מאמרים וספרים "נעלמו": קורות החיים המוזרים של המועמד של אלקין למל"ג

עיון בגרסאות שונות של קורות חייו של פרופ׳ מיכאל זיניגרד, רקטור אוניברסיטת אריאל, מעלה סתירות ■ זיניגרד, שהיה מועמד לכהונה בוועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג, הסיר אתמול את מועמדותו ■ אוניברסיטת אריאל: "אסופת טענות שקריות"

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פרופ' מיכאל זיניגרד באוניברסיטת אריאל
פרופ' מיכאל זיניגרד באוניברסיטת אריאלצילום: לימור אדרי

רקטור אוניברסיטת אריאל, פרופ׳ מיכאל זיניגרד, שהיה מועמדו של שר ההשכלה הגבוהה, זאב אלקין, לכהונה בוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), הודיע אתמול (ראשון) על הסרת מועמדותו, בטענה שאינו מעוניין להיכנס לעימותים פוליטיים מול שאר אוניברסיטאות המחקר. אלקין צפוי כעת להציג מועמד אחר לכהונה בוועדה מטעם האוניברסיטה.

לפני פרסום הודעתו של זיניגרד על הסרת המועמדות אתמול, TheMarker העביר לאוניברסיטה כמה שאלות הנוגעות לחוסר עקביות בקורות חייו של זיניגרד, ולמספר המחקרים והספרים שהצהיר כי פירסם במהלך שנות פעילותו באקדמיה. עיון בקורות חייו הרשמיים באתר האוניברסיטה במקביל לכמה גרסאות שיפרסם בשנים האחרונות, מעלה כמה סתירות.

בנוסף, בעוד זיניגרד טוען כי פירסם "יותר מ-200 מאמרים", חיפוש קצר שערך TheMarker במאגר האקדמי Scopus העלה 82 מאמרים בלבד שפורסמו תחת שמו של הפרופסור. באוניברסיטה הגיבו כי אלה טענות "שקריות וממוחזרות", וזיניגרד עצמו לא התייחס לדברים. 

זיניגרד הוא פיזיקאי וכימאי שפועל באקדמיה כבר יותר מ-50 שנה. הוא החל לעבוד באוניברסיטה ביקטרינבורג שברוסיה ב-1970, וקיבל דרגת פרופ׳ מן המניין ב-1983. לאוניברסיטת אריאל הצטרף ב-1993 (בתקופה שבה היתה מכללה ציבורית), וכיהן בה כדקאן הפקולטה למדעי הטבע. מ-2008 הוא מכהן כרקטור המכללה, ומ-2012 כרקטור האוניברסיטה. 

זאב אלקין
זאב אלקיןצילום: מארק ישראל סלם

הטענות בנוגע לפועלו של זיניגרד החלו לעלות באקדמיה לאחר שאלקין החליט למנות אותו כחבר בוועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג, הזרוע הביצועית של המועצה, האחראית גם על תקצוב מוסדות ההשכלה הגבוהה. בוועד ראשי האוניברסיטאות הצביעו על הרקורד האקדמי הבעייתי של זיניגרד, ועל הישגיו בתחומי המחקר. במכתב ששלח הוועד לאלקין נכתב כי הישגיו האקדמיים של זיניגרד לא היו מאפשרים לו להתמנות כפרופסור מן המניין באף אוניברסיטה ישראלית, וכן לא לרקטור. 

תפקיד הרקטור הוא אחד מהתפקידים הבכירים ביותר במוסדות ההשכלה הגבוהה. מדובר בסמכות האקדמית העליונה במוסד, האחראית על ההוראה והמחקר באוניברסיטה ועל רמתם. בדרך כלל נהוג למנות לתפקיד אדם בעל הישגים אקדמיים משמעותיים.

פחות עשרות מאמרים ושני דוקטורנטים

עיון בקורות החיים של זיניגרד, למשל באלה המופיעים באתר אוניברסיטת אריאל, מעלה רקע מרשים של עשרות שנים של פעילות הכוללת ארגון כנסים בינלאומיים, הנחיה של דוקטורנטים וסטודנטים לתואר שני, ויותר מ-200 פרסומים מדעיים. עם זאת, בפועל, הישגיו של זיניגרד במדדים המקובלים באקדמיה נחשבים נמוכים יחסית. למרות פעילות רבת שנים באקדמיה, הוא מחזיק בציון שנחשב נמוך יחסית במדד המשקף השפעה אקדמית (h-index) – ציון של 11, לאחר שעלה בשנים האחרונות (לצורך השוואה, הציון של פרופ׳ ישעיהו טלמון, שפרש מהוועדה בשנה שעברה, הוא 78). המדד מתאר את היחס בין הפרודוקטיביות של החוקר (מספר הפרסומים שלו), לבין ההשפעה שלו על המחקר (מספר הציטוטים של המאמרים שפירסם על ידי חוקרים אחרים).

אוניברסיטת אריאל, ב-2018
אוניברסיטת אריאלצילום: מוטי מילרוד

עיון בקורות החיים של זיניגרד מעלה כמה סימני שאלה, גם מעבר לסוגיות הקשורות להשפעה על המחקר המדעי. ב-2008 למשל, כאשר הגיש מועמדות לתפקיד רקטור אוניברסיטת אריאל, הוא ציין כי פירסם כ-180 מאמרים מדעיים. עם זאת, בקורות חיים נוספים שפירסם ב-2016, נכתב כי פירסם 165 מאמרים. 15 מאמרים נעלמו מקורות חייו. בקורות חיים נוספים מ-2020 הוא ציין שפירסם מספר דומה של מאמרים - אך באתר האוניברסיטה נכתב כי פירסם יותר מ-200 מאמרים. כאמור, חיפוש במאגר מידע אקדמי מגלה כי זיניגרד חתום על מספר נמוך באופן משמעותי של מאמרים. 

בנוסף, בקורות חייו מ-2016 ציין זיניגרד כי פירסם 22 ספרים, אך ב-2010 ציין שכתב 35 ספרים. בקורות החיים המעודכנים שלו בחר זיניגרד לא לציין כלל ספרים שכתב. כמו כן נתגלו אי-התאמות בדיווחים על מספר הדוקטורנטים והסטודנטים לתואר שני שהנחה במסגרת תפקידו כפרופסור מן המניין.  

חלק מהטענות על קורות החיים של זיניגרד הועלו כבר בעבר בבלוג For Better Science של הבלוגר הגרמני-רוסי לאוניד שניידר. שניידר ערך בדיקה שהעלתה כמה סימני שאלה נוספים. כך, למשל, שניידר טען בפוסט שלו כי חלק מהסעיפים שהופיעו בעבר בקורות חייו של זיניגרד כספרים שחיבר היו למעשה תדריכי מעבדה; כי בחלק מהמאמרים שציין בהם את שמו כמוביל המחקר הוא היה למעשה אחד השותפים למחקר; וכי יש כמה מאמרים שלא ניתן לאתרם מסיבות שונות.

בנוסף, לפי הפוסט של שניידר, זיניגרד ציין באחת מהגרסאות של קורות חייו כי כמה מאמרים בודדים שלו פורסמו בכתב עת בשם סוורדלוואסקיה - אלא שמדובר למעשה בחבל ארץ בבריה"מ.  

אוניברסיטת אריאל, ב-2019
אוניברסיטת אריאל, ב-2019צילום: מוטי מילרוד

מאוניברסיטת אריאל נמסר בתגובה: "מדובר באסופת טענות שקריות ממוחזרות שבאות מצד אלה המתקשים להשלים עם העובדה שאוניברסיטת אריאל חברה במל"ג, עומדת בשורה אחת עם שאר האוניברסיטאות בארץ וזכאית לנציגות בות"ת".

כאמור, בהמשך היום הודיע זיניגרד על הסרת מועמדותו מכהונה בוועדה לתכנון ותקצוב. "אין בכוונתי להיכנס לעימותים פוליטיים לא עניינים, ועל כן אני מסיר את התמודדותי למטרת בחירת נציג אחר מאוניברסיטת אריאל לות״ת", אמר זיניגרד. "הסכמתי להתמודד לחברות בות״ת כדי לתרום למערכת ההשכלה הגבוהה כפי שעשיתי ב-27 השנים האחרונות״.

מאוניברסיטת אריאל נמסר עוד: ״אנו מצטערים על ההתנגדות הפולטית למינוי פרופ' זיניגרד. ב-30 השנים האחרונות ביצע פרופ' זיניגרד שורה של תפקידים מרכזיים באוניברסיטת אריאל, ונהפך לאחד ממובילי המחקר בהנדסת חומרים ומטלורגיה בישראל. האוניברסיטה תעשה מאמץ למצוא איש אקדמיה מתאים מבין אנשי הסגל של האוניברסיטה למועמדות לחברות בות"ת".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום