מערכת החינוך נסגרת בפעם השנייה - הלמידה מרחוק שוב בערפל

משרד החינוך יתקשה שוב לקיים שגרת לימודים מרחוק, מכיוון שכמו בגל התחלואה הראשון, גם כיום לכ-20% מהתלמידים אין מחשבים

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בית ספר בראשון לציון
בית ספר בראשון לציוןצילום: מוטי מילרוד

הממשלה החליטה לסגור את מערכת החינוך, פרט לפנימיות ולחינוך המיוחד, מיום שישי. מערכת החינוך תהיה סגורה גם בשלב השני של הסגר. עדיין לא פורסמו פרטים נוספים על האופן שבו תתנהל הלמידה מרחוק, והאופן שבו המורים יועסקו בתקופת הסגר. זו הפעם השנייה שבה ישראל נכשלת בפתיחת מערכת החינוך.

בשבוע שעבר התברר כי פתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר הביאה לזינוק בתחלואה בקורונה בכל שכבות הגיל ובכל רחבי הארץ, בקרב מורים ותלמידים ובמיוחד בקרב תלמידים בגילי תיכון וחטיבת ביניים (19-14), ששיעור ההידבקות שלהם הוכפל בתוך כ-10 ימים בלבד.

היקף התחלואה של מורים ותלמידים צפוי לגדול, ובימים הקרובים ימשיך להתברר הנזק כתוצאה מהאופן שבו חודשו הלימודים לפני שבועיים. בנוסף, ייתכן כי פתיחה זהירה ומחושבת יותר של מערכת החינוך היתה מאפשרת להימנע מסגר כל כך קשה, או לפחות לדחות אותו באופן משמעותי.

על רקע נתוני תחלואה, ברור שישראל לא היתה צריכה לפתוח את שנת הלימודים, במיוחד לא באופן שבו היא נפתחה - ללא קפסולות בכיתות הגן ובכיתות א'-ב'. וכתוצאה מכך ללא יכולת לשמור על מרחק - אבל בעיקר לא היתה שום סיבה לפתוח את שנת הלימודים בתיכונים ובחטיבות. אלה נפתחו רק בגלל הלחצים שהפעיל שר החינוך, יואב גלנט, שבתחילה אף דרש לפתוח את מערכת החינוך במלואה גם ביישובים האדומים.

בחודש שלפני פתיחת שנת הלימודים, הממשלה כמעט ולא עסקה בחינוך, אך במעט הדיונים שהתקיימו הביע פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו, עמדה לפיה אין לפתוח את שנת הלימודים בכיתות ז'-י"ב, שבהן התברר כי הגידול בתחלואה היה הגבוה ביותר, ולהסתפק בלמידה מרחוק.

בסופו של דבר, שנת הלימודים נפתחה בחטיבות הביניים והתיכונים, על ידי שילוב של למידה בקפסלות ולמידה מרחוק. לאור ניסיון העבר של ישראל ממאי בלבד, שבה פתיחת הלימודים הביאה לגידול משמעותי בתחלואה, היה ניתן להקשיב לעצותיו של גמזו ושל גורמים אחרים במערכת הבריאות ולהסתפק בחידוש הלימודים בקפסולות בשכבות הגיל הנמוכות בלבד.

למידה מרחוק בתל אביב, באפריל.  לכ-20% מהתלמידים במערכת החינוך אין מחשב בבית
למידה מרחוק בתל אביב, באפריל. לכ-20% מהתלמידים במערכת החינוך אין מחשב בביתצילום: אייל טואג

מאז פתיחת שנת הלימודים, משרד החינוך סירב לפרסם את נתוני התחלואה במערכת החינוך, ובמיוחד בקרב מורים. בשבוע שעבר פורסמו לבסוף נתוני משרד הבריאות, שקבעו כי בתוך שבוע וחצי מתחילת הלימודים כ-15 אלף תלמידים ומורים נשלחו לבידוד לאחר שנחשפו לחולי קורונה. כ-330 מורים ו-980 תלמידים נדבקו. באותו היום משרד החינוך פרסם נתונים עדכניים לפיהם, יחד עם התקופה שלפני חידוש הלימודים, כ-40 אלף תלמידים נמצאים בבידוד.

לאור שיעורי ההדבקה הגבוהים בתיכונים ובחטיבות והמספר הגבוה של התלמידים שבכל מקרה שוהים בבידוד, כלל לא ברור מדוע יש לחכות עד ליום שישי כדי להפסיק את הלימודים במוסדות האלה. מבחינת התלמידים בחטיבות ובתיכונים זו תוספת של 15 שעות הוראה בלבד.

המדינה היתה צריכה גם לעשות מאמץ גדול יותר באכיפה של סגירת מוסדות החינוך בערים האדומות, שחלקם המשיך לפעול. הוויכוח על כך תמוה במיוחד. לא רק שלהפעלת החטיבות והתיכונים אין ממש תרומה להורים, לתלמידים או למשק, הפער בין סגירת בתי הספר היסודיים ביום רביעי לעומת יום שישי מסתכם ב-10-5 שעות הוראה בלבד.

חלק מהדיון בממשלה עסק בשאלה האם לסגור את בתי הספר ביום רביעי, יומיים לפני שאר המשק, כפי שדרש משרד הבריאות בעקבות נתוני התחלואה, או ביום שישי, כפי שדרש גלנט - הממשלה החליטה בסוף ללכת עם שר החינוך. ככל הנראה, חלק מהרשויות המקומיות יקחו אחריות ויסגרו את חלקם מוקדם יותר. לכאורה זהו הישג לגלנט, שיאפשר להורים יומיים נוספות של מסגרות, אך מצד אחר הממשלה החליטה היום להמשיך ולסגור את מערכת החינוך גם בשלב השני של הסגר, עד להודעה חדשה, ולא רק בתקופה הראשונה שבה ההגבלות הן הקשות ביותר.

בדומה להחלטה שהתקבלה במארס על ידי הממשלה, על השבתת מערכת החינוך, גם הפעם משרד החינוך לא היה שותף באמת לגיבושה. עד לישיבת הממשלה עצמה במשרד לא ידעו האם הלימודים יופסקו ביום שישי או ברביעי, וגם לא ידעו אם יוחלט על קיום לימודים מרחוק באופן מלא לכל שכבות הגיל, או רק לחלק מהן, ומה יהיה היקף הלימודים מרחוק ואופן ההעסקה של המורים בתקופת הסגר. לכן, המשרד לא היה יכול להציע תרחישים ופתרונות מראש, והוא ימצא את עצמו שוב נאלץ לספק פתרונות דחופים ברגע האחרון.

בכל מקרה, המשרד יתקשה שוב לקיים שגרת לימודים מרחוק, מכיוון שכמו בגל התחלואה הראשון, גם כיום לכ-20% מהתלמידים אין מחשבים; הליך רכישת המחשבים לבתי הספר שיושאלו לתלמידים רק החל; רק כ-10% מהמורים הוכשרו בחצי השנה האחרונה להוראה מרחוק; והיצע תוכניות הלימודים מרחקו נותר דל לאחר שהממשלה הקצתה לפני פתיחת הלימודים רק כ-35 מיליון שקל (כ-9,000 שקל לכל בית ספר) לרכישה ופיתוח של תכנים חינוכיים דיגיטליים ללמידה מרחוק.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker