רפורמת ענק במערכת החינוך: סמכויות המשרד יצומצמו - ויועברו למנהלים בשטח

בדרך לשינוי משמעותי: בראשונה זה 15 שנה, תפעל ועדה ציבורית שתבחן את אופן העברת סמכויותיו של משרד החינוך למרחבים מקומיים ■ צמצום הריכוזיות של משרד החינוך הוא צעד שלא נעשה מאז קום המדינה ■ לפי המסתמן, מנהלים "טובים" יותר, יקבלו יותר עצמאות ניהולית במרחביהם

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שר החינוך, יואב גלנט
שר החינוך, יואב גלנטצילום: אוהד צויגנברג

משרד החינוך ומשרד האוצר מקדמים רפורמה משמעותית, שאם תיושם, שתשנה את מבנה מערכת החינוך, שתצמצם את סמכויות המשרד ותעביר אותן לידי הרשויות המקומיות ולמנהלי בתי הספר, כך נודע ל-TheMarker.

אם הרפורמה תצא לפועל, זו תהיה הפעם הראשונה מאז הקמת המדינה שבה יתבצע שינוי בתפקידי משרד החינוך. במשרד החינוך והאוצר מתכוונים להעביר את הרפורמה באמצעות חוק ההסדרים, אך בשלב זה היא עדיין נמצאת בשלבים ראשוניים.

שר החינוך, יואב גלנט, מוביל את המהלך בחודש האחרון, בתמיכת שר האוצר ישראל כ"ץ, וכן בתמיכת מרכז השלטון המקומי. בלשכתו של גלנט אומרים שאחד מהיעדים המרכזיים שהגדיר עם כניסתו לתפקיד הוא הגברת הגמישות של מנהלי בתי הספר והרשויות המקומיות במערכת החינוך. הצעת המחליטים עדיין לא אושרה ונמצאת בהליכי גיבוש במשרדי הממשלה, ופרטים נוספים לגביה יסוכמו בהמשך. 

לפי התוכנית, גלנט ימנה ועדה ציבורית בשם "הוועדה להגברת מרחב הגמישות הניהולי של מנהיגי השטח". הוועדה תדון באופן שבו יש ליישם את המהלך ולהעביר את הסמכויות למנהלים ולרשויות המקומיות. הוועדה לא תדון בשאלה האם יש לעשות זאת, אלא כיצד יש ליישם את המהלך. לפי חוק ההסדרים מדובר ב"רפורמה להעצמת השדרה הניהולית של מערכת החינוך - למערכת חינוך גמישה, אפקטיבית ומותאמת אישית". הוועדה תכלול נציגים מהאקדמיה, מהרשויות המקומיות, ממשרדי החינוך והאוצר, וכן נציגים מטעם ההורים ומהמגזר העסקי. הקמת הוועדה תלויה באישור חוק ההסדרים בממשלה ובכנסת. 

מדובר בוועדה הציבורית הראשונה שתפעל במשרד מאז ועדת דברת שהגישה את מסקנותיה לפני כ-15 שנה - שרק חלקן יושמו. גם ועדת דברת המליצה על צמצום סמכויות משרד החינוך והעברתן לשטח לידי מרחבים עירוניים שיוקמו לשם כך, אך ההמלצות האלה לא יושמו ומערכת החינוך נותרה ריכוזית.

עיריית תל אביב מיישמת בשנים האחרונות תוכנית דומה, שבמסגרתה ניתנו למנהלי בתי הספר בעיר אוטונומיה גבוהה במיוחד. בגיבוי העירייה, המנהלים רשאים לשנות את מערכת השעות, היקף חומרי הלימוד ותוכניות הלימודים. חלק מבתי הספר בעיר החליטו לבטל את שיעורי הבית והמבחנים, ולתת ציונים בשיטות הערכה מורכבות יותר.

לפי גורמים בממשלה, הרפורמה תצמצם את אחריות משרד החינוך באופן שיהפוך אותו למשרד שמתווה מדיניות ומפקח על יישומה, בעוד למנהלים ולרשויות המקומיות תהיה גמישות רבה בכל הקשור לתוכנוית הלימודים, השימוש בתקציבי המשרד, שיטות הלימודים וגם המדידה וההערכה. לדברי גורמים בממשלה, הרפורמה תאפשר להתאים את מערכת החינוך בישראל לצורכי המאה ה-21 וכן לצורכי התלמידים. למרות שהוועדה תמליץ על העצמת הסמכויות של ראשי הרשויות המקומיות ושל המנהלים, היא תאפשר כתוצאה מכך גם גמישות רבה יותר למורים בבתי הספר.

לימודים בצל הקורונה. המשבר חשף חוסר אמון בין השטח למשרד החינוך (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)
לימודים בצל הקורונה. המשבר חשף חוסר אמון בין השטח למשרד החינוך (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)צילום: מוטי מילרוד

עם זאת, מסתמן כי לא כל המנהלים יזכו מיד בעצמאות וסמכויות גבוהות יותר, אלא שהמהלך יבוצע באופן הדרגתי, תוך מתן עצמאות גבוהה יותר למנהלים שיעמדו בתנאים מסוימים, או שהוכיחו יכולות ניהול גבוהות בבתי הספר, וכן לרשויות מקומיות בעלות הישגים גבוהים יחסית.

משרד החינוך כבר החל להתכונן למהלך. השבוע העביר המשרד את ההנחיות השנתיות לפתיחת שנת הלימודים הבאה למנהלי בתי הספר, שלפיהן קיבלו המנהלים גמישות רבה יותר בתכנון מערכות השעות של כיתות הלימוד. עד היום, המשרד קבע עבור המנהלים כמה שעות לימוד יש לשבץ בכל מקצוע, ואילו השנה המשרד איחד את המקצועות לאשכולות שונים וקבע כמה שעות יש ללמד כל אשכול, אך המנהלים רשאים להחליט כמה שעות ישקיעו בלימוד של כל מקצוע באשכול.

מארגון מנהלי בתי הספר "מנהיגים" נמסר בתגובה כי הם קוראים לגלנט לשתף אותם בהליכים הנבחנים. ״היכולת להוביל שינוי מערכתי בראי השגת היעד החשוב של צמצום ריכוזיות המשרד והעברת סמכויות למנהיגות השטח תלויה בשיתוף פעולה עם המנהלים. לפיכך, לא יכולה להתקיים ועדה ללא נציגות של המנהלים, שמובילים ומכירים את השטח הלכה למעשה״. 

ריכוזיות בחינוך

האופן שבו מערכת החינוך בישראל מתנהלת התקבע בתחילת שנות ה-50 ומאז לא שונה באופן משמעותי: משרד החינוך בישראל ריכוזי במיוחד ומחזיק ברוב האחריות והסמכות על הלימודים בישראל. המשרד אחראי על תשלום שכרם של כ-200 אלף מורים, ומעסיק באופן ישיר כ-120 אלף מהם, וכן אחראי על חלוקת התקציב בין הרשויות המקומיות ובתי הספר. הוא מתווה את היעדים הרב השנתיים והיעדים השנתיים, את תוכניות הלימודים והאופן שבו יש ללמד אותם, את השעות שיש להקצות לטובת כל מקצוע, את האופן שבו יש לחלק את כיתות הלימודים, את היקף החומר שנלמד בכל שנה.

הרעיון לצמצום את סמכויותיו של משרד החינוך ולהעביר אותן לשטח נדון על ידי משרד החינוך במשך שנים רבות. כבר במהלך שנות ה-70 עלתה יוזמה להגביר את האוטונומיה של מנהלי בתי הספר. במהלך שנות ה-90 הנושא נדון שוב במסגרת תוכנית לניהול עצמי בבתי הספר, אך התוכנית יושמה רק ב-2011. לפי התוכנית, המנהלים זוכים לעצמאות נרחבת בשימוש בחלק מהתקציבים שמועברים על ידי משרד החינוך, אך קיימת הסכמה בקרב המנהלים שהתוכנית לא מאפשרת להם חופש פעולה גדול, וכי האוטונומיה שלהם עדיין מצומצמת. 

המשרד מפקח על המנהלים והמורים באופן הדוק (חוץ מבציבור החרדי) - כדי שיתנהלו על פי תוכניות המשרד וכן על ידי הערכת התלמידים במבחנים שנתיים בבתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים ועל ידי מבחני הבגרות.

הוועדה תגבש תוכנית להגברת הגמישות של המנהלים וראשי הרשויות, כדי להגביר את הסמכויות שיש להם בניהול בתי הספר, השימוש בתקציבים, וכן לקבוע תוכניות עבודה בכל בית ספר ובכל רשות מקומית. לפי טיוטת חוק ההסדרים, הרפורמה תכלול גמישות גם בשימוש בתקציבי משרד החינוך והדרכת המורים "באופן המותאם לצורכים הייחודיים של תלמידים במאה ה-21". כך, לפי טיוטת החוק: "מערכת החינוך בישראל תהיה מערכת מובילה ואפקטיבית שתותאם לצורכי התלמידים ותאפשר את מימוש הפוטנציאל הטמון בהם".

המבנה הנוכחי של מערכת החינוך כמעט ולא מותיר סמכויות למנהלי בתי הספר ולראשי הרשויות המקומיות, ויוצר מערכת אחידה בכל הארץ שאינה מותאמת לצרכים השונים של התלמידים והרשויות המקומיות. כתוצאה מכך, נוצר מחסור גדול במנהלים איכותיים במערכת החינוך, החשים כי עליהם להתמודד עם אחריות רבה אך ללא סמכות.

המבנה שבו פועלת מערכת החינוך נמצא כלא יעיל בשנים האחרונות, עם הכשלונות במבחנים הבינלאומיים והפערים בין התלמידים שהפכו להיות הגדולים ביותר בעולם במבחני פיזה שנערכו ב-2018.

במשך שנים, מנהלים, ראשי רשויות מקומיות ומומחים לחינוך טוענים כי יש להעביר את סמכויות המשרד לשטח, ולאפשר לו להתמקד בהגדרת מדיניות ובפיקוח על בתי הספר, אך נראה כי הצורך הזה התחדד בחודשים האחרונים, עם פרוץ משבר הקורונה.

בתקופה האחרונה, משרד החינוך התקשה בניהול המערכת בזמן המשבר, בלמידה מרחוק, בחזרה ללימודים ובקיצור החופש הגדול. לכל אורך התקופה, מנהלים מחו נגד מה שהם תפשו כניתוק של המשרד מהשטח. כתוצאה מכך בחודשים האחרונים, שוררת תחושה קשה של אי-אמון בין מורים ומנהלים בבתי הספר, חלק מראשי הרשויות ומשרד החינוך - שהתגברה בעקבות משבר הקורונה. 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker