פער של 20 מיליארד שקל: ההשקעה בגיל הרך בישראל - הנמוכה בעולם המפותח

לפי הנתונים, ישראל משקיעה בכל ילד בגיל הרך רק רבע ביחס לממוצע של שאר מדינות ה-OECD

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גן ילדים בירושלים, במאי
גן ילדים בירושלים, במאיצילום: אוהד צויגנברג

ההשקעה בגיל הרך בישראל ממשיכה להיות הנמוכה ביותר במדינות המערב, כך עולה מנתוני דו"ח החינוך של ה-OECD המפורסם היום (ג'). לפי הנתונים, ישראל משקיעה בכל ילד בגיל הרך - בגילי 3-0 - רק רבע מההשקעה הממוצעת של מדינות ה-OECD. מדובר בהשקעה שנתית של 12,300 שקל בלבד (בעיבוד לנתוני הארגון), בהשוואה להשקעה שנתית ממוצעת של 48 אלף שקל במדינות ה-OECD - פער של כ-20 מיליארד שקל בחינוך הרך בין ישראל לרמה המקובלת. 

מהנתונים עולה כי ישראל לא מצליחה להתמודד עם הגידול הטבעי באוכלוסייה, שהוא הגבוה ביותר מכל מדינות ה-OECD. קצב הגידול של הילדים בישראל הוא הגבוה ביותר במדינות הארגון, שיעור הצעירים בגילי 17-6 בישראל עלה ב-2018-2010 ב-15.5% לעומת 0.2% בממוצע במדינות ה-OECD.

ההשקעה המועטה במערך החינוך לגיל הרך בישראל, בהשוואה למדינות המערב, גורמת למחסור במסגרות ציבוריות ומפוקחות, ופוגעת באיכות המסגרות וברווחתם, בריאותם והתפתחותם של ילדי הגיל הרך בישראל. המסגרות בישראל צפופות יותר, יש פחות מטפלות לכל ילד מאשר המקובל ב-OECD, ההכשרה של המטפלות היא בסיסית, ושכרן נמוך. 

ההשקעה בגיל הרך

מהנתונים עולה כי במדינות ה-OECD, מתמקדים בהשקעה בגיל הרך, בשיעור גבוה יותר מהשקעה בגילאים הבוגרים יותר. בשוודיה, גרמניה, ודנמרק ההשקעה בילדי הגיל הרך בגילאים 3-0 באה לידי ביטוי בהוצאה של כ-70-65 אלף שקל לכל ילד בשנה.

הנתונים על ישראל מתייחסים להשקעה בילדים הלומדים במעונות היום המפוקחים, כמו למשל של ויצ"ו ונעמת, ששכר הלימוד בהם מסובסד על ידי המדינה, ולומדים בהם רק כ-23% מהילדים מבין כ-550 אלף הילדים בגילאי 3-0 בישראל. שאר הילדים נמצאים בגנים ובמעונות פרטיים הגובים שכר לימוד גבוה, והילדים בהם לא זוכים כלל בהשקעה מהמדינה, או ללא מסגרת מסודרת בביתם, עם בני משפחה. 

מעיבוד של TheMarker לנתונים עולה כי על המדינה להשקיע 4.5 מיליארד שקל נוספים בשנה בגיל הרך, רק כדי להגיע לרמת ההשקעה המקובלת במדינות ה-OECD עבור הילדים השוהים במסגרות המפוקחות. עם זאת, כדי לספק את התנאים המקובלים עבור כל ילדי הגיל הרך בישראל, על המדינה להשקיע כ-20 מיליארד שקל נוספים בכל שנה. 

גם בגני הילדים, מדינת ישראל משקיעה פחות מאשר המקובל במדינות המפותחות, אך הפער נמוך יותר. ישראל משקיעה בכל תלמיד בגילי 6-3, כ-67% מההשקעה הממוצעת במדינות המפותחות. 22.6 אלף שקל בשנה לעומת 34 אלף שקל בשנה. בישראל לומדים בגני הילדים כ-540 אלף תלמידים, וכדי להגיע לרמת ההשקעה המקובלת במדינות הארגון יש להשקיע כ-6 מיליארד שקל נוספים בכל שנה. 

לא כל כך נעים לראות גן צפוף

בנוסף, מנתוני הארגון עולה כי גני הילדים בארץ הם בין הצפופים ביותר במערב: 21 תלמידים בממוצע בכל גן לגילי 6-3, לעומת 14 תלמידים בכל כיתת גן בממוצע במדינות ה-OECD. המשמעות היא שגם בתקופת הקורונה, בה נחוץ להפחית את החשיפה לילדים, גני הילדים בארץ סובלים מצפיפות חמורה. לפי החלטת משרד החינוך, גני הילדים פועלים ללא קפסולות עם עד 35 תלמידי בכל גן. ההשוואה בוצעה לפי היחס שבין התלמידים לגננת בכל גן. בדנמרק כל גננת אחראית על שבעה ילדים, בגרמניה על תשעה, ובארה"ב על 12. רק בקולומביה (36), צ׳ילה (23) מקסיקו (24) וצרפת (23) המצב גרוע יותר. בשאר שלבי הגיל, ישראל מצליחה לצמצם את פערי ההשקעה בתלמידים בינה לבין המדינות המפותחות. 

בסך הכל, קיים פער של 10% בהשקעה בתלמידי בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והתיכונים, שבאה לידי ביטוי בהפרש של כ-3,500 שקל לילד - ובהפרש של 6.5 מיליארד שקל בשנה. 

בבתי הספר היסודיים ההשקעה הלאומית בכל תלמיד - כולל תשלומי הורים והשקעה פרטית של ההורים - מסתכמת בסכום דומה לממוצע במדינות הארגון. בעל יסודי (חטיבות ותיכונים) יש פער של 14% בהשקעה בכל תלמיד, ובהשכלה הגבוהה הפער הוא גדול יותר ומסתכם ב-30% - בישראל משקיעים כ-30 אלף בכל סטודנט - כולל שכר הלימוד ולא כולל השקעה במחקר - לעומת השקעה של כ-42 אלף בממוצע במדינות הארגון. בנוסף, מהדו"ח עולה כי שכר הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות הציבוריות בישראל הוא גבוה מאשר ברוב מדינות הארגון, כשבחלק מהם הוא מסובסד במלואו או ברובו על ידי המדינה - והלימודים בהם מתקיימים בחינם או בסכום סמלי. 

מנכ"ל משרד החינוך, עמית אדרי התייחס לדו"ח ואמר כי "לחינוך בגיל הרך חשיבות מכרעת בעיצוב דמותו של הילד, ולכן המשרד בראשות השר ימשיך לעשות כל מאמץ כדי לצרף אל מערכת החינוך גם את הגילאים הנמוכים יותר מלידה ועד 3. מקומם אצלנו במערכת. זו מערכת שיודעת לייצר סטנדרטים חינוכיים גבוהים תחת בקרה ופיקוח".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום