אושר בקריאה טרומית: המוסדות להשכלה גבוהה יהיו כפופים לחוק חופש המידע

המוסדות מתוקצבים ב–4 מיליארד שקל בשנה מכספי ציבור, אבל עד כה נדרשו לחשוף רק מידע מוגבל; התנועה לחופש המידע: "אפילו בקשות לחשיפת נתונים על הטרדות מיניות - נדחות"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה טרומית הצעת חוק שנועדה להגביר את השקיפות במוסדות להשכלה גבוהה, המתוקצבים ביותר מ–4 מיליארד שקל בשנה מכספי הציבור. קשה להאמין אבל חוק חופש המידע חל על האוניברסיטאות והמכללות בישראל באופן מוגבל וחלקי בלבד - למרות חשיבותן הציבורית והעובדה שהן מתוקצבות מכספי המסים במיליארדי שקלים בשנה.

החוק החדש שהגישו חברי הכנסת מיקי רוזנטל (עבודה), עופר שלח (יש עתיד), עמרם מצנע (התנועה) ומיכל רוזין (מרצ) צפוי לאפשר לציבור נגישות לכמויות עצומות של מידע חיוני לגבי האוניברסיטאות, שהיה עד כה במחשכים. מדובר בין השאר במידע על מכרזים עם ספקים חיצוניים בתחומים כמו אוכל ושירותי שמירה, על ועדות משמעת ועל טיפול בתלונות של הטרדות מיניות. בתחילת השבוע החליטה ועדת שרים לחקיקה לתמוך בהצעת החוק.

הצעת החוק נתקלה בהתנגדות רבה מצד ועד ראשי האוניברסיטאות, שטענו לפגיעה אפשרית בחופש האקדמי של המוסדות. התנגדות דומה נשמעה גם בעבר, בניסיון שנעשה ב–2005 להחיל על האוניברסיטאות את חוק חופש המידע. בעקבות ההתנגדות הוחלט אז להסתפק בצו המחייב את המוסדות להשכלה גבוהה לשקיפות "בכל הנוגע לניהול ענייניהם הכספיים".

אלא שלפי דברי ההסבר להצעת החוק החדשה, "בפועל, המוסדות האקדמיים ניצלו הגדרה צרה זו לחסום בקשות מידע רבות. כך,למשל, סורבו בקשות לקבלת חוזים עם ספקים, למידע הנוגע לפרוטוקולים של גופים ניהוליים שעסקו בנושאים כספיים לצד נושאים אחרים וכדומה. נדמה כי כוונת הוועדה לא היתה לצמצם עד כדי כך את אפשרות הציבור לפקח על פעולת המוסדות להשכלה גבוהה, ובכל מקרה אין הצדקה לכך".

סטודנטים באוניברסיטת תל אביבצילום: דודו בכר

בתנועה לחופש המידע מספרים כי כאשר פנו, למשל, בבקשה לחשיפת נתונים על הטרדות מיניות במוסדות להשכלה גבוהה, נענו בכמה מהמקרים בנימוק כי החוק חל עליהם רק בעניינים כספיים. בשונה מישראל, במדינות רבות בהן בריטניה, אוסטרליה וברבות מהמדינות בארה"ב חוק חופש המידע חל על אוניברסיטאות ציבוריות.

הצעת החוק הנוכחית מתייחסת לסוגיית הפגיעה האפשרית בחופש האקדמי וקובעת כי שר המשפטים, בהתייעצות עם שר החינוך ובאישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות מהו מידע שיש בגילויו משום "פגיעה חמורה בחופש הפעולה בעניינים האקדמיים והמינהליים של מוסד להשכלה גבוהה", והמוסדות לא יחויבו למסור מידע זה.

עם זאת, המועצה להשכלה גבוהה ממשיכה להתנגד להצעת החוק בטיעונים שונים, בהם ש"מוסד להשכלה גבוהה במהותו אינו רשות ציבורית", וכי "מאחר שלא ברור לגמרי כיצד שקיפות כשלעצמה יכולה לפגוע בחופש האקדמי של מוסד, צפוי שבסופו של דבר תשתרע החובה על כל סוג של מידע". עוד טוענת המועצה, במכתב ששיגרה לשר החינוך, שי פירון, לפני ההצבעה בוועדת שרים לחקיקה, כי נכון שבעבר היו מוסדות שהתחמקו מבקשות מידע מוצדקות, אבל בעקבות תלונות העניין הוסדר בשיתוף משרד המשפטים, ומאז לא היו תלונות בעניין.

את העוסקים בחופש המידע הטיעונים הללו לא משכנעים. "לא ייתכן שבישראל של 2013 יהיו גופים מתוקצבים שיפעלו במחשכים", אמר ח"כ רוזנטל, יוזם הצעת החוק ויו"ר השדולה לממשל פתוח ולשקיפות. "המוסדות להשכלה גבוהה, הממומנים מכספי משלם המסים, מעסיקים עשרות אלפי עובדים, משפיעים על המשק, התעשייה, הכלכלה, התרבות והחינוך בישראל. לציבור יש עניין עצום בהתנהלותם התקינה של מוסדות אלה, הממומנים מכיסו. על כן, ישנה חשיבות רבה להגברת השקיפות בפעילותם, באופן שיאפשר לפקח על פעילותם".

עו"ד אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, אומרת כי השפעת החוק תהיה דרמטית: "שינוי הסטטוס־קוו, שלפיו חוק חופש המידע יחול באופן מלא על מוסדות להשכלה גבוהה בכל נושא למעט נושאים שעלולים לפגוע בחופש אקדמי, הוא האיזון הנכון והמתבקש בין זכות הציבור לדעת לבין הצרכים הטבעיים של האקדמיה". לדבריה, יש נושאים רבים וחשובים שעד כה לא היו פתוחים לציבור, ומעתה יוכלו להיות שקופים - מידע על תרומות, נסיעות לחו"ל של מרצים, ועדות משמעת, ועדות אתיקה, ועוד.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה