דו"ח OECD: ישראל לא היתה ערוכה לקורונה; הצפיפות בכיתות - מהגבוהות במערב

הכיתות בבתי הספר היסודיים בישראל צפופות בכ-25% מהמקובל במדינות OECD ■ מהדו"ח עולה כי בישראל יש מספיק מורים כדי לנהל כיתות של כ-15 תלמידים בכל אחת

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כיתות בגימנסיה העברית בירושלים, באוגוסט
כיתות בגימנסיה העברית בירושלים, באוגוסטצילום: Dan Balilty/The New York Times

ערב התפשטות הקורונה בעולם, הצפיפות בכיתות הלימוד בבתי הספר בישראל היתה מהגבוהות במדינות המערב. ניסיונות הממשלה לצמצם את הצפיפות בבתי הספר היסודיים הובילו להקטנת הכיתות ב-3% בלבד ב-2018-2015 - כך עולה מדו"ח החינוך השנתי של OECD.

הארגון מתייחס לקושי להילחם בקורונה בתנאי צפיפות גבוהים בבתי הספר, ומטיל ספק ביכולת להפעיל את בתי הספר בצפיפות כה גבוהה בתקופת הקורונה.

CORONA TIME - ועידת החינוך של TheMarker

רק ביפן, צ'ילה ובריטניה הצפיפות בבתי הספר היסודיים חמורה במידה דומה או גבוהה יותר מבישראל, ובשאר מדינות המערב הצפיפות נמוכה יותר.

הכיתות בבתי הספר היסודיים בישראל צפופות בכ-25% מהמקובל במדינות OECD, עם זאת, מהדו"ח עולה כי בישראל יש מספיק מורים כדי לקיים כיתות לימוד של כ-15 תלמידים בכל כיתה. למרות זאת, במקום להסדיר את הנושא ולהשקיע בבינוי כיתות ובהקצאה מחדש של המורים במערכת החינוך, משרד החינוך בחר להשקיע יותר מ-2 מיליארד שקל בגיוס מורים ללא הכשרה וניסיון, ולעתים ללא תואר אקדמי, כדי לסייע בפיצול חלק מכיתות הלימוד. 

בדו"ח מתייחס OECD לצפיפות בכיתות הלימוד בתקופת משבר הקורונה, ולחזרה לשגרה המהירה והלא אחראית של מערכת החינוך בישראל לאחר הגל הראשון. ישראל היתה בין המדינות הראשונות שפתחו את מערכת החינוך. בתי הספר בישראל היו סגורים במשך תשעה שבועות, לעומת 12 שבועות בממוצע במדינות הארגון.

הצפיפות

הדו"ח מציין כי "קיים חשש לפתוח את בתי הספר במהלך מגיפה, בעיקר בשל הקושי לשמור על מרחק של 2-1 מטרים בין התלמידים, ובין התלמידים למורים. במדינות שבהן לומדים פחות תלמידים בכל כיתה, זה קל יותר - אבל בישראל לומדים בכל כיתה בבתי הספר היסודיים 27 תלמידים בממוצע, לעומת 21 תלמידים בממוצע מדינות OECD".

הזנחה של שנים

הצפיפות בכיתות בישראל היא אחת התופעות הבולטות בעשורים האחרונים במערכת החינוך בישראל, והיא נגרמת כתוצאה מהשקעה לא מספקת של המדינה בבינוי כיתות חדשות, שלא תואמת את קצב הגידול המהיר באוכלוסייה בישראל. 

הזנחה של שנים הובילה לצפיפות ברמה גבוהה מאוד, שאינה אופיינית למדינות מפותחות, ומקשה להילחם בקורונה. כך למשל, פיצול של כיתת לימוד בישראל לשתי קפסולות, יוצר שתי קבוצות בגודל של עד 18 תלמידים - שווה לגודלה של כיתת לימוד מקורית בחלק גדול ממדינות OECD. ברוב מדינות הארגון, פיצלו את הכיתות לשתי קבוצות כדי להימנע מהידבקויות בקורונה, כך שהגיעו למצב של כ-10 תלמידים בכיתה בממוצע, ובחלק מהמקרים לקבוצות קטנות יותר.

בישראל, הוחלט לפתוח את שנת הלימודים ללא חלוקה לקפסולות בגנים ובכיתות א'-ב', וכתוצאה מכך בכל כיתה לומדים עד 35 תלמידים. 

שר החינוך יואב גלנט
שר החינוך, יואב גלנטצילום: מוטי מילרוד

לפי נתוני הארגון, הצפיפות בכיתות הלימוד בישראל נותרה מהגבוהות במערב ב-2018. בבתי הספר היסודיים בישראל לומדים בממוצע 27 תלמידים בכיתה, לעומת 21 בממוצע במדינות OECD ו-20 במדינות האיחוד האירופי. 

רק בבריטניה הצפיפות גבוהה כמו זו שבישראל. ביפן הצפיפות דומה לזו שבישראל (27 תלמידים בכיתה ביסודי), ובצ'ילה היא גבוהה יותר (28 תלמידים). בקוסטה ריקה וביוון לומדים 17-16 תלמידים בכיתה, באיטליה 18, בגרמניה, בארה"ב ובספרד - 21 תלמידים; בכיתה בטורקיה ובדרום קוריאה לומדים 23 תלמידים בכיתה בממוצע. 

בחטיבות הביניים הצפיפות גרועה עוד יותר. בישראל לומדים בממוצע 29 תלמידים בכל כיתה בחטיבות הביניים, לעומת 23 במדינות OECD, ו-21 באירופה. רק בצ'ילה, קולומביה, יפן וקוסטה ריקה, הצפיפות זהה או חמורה יותר מאשר בחטיבות הביניים בישראל. 

נתוני הארגון מצביעים בכל שנה על עיוותים בניהול המערכת, שיוצרים קשיים רבים. כך למשל, בכל הקשור לכיתות הלימוד, מהדו"ח עולה בבירור כי בישראל יש מספיק מורים כדי להפחית את הצפיפות בכיתות הלימוד. 

בבתי הספר היסודיים מועסקים במערכת החינוך מורה אחת לכל 15 תלמידים - בההתאם למקובל במדינות OECD - כלומר, ניתן להפחית את הצפיפות באופן משמעותי. בתחום הזה, מצבה של ישראל דומה למדינות כמו ארה"ב, שווייץ וגרמניה, וטוב יותר משל מדינות רבות אחרות. עם זאת, הנתון הזה לא בא לידי ביטוי בנתוני הצפיפות, ולמעשה הפער בין מספר המורים במערכת לצפיפות בפועל בכיתות הלימוד הוא הגדול ביותר מאשר בכל מדינות OECD. 

חינוך חרדי
חינוך חרדי. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: איל ורשבסקי

הנתון הזה בולט במיוחד בחטיבות הביניים - שבהן יש מורה לכל 11 תלמידים - והמצב טוב יותר מאשר במדינות OECD (שם יש מורה לכל 13 תלמידים), ולמרות זאת הצפיפות בחטיבות הביניים בישראל היא מהגבוהות בעולם.

בבתי הספר התיכוניים יש מורה אחת לכל עשרה תלמידים, וגם כיתות התיכונים מתמודדות עם צפיפות גבוהה במיוחד. 

בנוסף, ישראל מתמודדת במקביל עם מחסור חמור במורים מקצועיים ללימודי מתמטיקה, אנגלית, ומקצועות המדע. חלק מהמורים שנכנסו למערכת החינוך בעקבות הקורונה, כולל חיילים משוחררים ומובטלים, מלמדים אנגלית ומתמטיקה, על אף שלא הוכשרו כלל להוראה, או שאין להם כלל ידע מתאים במתמטיקה או אנגלית, ולחלקם אף אין השכלה אקדמית. 

פערים אלה נגרמים בשל ניהול לקוי של כוח האדם במערכת החינוך - רוב המורים מועסקים במשרות חלקיות, וניתן להעסיק אותם במשרה מלאה - ולצמצם את הצפיפות בכיתות, בנוסף, הפער נגרם כתוצאה מכך שישראל היא המדינה היחידה בארגון שמלמדת בימי שישי - כך יש צורך ביותר מורים, מכיוון ששבוע העבודה של מורים כולל רק חמישה ימים בבתי הספר.

בעיה נוספת, היא החלוקה לזרמים שונים בבתי הספר בישראל (חרדי, ממלכתי-דתי, ממלכתי, יהודים וערבים), שיוצרת פערים ומקשה על ניהול כוח האדם.

שר החינוך, יואב גלנט, אמר בתגובה לדו"ח כי הוא מאמין כי הרפורמה שהוא מתכנן ליישם במסגרת חוק ההסדרים, שתביא להגברת סמכויות המנהלים תוביל לשינוי לטובה במערכת החינוך, וכי הוא תומך בהעברת האחריות על הגיל הרך ממשרד הרווחה למשרד החינוך. בנוסף, גלנט הוסיף כי בעקבות התפשטות הוקורונה פוצלו כיתות הלימוד ג'-י"ב לקפסולות.

גלנט אמר כי "נגיף הקורונה הביא עמו גם הזדמנות לשינוי משמעותי במערכת החינוך, ולראייה רוב התלמידים ילמדו השנה בקבוצות קטנות של חצאי כיתות. משרד החינוך ישקיע 1.2 מיליארד שקל בתשתיות טכנולוגיות ובתקשוב בתי הספר (מתוכם כ-400 מיליון לרכש המחשבים, ורק כ-35 מיליון לתכנים החינוכיים הדיגיטליים; ל"ד). המשימה שהוטלה עלינו היא החשובה מכל - לסלול את הדרך לחינוך והשקעה לשם דור העתיד של ישראל".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker