אפשר לקדם את החינוך החרדי גם בלי לכפות לימודי ליבה

החינוך הוא בראש סדר העדיפויות בחברה החרדית, אבל היא סולדת מהתערבות המדינה. כדי לקדם אותה, רצוי ששר החינוך יפעל עם צוות מקצועי שכולל בתוכו גם נציגים של ההנהגה החינוכית החרדית

שלומית שהינו קסלר
שלומית שהינו קסלר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנה ילדים חרדים 2012
ילדים חרדים, למצולמים אין קשר למאמרצילום: אוליבייה פיטוסי

שר החינוך החדש נכנס למשרדו ומצא על שולחנו את דו"ח מבקר המדינה האחרון שעסק בחינוך החרדי ובפיקוח עליו. כבר בעמוד הראשון ימצא השר, יואב גלנט, נתונים שיהממו אותו: תחת הפיקוח החרדי, שתלמידיו מהווים 29.7% מהחינוך העברי, למדו בשנת תשע"ט כ-446 אלף תלמידים, במסגרת של 6,660 מוסדות חינוך, שהופעלו על ידי יותר מ-1,000 בעלויות (עמותות). תקציב החינוך היסודי ועל־יסודי בפיקוח החרדי היה 4.4 מיליארד שקל. קריאת המשך הדו"ח אמורה להבהיר לו את הפער בין גודלו ומשקלו של החינוך החרדי, ובין רמת המקצועיות בניהולו.

במוקד דו"ח המבקר עמדה ההיעדרות הגבוהה של חלקים בחינוך החרדי מבחינות הבגרות והמיצ"ב, וההישגים הנמוכים של אותם חלקים במערכת המשתתפים בבחינות. בהקשר זה נבחנו היקף לימודי הליבה, עדכניות ספרי לימוד, ורמת המקצועיות של עובדי ההוראה. הדו"ח ציין את היעדרו של מידע מסודר במשרד החינוך אודות ספרי הלימוד ועובדי ההוראה, ואת בעיית הפיקוח על מוסדות הפטור, ועל העברת התקציב לבעלויות.

בחינוך הכללי, בחינות הבגרות ובחינות המיצ"ב מהוות, בין היתר, מדד אפקטיביות ביחס למטרות ויעדי החינוך, שאחד החשובים בהם הוא הכשרת הבוגרים לעולם העבודה. זוהי גם ההצדקה המרכזית לניסיון להגביר בחינוך החרדי את לימודי הליבה. ואולם, החלת מדדים אלה על מערכת החינוך החרדית, כחלק מהמאמץ לקרב אותם לעולם העבודה, מתעלמת מלב העניין - השוני במטרת ויעדי החינוך החרדי.

מבחינתה של החברה החרדית, המעמידה את החינוך בראש סדרי העדיפויות שלה, מטרת החינוך היא לאפשר את המשכיות עולם התורה. מטרה זאת, שבה לגברים ולנשים תפקיד שונה, מכתיבה את יעדי החינוך השונים לבנים ולבנות. אין בכוחה של מדידת אפקטיביות כלשהי לשנות מציאות זאת. אין זאת כדי לומר שאי אפשר לשפר את החינוך החרדי, או לקרב אותו לעולם העבודה. בכדי שניתן יהיה לעשות זאת, חשוב ששר החינוך יביא בחשבון את המאפיינים הייחודיים של החינוך החרדי, ובפרט את ההיבט התרבותי, ואת ההיבט הארגוני־משפטי־מנהלי.

שאיפתה של החברה החרדית להתבדלות ושמירה על זהות מובחנת ונפרדת מתבטאת בשיאה במערכת החינוך. המחויבות החרדית לעצמאות ומניעת התערבות במערכת החינוך מונעת מהחשש מפני מה שנתפש כניסיון של המדינה לעצב מחדש את הזהות החרדית ולפגוע בלימודי התורה. "לימודי הליבה" כמושג הפכו לסמל פוליטי המסמל את הניסיון לשנות את החברה החרדית באמצעים של כפייה. מיקוד המאמצים והשיח סביב מושג זה עלולים להביא לתוצאה הפוכה, ולהחמיץ את הפוטנציאל הגלום בהכרה הגוברת בקרב משפחות חרדיות בדבר הצורך לשפר את מוכנותם של בני הדור הבא להשתלב בעולם העבודה.

התפלגות הציונים בבתי ספר חרדיים לבנים

נושא נוסף שמקשה על שיפור החינוך החרדי הוא מורכבותה הארגונית והמשפטית של המערכת. רוב רובם של בתי הספר בחינוך החרדי הם פרטיים. חלקם משתייכים לאחת מהרשתות הגדולות (החינוך העצמאי, ומעיין החינוך התורני), וחלקם לעמותות פרטיות שאת מספרן העצום כבר הזכרנו. בהתאם לכך משתנה רמת התקצוב ורמת הפיקוח המושתת על המוסדות. מבנה זה, צורת הרישום למוסדות, ואופן הדיווח של המוסדות למשרד החינוך מייצרים את פערי המידע שעליהם הצביע המבקר. פערי מידע אלה מקשים לא רק על קידום מדיניות, אלא גם על השלב הקודם לה: יצירת תמונת מצב שלמה שתהווה בסיס לתכנון מדיניות.

ההתמודדות עם מערכת החינוך החרדית, בהיקפה הנוכחי, ולנוכח צפי הגידול לשנים הבאות, היא בעלת חשיבות אסטרטגית למדינה. ואולם עד היום, לא ניתן מענה מקיף לאתגר. מענה זה לא יוכל להגיע מעל ראשו של הציבור החרדי, אלא בשיתוף אתו. לכן, רצוי שהשר יעבוד בשיתוף פעולה עם צוות מקצועי המשלב בתוכו נציגים של ההנהגה החינוכית החרדית.

ניתן להצביע על שלוש המלצות מרכזיות לשר. הראשונה, אל תוותר על מדידת אפקטיביות, שנה אותה. הגיע הזמן שמערכת החינוך החרדית תלמד לבחון ולהעריך את עצמה. בקש מהצוות המקצועי שלך לפתח מדד אפקטיביות, ומערך בדיקת אפקטיביות שיותאמו למערכת החינוך החרדית; השנייה, אל תתעקש על הליבה, אבל עמוד על כך שבנים ובנות חרדים ירכשו תכנים ומיומנויות נדרשים לשוק העבודה במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות. בקש מהצוות המקצועי החרדי שיכין לך תוכנית פעולה בנושא זה. ולבסוף, דאג להסדרת מערכות הדיווח והשלמת הנתונים ממוסדות החינוך, כבסיס להידוק הפיקוח המינהלי, וכתנאי לתכנון ויישום מדיניות עתידית.

הכותבת היא חוקרת במכון החרדי למחקרי מדיניות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker