סטודנטים ברחבי העולם: דרושה מהפכה בלימודי הכלכלה

41 קבוצות של סטודנטים מ-19 מדינות - בהן גם סטודנטים מהאוניברסיטאות חיפה ותל אביב - יצרו ביניהן קשר במטרה לתת ביטוי לפלורליזם שמתקיים כיום בדעות הכלכליות בעולם: "היעדר גיוון אינטלקטואלי מגביל את ההשכלה, המחקר ואת יכולתנו להתמודד עם האתגרים של המאה ה-21"

חגי עמית
חגי עמית
חגי עמית
חגי עמית

41 קבוצות של סטודנטים מ–19 מדינות יצרו ביניהן קשר בחודשים האחרונים במטרה להקים תנועה שתביא לרפורמה בלימודי הכלכלה באוניברסיטאות, כך שיינתן ביטוי לפלורליזם המתקיים כיום בדעות הכלכליות ברחבי העולם. בהתארגנות חברים קבוצות של סטודנטים מאוניברסיטאות חיפה ותל אביב.

במסמך אותו תעלה לאתר האינטרנט שהקימה התנועה, הקוראת לעצמה ISIPE (International Student Initiative for Pluralist Economy), היא מצהירה את האני מאמין שלה. "לא רק כלכלת העולם נמצאת במשבר, אלא גם לימודי הכלכלה. למשבר הזה יש תוצאות מעבר לכותלי האוניברסיטה. החומר הנלמד מעצב את המחשבה של הדור הבא של מקבלי ההחלטות, ועל כן את החברות שבהן אנו חיים. אנו, סטודנטים לכלכלה ממספר רב של מדינות, מאמינים שזהו הזמן לחשוב מחדש על הדרך שבה מלמדים כלכלה".

בתנועה כותבים עוד: "אנו לא מרוצים מצרות המחשבה שהשתלטה על לוח הלימודים בעשורים האחרונים. היעדר הגיוון האינטלקטואלי מגביל לא רק את ההשכלה והמחקר. הוא מגביל גם את יכולתנו להתמודד אם האתגרים הרב־ממדיים של המאה ה–21 - החל מיציבות פיננסית וכלה בהבטחת התזונה והשינויים האקלימיים".

ואכן, סטודנט שמגיע כיום ללימודי תואר ראשון עם שאיפות להבין טוב יותר את המערכות הכלכליות המניעות ומכוונות את חיי היום של כל אחד מתושבי כדור הארץ - צפוי במרבית המקרים להתאכזב. בשלוש שנות לימודיו הוא צפוי לשנן ולהבין סדרה ארוכה של מודלים כלכליים, אבל לא להתמודד עם נושאים כמו הקריסה הכלכלית של 2008, המשבר הסביבתי עמו מתמודד כדור הארץ, משבר החוב של מדינות המערב, בעיית חוסר השוויון ויוקר המחיה המרימים את ראשם במספר רב של כלכלות בעולם.

סטודנטים לכלכלה מאוניברסיטת חיפהצילום: רמי שלוש

בין היתר, קוראת התנועה לאוניברסיטאות השונות לשכור חוקרים שיכולים להביא לשינוי תיאורטי ומתודולוגי בתוכניות הלימודים, ליצור טקסטים וכלים פדגוגיים הנחוצים לתמיכה בקורסים פלורליסטיים, וליצור שיתופי פעולה בין מחלקות מדעי החברה ומדעי הרוח. היוזמה נתמכת על ידי יותר מ–200 אנשי אקדמיה מ–23 מדינות.

לדברי עומר מגל, אחד מחברי קבוצת סטודנטים באוניברסיטת חיפה השותפה להתארגנות, "הכלכלה היא משהו שנמצא בוויכוח כל הזמן, אבל לתוך הכיתה זה כמעט לא מגיע. חוויית הלמידה היא כמו של לימודי מתמטיקה".סטודנט אחר, יוני בן בסט, טוען כי "אם תלך לחוגי מדעי החברה האחרים הסמוכים כמו פסיכולוגיה, תראה שאפילו אם מתנגחים בפרויד, לומדים אותו. אצלנו הוויכוח לא נכנס לעסק".

אסנת רוטלוי מספרת: "ישבתי עם אמא שלי שלמדה כלכלה באוניברסיטת חיפה. השוויתי אתה את החומר הנלמד וראינו שזה אחד לאחד אותו החומר. הכלכלה נלמדת בוואקום בלי ההקשרים החברתיים שלה".

אורי רובין מספר כי "אם קוראים לכלכלה מדעי החברה - צריך להתעסק בחברה. כיום יש הרגשה בכלכלה שיש שורה תחתונה אליה שואפים - אם זו צמיחה או מדד רווחה כללי. אבל ההתעסקות בחברה לא עולה בשום מקרה. למדנו באחד השיעורים במשך חצי שעה איך מחשבים את מדד ג'יני (מדד אי־השוויון, ח.ע) ובזה זה נגמר. גם כשאתה פותר תרגיל ואומרים בסוף 'הרווחה גדלה', אתה אף פעם לא מנתח איך ולמה היא גדלה. זה לא מעניין אף אחד".

נמרוד לניר מסביר מדוע נתונים הכלכלה נתונים בקיבעון: "את תוכנית לימודי הכלכלה מייצרים כבר עשרות שנים אותם כלכלנים, וזה מעגל קסמים שקשה לשבור אותו".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"