מבוכה במשרד החינוך: שכח ליישם את חוק חינוך חובה על בני 3

ב–1984 החליטה הכנסת לחייב הורים לשלוח את ילדיהם לגנים מוכרים כבר מגיל 3 - אך יישום החוק נדחה שוב ושוב ■ בשנת הלימודים הבאה יפוג תוקף הדחייה הנוכחית ■ משרד החינוך: "בשנת הלימודים הנוכחית כ–92% מבני 4-3 לומדים בחינוך חינם. נערכים לשנה הבאה"

ליאור דטל
ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ליאור דטל
ליאור דטל

בשנת הלימודים הבאה אמורים כל ילדי ישראל להיות מחויבים בלימודים בגני ילדים כבר מגיל 3 - במקום מגיל 5 כיום. אף על פי כן, במשרד החינוך לא נערכו ליישם את החוק הקובע כך. כתוצאה מכך, יימשך המצב הנוכחי שבו רק חלק מהילדים בגיל שלוש יחויבו ללמוד בגנים, והשאר ילמדו בגנים בהתאם להחלטת ההורים.

השנה ימלאו 30 שנה לחקיקת תיקון 16 לחוק לימוד חובה, המוכר בציבור כ"חוק חינוך חובה חינם". התיקון מ–1984 מעגן את חובת הלימודים בחינם כבר מגיל שלוש, והוא היה אמור להיות מיושם בהדרגה עד שנת הלימודים שהתחילה ב–1991. התיקון נועד - מלבד להקל על הנטל הכלכלי של ההורים - להביא להסדרת אחריות המדינה על חינוך הילדים בגיל הרך.

בשלושת העשורים האחרונים נדחה התיקון שבע פעמים באמצעות חוקי ההסדרים. כיום החוק מיושם באופן חלקי ביישובים ובשכונות מוחלשים, בתוקף צווים שניתנו ב–1999 ו–2000, ורק כ–37% מילדי ישראל בני השלוש והארבע מחויבים ללמוד בגנים, על פי מסמך של מרכז המידע והמחקר של הכנסת.

הפעם האחרונה שבה ביקש משרד האוצר לדחות את יישומו המלא של החוק היתה בהצעת חוק ההסדרים ל-2009–2010. אז אישרה הכנסת כי יישום החוק יושלם עד תשע"ה. מאז לא ביקש משרד האוצר, או כל גורם במערכת החינוך, דחייה נוספת ביישום החוק. המשמעות היא שבשנת הלימודים הקרובה כל הורה היה אמור להיות מחויב לרשום ולשלוח את ילדיו לגן ציבורי כבר בגיל שלוש - ונאסר עליו להשאיר את ילדיו בבית או במסגרות אחרות, פרט לגנים פרטיים שקיבלו רישיון ממשרד החינוך והוכרו על ידו, ושתשלומי ההורים בהם הוסדרו.

כיום, בדומה למצב בשנים האחרונות, רק תלמידים החל מגיל חמש מחויבים ללמוד במערכת החינוך, וכן ילדים מגיל שלוש ביישובים שבהם החוק מיושם באופן מלא.

גן ילדים. גורם במשרד החינוך: "יש במשרד תוהו ובוהו, שמקשה על ההתנהלות"

כדי ליישם את החוק, משרד החינוך היה אמור לדרוש מהרשויות המקומיות לחייב את ההורים ברישום לגנים, להקים מערכת לפיקוח ובקרה על השתתפות הילדים במערכת, ולהסדיר את פעילות הגנים הפרטיים שיבקשו לקלוט ילדים בגיל זה, בתוך מערכת החינוך.

למרות זאת, החודש התחיל משרד החינוך את הרישום לגני הילדים, שיסתיים בעוד כשבוע, ללא שינוי משנים קודמות. על פי חוזר מנכ"ל שפירסם המשרד בנושא הרישום לגנים ולפי ההנחיות שמסר לרשויות המקומיות, הלימודים בגני הילדים החל מגיל שלוש יהיו חובה רק בחלק מהיישובים בישראל שבהם החוק כבר מיושם החל ב–1999 - ולא בכל הארץ.

מקורות במשרד הסבירו כי על פי פרשנות משפטית של המשרד, ניתן ליישם את החוק במהלך שנת הלימודים הקרובה ולהחילו באופן מלא בשנת הלימודים תשע"ו (2015–2016), אך מקורות אחרים במשרד הביעו מבוכה גדולה ואף טענו כי חלק מבכירי המשרד כלל אינם מכירים את כל ההשלכות והסעיפים של חוק לימוד חובה - שהוא החוק הבסיסי במערכת החינוך. "יש במשרד תוהו ובוהו בשנה האחרונה, שמקשה מאוד על ההתנהלות השוטפת - וכנראה משהו כאן הלך לאיבוד", טוען מקור במשרד. על פי הערכות, המשרד ייזום בקשה לדחייה נוספת של החוק - אף שרוב התשתית ליישומו כבר קיימת.

המלצות ועדת טרכטנברג בילבלו

אחד הגורמים לבלבול במערכת החינוך הוא היישום המוצלח של המשרד לתוכנית לחינוך חינם לבני שלוש וארבע, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג. התוכנית הזאת לא עוגנה מעולם בחוק, ולמעשה נועדה רק כדי להכשיר את הקרקע לקראת יישום חוק לימוד חובה מגיל שלוש בשנה הבאה. על פי התוכנית המקורית, שהוצגה ב–2012, משרד החינוך יסבסד את הלימודים בחינם בגנים הציבוריים, ויבנה גנים נוספים כדי ליישם את החוק במלואו בתוך שלוש שנים.

התוכנית למימון חינוך חינם בגילי שלוש־ארבע נחלה הצלחה מבחינת משרד החינוך. בשנת הלימודים הנוכחית כ–92% מבני השלוש והארבע לומדים בחינם במערכת הציבורית, ובשנה הבאה ייפתחו כיתות גן שיוכלו לקלוט את שאר התלמידים. עם זאת, בניגוד לחוק עצמו, הלימודים בגנים לא יהיו חובה.

גורמים במשרד החינוך ניסו להסביר כי בהחלטת הממשלה מ–2012, שהסדירה את תקצוב התוכנית לחינוך חינם, לא נקבע כי יש ליישם את החוק במלואו עד תשע"ה. הממשלה לא קבעה בהחלטה תאריך יעד ליישום המלא של החוק, והקצתה תקציבים ליישום התוכנית גם מעבר לתחילת שנת הלימודים תשע"ה.

ראש הממשלה נתניהו, מקבל מפרופ' טרכטנברג את דו"ח הוועדה, בספטמבר 2011צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

עם זאת, החלטת ממשלה אינה יכולה לדחות יישום של חוק, וגורמים במערכת החינוך הסבירו כי על פי המצב החוקי, החוק אכן אמור לחול כבר בתחילת תשע"ה. בנוסף, שר החינוך הקודם, גדעון סער, אמר בוועדת החינוך של הכנסת עם תחילת יישום התוכנית לחינוך חינם ב–2012, כי "משמעות החוק היא חינוך חינם חובה בתוך שלוש שנים בכל הארץ". היועצת המשפטית של משרד החינוך אמרה באותה הישיבה כי על פי החוק צריך להיות מוחל עד תחילת שנת תשע"ה.

"איכות הגנים ירודה"

בשנים האחרונות הופעל לחץ ציבורי על הממשלה ליישם את החוק, בעיקר בתקופת המחאה החברתית - בגלל הנטל הכספי על משפחות לילדים בגיל הרך, וגם בשל ריבוי המחקרים בתחום על חשיבות מתן חינוך איכותי בגיל הרך. על פי ועדת דברת, שהגישה את מסקנותיה למשרד החינוך ב–2005 ובה היה חבר גם שר החינוך הנוכחי, שי פירון, "השנים הראשונות בחייו של הילד הן המכריעות בהתפתחותו. ילד שלא רכש את הכלים הדרושים בגיל צעיר יתקשה לרכוש אותם מאוחר יותר".

ועדה בראשות פרופ' פנינה קליין, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר־אילן, הגישה ב–2007 דו"ח למשרד החינוך שבו נכתב כי "ההחלה של חוק לימוד חובה לפחות מגיל שלוש היא המינימום ההכרחי להענקת שוויון הזדמנויות לכל ילד". כאמור, לבסוף בוועדת טרכטנברג הוחלט להתחיל ליישם תוכנית לחינוך חינם, שתאפשר את יישום החוק עד תשע"ה.

למרות זאת, לאור אכזבה והזהרות שהשמיעו אנשי חינוך מאופן יישום התוכנית לחינוך חינם בגילי שלוש־ארבע, בכיתות גן צפופות של כ–35 ילדים בכיתה, יש שמזהירים מיישום חוק שיחייב את ההורים לשלוח את ילדיהם למסגרות הציבוריות.

"לא בטוח שהמדינה יכולה לספק איכות מספיק גבוהה במוסדות החינוך בגיל הזה", אומר פרופ' אבי שגיא־שורץ, ראש המרכז לחקר התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה. "לא בטוח שיש צורך לחייב את ההורים לשלוח את הילדים לגנים, כל עוד לא מבטיחים איכות במסגרות האלה ומסתפקים בתקינה הגרועה שהמדינה מספקת".

לדברי שגיא־שורץ, "ועדת טרכטנברג לא טיפלה בנושא של האיכות הירודה - בכיתות מאוד גדולות וגנים צפופים לבני שלוש. התוצאה של הוועדה - עם כל הכבוד לניסיון לרצות את הציבור ולתת מענה כלכלי למצוקת ההורים - היא שיותר ויותר ילדים בישראל חשופים למסגרות לא טובות. הן לא טובות כי הקבוצות ענקיות והיחס המספרי בין הגננות והמטפלות לילדים הוא לא נכון ולא עומד בסטנדרטים הבינלאומיים. ישראל במצב מאוד ירוד מהבחינה הזאת".

לדבריו, "כשהגננת צריכה לטפל בהרבה ילדים ולא מסוגלת להשתלט על כולם ולספק להם יחס סבלני מספיק, הילד נחשף לתוקפנות שבין הילדים, צפיפות ולסביבה שאינה מיטיבה עמאיתם. המדינה לא דאגה לכך שהמערכות תהיינה באיכות מספיק טובה מבחינת הביטחון והתחושה האישית של הילדים והיחס הסביר כלפיהם".

סחבת בגני הילדים

החלת התוכנית לחינוך חינם בשלוש השנים האחרונות הביא לקריסה של גני הילדים הפרטיים בגילי שלוש־ארבע, שהעניקו ללומדים בהם תנאים עדיפים בחלק מהמקרים באמצעות לימודים בקבוצות קטנות במיוחד, אך בעלות של אלפי שקלים בחודש. כתוצאה מכך, רוב גני הילדים הפרטיים התחילו לפתוח כיתות גן לילדים עד גיל שלוש.

משרד החינוך הציע לבעלי הגנים הפרטיים להפוך לגנים ציבוריים ולקבל תקצוב בתמורה להורדת שכר הלימוד בהם, רישוי הגן על פי כללי משרד החינוך ואיגודו כעמותה או חברה בע"מ - אך גנים פרטיים התלוננו על הסחבת במהלך וויתרו עליו. אם חוק חינוך חובה היה מיושם, להורים היה אסור לשלוח את ילדיהם לגנים פרטיים - אלא רק לגנים שסיימו את התהליך.

לדברי ד"ר שולמית ביסמנובסקי, יו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים, "זהו תהליך מסורבל, סבוך ויקר", ולכן רוב הגננות ויתרו עליו. ביסמנובסקי אומרת כי הגנים נערכו לקלוט ילדים צעירים יותר בעבר בעקבות השינויים, וחלק מהגננות שהתקרבו לגיל הפרישה החליטו לסגור את גניהן.

במשרד החינוך לא הגיבו לדברים במשך יותר משבוע ולבסוף העבירו את התגובה הבאה: "בשנת הלימודים הנוכחית, תשע"ד, כ–92% מהילדים בני שלוש וארבע לומדים במערכת החינוך הציבורית במסגרת חינוך חינם. המשרד נערך להחלת חינוך חינם לכל בני שלוש וארבע בשנת הלימודים הבאה, תשע"ה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלונה ודניאלה חברת SISTERS

שתי האחיות שהפכו חשבון אינסטגרם לאקזיט של מיליוני שקלים

אופן ספייס. היתרונות שלו ברורים, אבל העבודה ההיברידית מציפה את החסרונות

"כשאחפש עבודה עוד שנה־שנתיים, הדבר הראשון שאבדוק הוא שאני לא יושבת באופן ספייס"