למה לתלמידים יש כל כך הרבה 
חופשות מהלימודים? "סתם ככה"

בניגוד לחופש הגדול, חופשות החג בבתי הספר אינן מעוגנות בהסכמים עם המורים - אך שינוי בהן עלול להיות בלתי אפשרי ללא הסכמתם ■ מנהל בית ספר: "אף אחד לא עשה מספיק, ועכשיו כנראה מאוחר מדי" ■ הממונה על השכר באוצר לשעבר: "ספק אם יש לחופשות בסיס חוקי"

ליאור דטל
ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ליאור דטל
ליאור דטל

חלפו רק חודשיים מאז החזרה ללימודים אחרי חופשות ראש השנה, יום כיפור וסוכות הארוכות, וילדי בתי הספר והגנים יצאו שוב לחופשה בת שבוע. להורים נותרו רק כמה ימים למצוא תעסוקה וסידור לילדיהם עד לחידוש הלימודים, ביום שישי הקרוב. החופש הארוך הבא יהיה בפסח, אז ייצאו התלמידים ל–17 ימים. לאחר מכן יישארו חודשיים וחצי בלבד לסיום שנת הלימודים.

בשנים האחרונות גבר הלחץ הציבורי, בעיקר מכיוון ההורים, לקצר את החופש הגדול ואת החופשות במשך השנה. על פי המסר שהתקבל ממשרדי הממשלה ומארגוני המורים, אי־אפשר לעשות זאת, מכיוון שימי העבודה והחופשות של המורים מעוגנים בהסכמים הקיבוציים שנחתמו בין ארגוני המורים למדינה. במקום זאת מוצא משרד החינוך פתרונות חלופיים - כמו קיצור החופש הגדול תוך הוספת ימי חופשה סמוך לחגים, וסבסוד קייטנות בבתי הספר.

הטענה כי ימי החופשה הם חלק מהסדרי העבודה של המורים נשמעה למשל ב–2010, לקראת דיון בוועדת השרים לענייני חקיקה בניסיון לקצר את החופש הגדול ל–45 יום. מזכ"ל הסתדרות המורים, יוסי וסרמן, אמר בדיון כי "הסתדרות המורים לא תעבור בשתיקה על החלטה שפוגעת באושיות יחסי העבודה ולא תתן לפגוע בצורה חד־צדדית בחופשת המורים, שמעוגנת בהסכמים קיבוציים שנהוגים בישראל כבר 60 שנה".

למרות זאת, בדיקה שערך TheMarker בהסכמי העבודה מגלה שימי העבודה והחופשה של המורים כלל לא מעוגנים בהסכמים הקיבוציים - לא בהסכם מול הסתדרות המורים (אופק חדש), המייצגת את הגננות ואת מורי בתי הספר היסודיים וחלק ממורי חטיבת הביניים, ולא בהסכם השכר מול ארגון המורים, המייצג את מורי התיכונים וחלק ממורי חטיבת הביניים. לא נמצאו גם הסכמי שכר קודמים שמסדירים את הנושא.

במשרדי הממשלה נמסר כי מדובר "במנהגים שהשתרשו בישראל עוד מלפני קום המדינה". גם במשרד האוצר ניסו בעבר לאתר את ההסכם המקורי מול המורים שקבע את ימי החופשות שלהם - ללא הצלחה.

סיום שנת הלימודים בבית ספרצילום: ירון קמינסקי

גם למצב הקיים יש מעמד משפטי

"למה יש לתלמידים כל כך הרבה חופשות ולמה החופש הגדול כל כך ארוך? זה מרגיז, אבל ההסבר הוא 'סתם ככה'", אומר מנהל בית ספר באזור המרכז. "זה המצב הקיים. אף אחד לא עשה מספיק כדי לשנות אותו, ועכשיו כנראה מאוחר מדי. משרד החינוך טוען שיש חופשות בחנוכה ובפסח בגלל חגים ומנהגי ישראל, אבל חלק מהחופשות השתרשו בכלל ממנהגים בגולה. אם התלמידים בחופשה, זה לא אומר שגם המורים צריכים להיות בחופש, אבל אני בכלל לא יכול לנסות לקרוא להם בחופשות. הם בקושי מסכימים לוותר על כמה ימים בודדים בחופש הגדול כדי להיערך לשנה החדשה".

החופש הגדול נקבע בתקופת המנדט הבריטי. אז התאפשר לכל יישוב לקבוע בעצמו את מבנה שנת הלימודים, על פי צרכיו. באותה תקופה, הילדים נדרשו לסייע בעבודות חקלאיות בקיץ.

אז איפה מעוגנים ימי החופשה של המורים והתלמידים? החופש הגדול מעוגן במסמך אחד – תקנון תנאי השירות של עובדי הוראה, שהוציא משרד החינוך. מדובר בהוראות שניתנו למורים באופן חד־צדדי על ידי המדינה. המסמך מעגן את חופשת הקיץ של המורים, ולפיו על כל חודש עבודה במהלך השנה מגיעים למורים שישה ימי חופשה בקיץ. בכל הנוגע לחופשות במשך השנה המסמך קובע רק דבר אחד: הן ייקבעו על ידי מנכ"ל משרד החינוך ויפורסמו בתחילת השנה. אם כך, האחראי היחיד לחופשות החגים הוא משרד החינוך.

על פי התקנון, המורים מקבלים שכר על החופשות, ומורות שיצאו לחופשות הקיץ או לחופש בסוכות, פסח וחנוכה כשהן בחופשת לידה יקבלו שכר כפול - גם מהמוסד לביטוח לאומי וגם מהמדינה. מצב זה מתקיים רק בארגוני המורים. עוד נקבע בו כי מורה בחינוך היסודי זכאי לתשלום בחופשת הקיץ בתנאי שלימד לפחות חודשיים במהלך השנה.

באחרונה הכריזו שר האוצר, יאיר לפיד, ושר החינוך, שי פירון, על סבסוד קייטנות בבתי הספר בחלק מהחופש הגדול במימון ההורים, מבלי להיכנס למשא ומתן או מאבק מול ארגוני המורים. באוגוסט האחרון נחתם הסכם קיבוצי חדש בין הסתדרות המורים למדינה. בדיונים בין משרדי האוצר והחינוך להסתדרות המורים כלל לא עלה נושא החופשות. אף גורם במשרד האוצר או החינוך לא פנה גם לארגון המורים בנושא.

"לתקנון יש משמעות של הסדר קיבוצי חד־צדדי", אומרת עו"ד סיגל פעיל, מומחית בדיני עבודה שמייצגת את ארגון המורים, "המעמד שלו אינו נופל בהרבה מזה של הסכם קיבוצי. יש בין המורים למדינה יחסי עבודה קיבוציים עוד מלפני קום המדינה, ולכן אי־אפשר לעשות שינוי משמעותי בתנאי העבודה והשכר של המורים בלי להגיע עמם להסכמות. יש נושאים שלא אוגדו בהסכמים קיבוציים ושני הצדדים מכבדים אותם. מצד שני, למורים מותר לצאת לחופשה רק עם התלמידים. אין להם חירות לקבוע לעצמם חופשות".

לדברי פרופ' רמי פרידמן, לשעבר הממונה על השכר באוצר ונציב שירות המדינה וכיום מהמרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה, "החופש הגדול אכן מעוגן בתקדימים ובתקנון; אבל לגבי חופשות החגים, אני בספק אם יש להן בסיס חוקי, וצריך להבין שמדובר בדברים שנוצרו בתקופות היסטוריות. זה נושא שאם המדינה תחליט לפעול נגדו היא יכולה ללכת לבתי המשפט - אבל יש לה סיכוי קטן להרוויח משהו וקיים סיכון שייקבע תקדים משפטי לרעת המדינה, בוודאי מכיוון שמדובר במה שנקרא 'הנוהג הקיים'. הסכמי עבודה אינם חייבים להיות בכתב".

יומיים פחות 
מממוצע OECD

שנת הלימודים בישראל אינה ארוכה מזו שמתקיימת במדינות המפותחות. על פי OECD, בבתי הספר היסודיים בישראל 183 ימי הוראה בשנה (כחצי שנה במצטבר), בדומה למצב באירלנד ובקנדה. במדינות הארגון לומדים בממוצע 185 ימים, ובמדינות האיחוד האירופי 182 ימים בשנה בממוצע. בארה"ב לומדים 180 ימים בשנה ובצרפת 140 ימים בשנה. בדנמרק, יפן ומקסיקו, לעומת זאת, לומדים 200 ימים בשנה, בניו זילנד 195 ימים בשנה, בגרמניה 193 ימים בשנה, ובפינלנד 189 ימים בשנה.

מארגון המורים נמסר בתגובה: "מבנה שנת הלימודים נקבע עוד לפני קום המדינה, וכך התנהלה המערכת עד לפני שנה (אז קוצר החופש הגדול, ל"ד). עם זאת, 'מנהג המקום דין הוא' - משמע, כדי לשנות דרושה הסכמה. שינוי מבנה שנת הלימודים כלל לא נדון עם הארגון".

מהסתדרות המורים נמסר: "ימי החופשה קבועים ומעוגנים בחוזרי מנכ"ל של משרד החינוך עשרות בשנים. הסכם אופק חדש לא עסק במבנה שנת הלימודים, אלא בשינוי מבנה שבוע העבודה ובהגדלה משמעותית של שכר עובדי ההוראה".

ממשרד החינוך נמסר: "מבנה שנת הלימודים נקבע בהסדר לפני שנים רבות בין משרד החינוך לארגוני המורים. מכיוון שכך, כל שינוי בימי ההוראה והחופשה מחייב הסכמה של שני הצדדים".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"למטפלים זוגיים יש הרבה הוצאות, זה לא מקצוע שמתעשרים ממנו"

"מצדי תפתחו את היחסים": הכסף הגדול מאחורי התפרקות מוסד הנישואים

אייקונקס בניה חדשה

היום שאחרי הבלוק: כך בונים בתים - פשוט יותר, חסכוני יותר ועמיד יותר