המועצה לשלום הילד: מספר הפניות בנושא חשד לאלימות כלפי ילדים הוכפל

מספר הילדים שנמצאים בסיכון לאובדנות שטופלו על ידי השירות הפסיכולוגי של משרד החינוך עלה ב-40% לעומת השנה שעברה - ל-340 ■ "הקורונה פגשה אותנו כשהרשת החברתית שנועדה להגן על הילדים שלנו מחוררת"

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
למידה מרחוק בתקופת הקורונה. למצולם אין קשר לנאמר בידיעה
למידה מרחוק בתקופת הקורונה. למצולם אין קשר לנאמר בידיעהצילום: אוהד צויגנברג

נתונים שנאספו על ידי המועצה לשלום הילד מעידים על הרעה משמעותית במצבם של בני נוער וילדים בתקופת הקורונה, שבה בעיקר היו בלמידה מרחוק. פרט לנתון על שיעור גבוה של תלמידים שהתנתקו מהלימודים, מהמידע שנאסף על ידם עולים נתונים מדאיגים נוספים.

כך למשל, במארס-אוקטובר הוכפל מספר הפניות למוקד משרד הרווחה בנושא חשד לאלימות כלפי ילדים ל-1,225 פניות. לפי הערכות של מנהלי לשכות הרווחה, יש עלייה של 10% במספר הפניות הנוגעות לילדים במצבי סיכון, 63% מהמועצות בשירות הפסיכולוגי החינוכי דיווחו על קשיים שנובעים מבדידות בקרב תלמידים, 67% דיווחו על תלמידים עם קשיים לימודיים, 58% על תופעה של חרדות בקרב תלמידים ו-56% על מצוקה רגשית בקרב תלמידים.

בנוסף, במסגרת התוכנית הלאומית למניעת אובדנות, נרשמה עלייה של 24% במספר הערכות הסיכון – 1,240 בני נוער הוגדרו ככאלה שקיים בקרבם חשש לאובדנות בהשוואה ל-1,000 בשנה שעברה. בתוך כך, מספר הילדים שנמצאים בסיכון לאובדנות שטופלו על ידי השירות הפסיכולוגי של משרד החינוך עלה ב-40% ל-340.

כמו כן, ב-2020 נרשמה עלייה של 24% במספר הקטינים המטופלים במרכזים לטיפול בפגיעות מיניות בילדים (2,842 מקרים), ומספר הדיווחים למוקד 105 על עבירות ברשת כלפי ילדים עלה ב-63%.

תלמידות בית ספר יסודי בבני ברקצילום: אבישג שאר-ישוב

"זו תקופה קשה מאוד עבור הילדים שלנו, ואנחנו רואים את זה בנתונים שחור על גבי לבן. אנחנו נמצאים בתקופה ללא תקציב מדינה ובמערכת בחירות רביעית, אבל המשבר הזה צריך להיות מנוהל. אסור לנו לחכות לבחירות ולכינונה של הממשלה", אומרת מנכ"לית המועצה לשלום הילד, ורד וינדמן.

"בחלק מהמקרים נרשמה ירידה בדיווח על עבירות כלפי ילדים, כמו למשל פגיעה מינית, פגיעה מינית במפשחה או הזנחה. לדעתנו מדובר בתופעה מדאיגה – העבירות לא פסקו אבל ילדים מתקשים לדווח על כך כי הם לא רואים מספיק את המורים, את החברים, ויש להם פחות אפשרויות לפגוש אנשי מקצוע וגורמי רפואה. זה בלתי אפשרי לאתר סיכון מרחוק בזום".

עוד אומרת וינדמן כי "צריך לדבר על הטראומה שעוברת על הרבה מאוד מהילדים והנוער בישראל שמתבטאת בגידול בפניות ליועצות בית הספר ולפסיכולוגים חינוכיים – בדיווחים על בדידות, חרדות, קשיים רגשיים. זאת תקופה טראומטית לילדים. מערכת החינוך, ושאר המערכות, יצטרכו להכין כבר עכשיו מענים רגשיים ולהתמודד עם זה.

"יש עלייה משמעותית במספר התלמידים שטופלו בגלל חשש לאובדנות בתקופת הקורונה. זה נתון מטריד ומדאיג. הקורונה פגשה אותנו כשהרשת החברתית שנועדה להגן על הילדים שלנו מחוררת, ללא מספיק תקציב וכוח אדם. לו היינו במצב טוב יותר מבחינת תפקוד מערכת החינוך והמערכות המשלימות, אם היו כאן כיתות קטנות יותר, יותר פסיכולוגיות חינוכיות, יותר מערכים שמסייעים לתלמידים ולמשפחות – אז לא היינו מגיעים למצב כזה. כולנו גאים בקופות החולים שלנו על מבצע החיסונים, אבל יתר המערכות החברתיות, הכלכליות הרגשיות והנפשיות – מיובשות ומחוררות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker