משקי הבית אחראים ל-70% מהתרומות לעמותות בישראל - התאגידים רק לכ-7%

לפי סקר של הלמ"ס, העמותות והארגונים ללא מטרות רווח מסתמכים בעיקר על משרדי ממשלה ורשויות מקומיות למימון פעילותם ■ "הפילנתרופיה בישראל חלשה ובמיוחד אצל אנשי עסקים, שם זה בולט על רקע העושר שנצבר והולך אצל משפחות מסוימות"

ליאור דטל
ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ליאור דטל
ליאור דטל

תאגידים בישראל כמעט אינם תורמים לעמותות ולמטרות חברתיות בישראל, ורוב התרומות מתקבלות מיהודים בחו"ל וממשקי בית בישראל - כך עולה מסקר מקיף שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל–2009–2011 במדגם מייצג של מוסדות ללא כוונת רווח. מהנתונים עולה כי עולם הפילנתרופיה בישראל לא מפותח, וכי העמותות וארגונים ללא מטרות רווח מסתמכים בעיקר על תשלומים ממשרדי ממשלה ורשויות מקומיות כדי לממן את פעילותם.

באחרונה נשמעו טענות על כך שבעלי הון ותאגידים בישראל הפחיתו את היקף התרומות שלהם למטרות חברתיות בגלל הביקורת שנשמעה כנגדם על יוקר המחיה במחאה החברתית של 2011, אך על פי הנתונים, הטענה הזאת לא נכונה. היקף התרומות של חברות בישראל היה נמוך באופן יחסי גם בשנים שקדמו למחאה החברתית וגם ב–2011, ואף עלו באותה שנה באופן יחסי.

קופות צדקה בבני ברק

הסקר של הלשכה נערך בשיתוף מיזם יכולים נותנים, שהוקם על ידי אנשי עסקים ובעלי הון ישראלים לקידום הנתינה הפרטית בישראל, ובשיתוף קרן יד הנדיב. בסקר נבחנו הכנסותיהם של 408 מוסדות ללא כוונת רווח שהכנסותיהם גבוהות מ–500 אלף שקל לשנה, המהווים מדגם מייצג של מלכ"רים בישראל.

כמחצית מההכנסות של מוסדות ללא כוונת רווח, בהם עמותות, ארגונים חברתיים, עמותות, מוסדות השכלה גבוהה ובתי חולים, התקבלו מהממשלה ומרשויות מקומיות. כשליש נוסף מההכנסות נוצרו ממכירות ורכוש של המוסדות, לעתים למשרדי הממשלה. כ–6.7% מההכנסות היו מתרומות שהתקבלו מחו"ל, ככל הנראה מיהודים מארה"ב וקנדה, ורק 4.7% מההכנסות התקבלו מתרומות שניתנו בתוך ישראל.

בסך הכל התרומות מישראל הסתכמו ב–5.7 מיליארד שקל ב–2011 (עלייה של 14.4% לעומת 2010) ואילו סכום התרומות מחו"ל הסתכם בכ–8 מיליארד שקל (עלייה של 18.3% לעומת 2010). 70% מהתרומות שהתקבלו מישראל היו ממשקי הבית – בעיקר תרומות קטנות שהתקבלו ממשפחות - ורק 27% מהתרומות הגיעו מחברות עסקיות. במיזם יכולים נותנים מעריכים על בסיס הנתונים כי מתוך השיעור הזה, היקף התרומות שהתקבל מתאגידים היה נמוך עוד יותר. יתרת התרומות הגיעו מעזבונות.

שיעור התרומות שהתקבל מחברות בישראל נוצר יציב ב–2009–2011, אך היקפם גדל מ-1.3 מיליארד שקל לכ-1.5 מיליארד שקל - עלייה של כ-18%. לעומת זאת, היקפי התרומות משקי הבית גדול ב–25% בשלוש השנים האלה - והגיעו ליותר מ–4 מיליארד שקל. על פי ניתוח של הנתונים שנערך ביוזמה, ומבוסס על שיעור התרומות מחברות עסקיות שביקשו פטור ממס על התרומות, עולה כי התאגידים בישראל תורמים כ–700 מיליון שקל עד מיליארד שקל בשנה, כ–7% מהתרומות הכספיות. עם זאת, לפי הניתוח, רוב ההכנסות שקיבלו המלכ"רים מחברות היו בשווי של מוצרים או שעות התנדבות בערך של 2.6 מיליארד שקל.

"התרומה הנמוכה 
של העסקים בולטת"

"אנחנו מעודדים מאוד מהיקף הנתינה הפרטית בישראל, שהתגלה כמשמעותי, אבל מאוכזבים מהיקף הנתינה הכספת התאגידית, שהיא נמוכה יותר ממה שחשבנו", אומר איש העסקים שוקי ארליך, יו"ר מיזם יכולים נותנים. "במשך שנים אנשי עסקים מובילים במשק באים ואומרים שהחברות לא עושות מספיק. אף שבארה"ב שיעור הנתינה של התאגידים נמוך עוד יותר, כשרואים את הצרכים הגדולים בישראל ואת שיעור התרומות של משקי הבית כאן, יש תחושה שהחברות בישראל יכולות לעשות הרבה יותר. אנחנו מרגישים שבעלי היכולת יכולים לתת יותר ולהיות חלק משמעותי מהתומכים במגזר השלישי".

"התרומה הנמוכה של העסקים בישראל מאוד בולטת. בסך הכל הפילנתרופיה בישראל חלשה ובמיוחד אצל אנשי עסקים, שם זה בולט עוד יותר על רקע העושר שנצבר והולך אצל משפחות מסוימות. יש כאן בעיה קשה", אומר ד"ר ניסן לימור, יו"ר פורום ון ליר למגזר השלישי. "אין כאן תרבות של נתינה. הייתי מצפה מחברות ומנהלים שמפרסמים את הדו"חות הכספיים של החברות שלהם בסוף מארס, להודיע באותה הזדמנות מה היקף התרומה שלהם לחברה ומה היחס בין הרווחים לסכומים שנתרמו". לימור מוסיף כי המדינה צריכה למצוא דרכים לעידוד תרומות נוספות מהמגזר העסקי, גם באמצעות תרומת מוצרים או מזון.

על פי נתוני OECD, שיעור התרומות הפילנתרופיות בישראל ביחס לתמ"ג הוא 0.6%, לעומת 1.7% בארה"ב. בנוסף, אחוז התרומות של משקי הבית בישראל מתוך ההכנסה הפנויה של כלל משקי הבית הסתכם ב–1.2% ב–2010–2011, לעומת 1.9% בארה"ב. סך התרומות שניתנו בישראל בחלוקה למספר האזרחים מסתכם ב–628–742 שקל בממוצע לשנה לנפש, לעומת 2680–2960 שקל לנפש בארה"ב (767–845 דולר).

לא תורמים במשרד

החלק הגדול ביותר של תרומות מישראלים התקבל בעמותות וארגונים הפועלים בתחום הרווחה (37%–41% מהתרומות בשנים שנבדקו), ולמוסדות בתחום החינוך והמחקר, שבהם אוניברסיטאות (כ–20%–22%). 15% נוספים מהתרומות מישראל הגיעו לארגונים הפועלים בתחום הדת, כמו ישיבות ובתי כנסת.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

ג'ורג'ה מלוני בנאפולי, שלשום

סערה נדירה: צירוף הגורמים שמאיים להיות חמור יותר ממשבר 2008

וילה רחוב קדמה הרצליה

הבנק סירב לקבל כסף מרוסיה - והרס את החלום על הווילה בהרצליה

ביידן לפיד הצהרת ירושלים

הדיל האמריקאי: מסלול ירוק להיי־טק הישראלי - תמורת הגבלת היצוא

קוסטה ריקה

"החופים פסיכיים, במחיר של מיליון וחצי קונים וילה קו שני לחוף - אבל אז המכות התחילו להגיע"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יוגה

"זה התחיל מכל מיני תל אביבים שחיפשו מפלט מהעיר, עכשיו יש כאן צונאמי״

רעות עייני ילדים מחוננים

"בקיץ היה לי כאן טירוף": כמה עולה לייצר ילד מחונן?