמידים הממוצע בכיתה הוא 27 בחינוך היסודי ו–28 בחטיבות הביניים. ממוצעים אלה משקפים מנעד רחב של גודל כיתות. במרבית המקרים, בפריפריה ובחינוך הממלכתי־דתי הכיתות קטנות מהממוצע, ואילו בערים החזקות באזור המרכז, הכיתות גדולות יותר ונושקות לשיא של 40 תלמידים בכיתה.

בישראל יש כיום 31 אלף כיתות בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, ומהן, בכ–13 אלף (8,000 בבתי הספר היסודיים ו-5,000 בחטיבות הביניים) מספר התלמידים הוא בין 30 ל–40. באחרונה אסר משרד החינוך על רשויות חזקות לממן מתקציבן הקטנה של כיתות ל–32 תלמידים, בשל הרצון לחסוך במשאבים ולהפנות אותם לצרכים חינוכיים אחרים, וכן משום שמהלך הזה מגדיל עוד את הפערים בחינוך בין רשויות חזקות וחלשות.

האיסור של משרד החינוך על הקטנת כיתות ברשויות החזקות עורר את התנגדות הרשויות החזקות - ובעקבותיו את מחאת ההורים באזור המרכז, שגילו כי הכיתות בבתי הספר שלהם חזרו לגדול. מכאו נולדה תנועת המחאה, מחאת הסרדינים, הקוראת להקטנת הכיתות ל-30 ילדים ואף 26 ילדים בכיתה. המחאה צוברת תאוצה בפייסבוק, וגם צוברת כוח פוליטי בשל לחצים אדירים שמפעילים ראשי הרשויות החזקות.

בדרום קוריאה דווקא צופפו את הכיתות

במשרד החינוך טוענים כי מחקרים שנערכו בעולם אינם תומכים בתועלת של הקטנת כיתות כאמצעי לשיפור ההוראה. למעשה, מסקנות המחקרים בעולם כמעט חד משמעיות: פרט לפיצול כיתות בגילאים הצעירים מאד (כיתות א' ו–ב'), פיצול כיתות בגילאים המבוגרים יותר אינו מועיל לשיפור ההוראה, אפילו להפך. זאת מאחר שפיצול הכיתות גם שואב משאבים אדירים, וגם מחייב הגדלה ניכרת של צוות המורים - דבר שמביא לירידה ברמת המורים. במשרד החינוך מזכירים את מערכות החינוך של יפן ושל דרום קוריאה, הנחשבות בין הטובות בעולם. דרום קוריאה בחרה לצופף את הכיתות שלה ל–50 תלמידים, אבל את הכסף שהיא חסכה מכך היא השקיעה בהעלאת שכר המורים ושיפור הכשרתם, כך שבכיתות המעטות שלה מלמדים מורים טובים מאוד. התוצאה היא מערכת חינוך צפופה אבל איכותית ומצליחה.

משרד החינוך מעריך כי גם בישראל היוזמה לפיצול כיתות תביא לנזק דומה של דרדור חמור באיכות ההוראה. לפי חישוביו, כדי לרדת ממספר תלמידים מרבי של 40 לתקרה של 30 תלמידים בכיתה, יהיה צורך להוסיף 5,000 כיתות (ירידה לתקרה של 26 תלמידים תהיה כרוכה כבר בתוספת של 10 אלף כיתות). הדבר ידרוש בנייה של 5,000 כיתות חדשות והגדלה של צוות ההוראה ב–13 אלף מורים חדשים (גידול של 10% במספר המורים בישראל). העלות המשוערת היא 8 מיליארד שקל (או 16 מיליארד שקל במקרה של ירידה ל-26 תלמידים), שמהם 5 מיליארד שקל יוצאו רק על בינוי הכיתות. עוד כ–1.5 מיליארד תעלה הכשרת 13 אלף מורים נוספים. 2 מיליארד שקל תהיה ההוצאה השוטפת על תוספת שעות הוראה. מדובר אפוא בעלות חד פעמית אדירה של כ-6.5 מיליארד שקל, ועוד הוצאה שוטפת שנתית של כ-2 מיליארד שקל, וכל זה עבור הקטנת כיתות ל–30 תלמידים - שלטענת משרד החינוך לא תתרום לשיפור איכות ההוראה בישראל (כאמור, יש סיכוי רב שאפילו תזיק בשל הפגיעה באיכות המורים החדשים), ובכל מקרה תסייע כמעט רק לשכבות המבוססות באזור המרכז.

על פי חישובי משרד החינוך, הוצאה של 8 מיליארד שקל שקולה לתקציב של מיליון שעות לימוד בשנה, או כ-20 שעות לימוד לכל כיתה - כמעט מחצית מתקציב שעות ההוראה בישראל. במשרד גם מזכירים כי הניסיון להקטין את צפיפות הכיתות בישראל לממוצעים דומים לאלה של מדינות ה–OECD אינו רלוונטי, מאחר שהילודה בישראל גבוהה פי כמה - כך שבהכרח הכיתות בישראל יהיו יותר צפופות.

יש לציין כי המשרד אינו מתנגד למהלך של פיצול הכיתות - בחלק משעות הלימוד, בכיתות א'־ב'. מהסיבה הזו היוזמה להקפאת תקציב פיצול הכיתות בוטלה, וכיתות א' בישראל ימשיכו לקבל 10 שעות לימוד שבועיות בכיתות מפוצלות של 20 תלמידים לכל היותר, וכיתות ב' יקבלו 5 שעות לימוד שבועיות כאלה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט