הצעה מעניינת: "לצאת לחופש הגדול במאי - ולחזור ללימודים ביולי"

כלכלן החינוך נחום בלס ממרכז טאוב הגיש הצעה לממשלה שתאפשר לחזור ללימודים בלי לפגוע בתנאי העבודה של המורים ■ לפי התוכנית, תוכל המדינה לממן קייטנות עבור גני ילדים וכיתות א'-ג' ■ בנוסף, ניתן יהיה להציע לתלמידי ד׳-י"ב למידה מרחוק

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בגרות במתמטיקה
בגרות במתמטיקהצילום: אילן אסייג

על רקע הדיונים שיתקיימו מחר (ב') על חידוש הלימודים בגני הילדים ובכיתות א'-ג', החל בשבוע הבא, והתנגדות ארגוני המורים לעבוד בחופש הגדול, הגיש כלכלן החינוך נחום בלס ממרכז טאוב הצעה לממשלה שתאפשר לטענתו לחזור ללימודים בלי לפגוע בתנאי העבודה של המורים.

על פי הצעת בלס, במקום לפתוח את הלימודים באופן הדרגתי ותחת מגבלות בשלושה במאי, כפי שמתכנן משרד החינוך, ולסיים את השנה לאחר חודשיים – החופש הגדול יתחיל ב-1 במאי ושנת הלימודים תחודש ביולי. ההצעה הוגשה בשבוע שעבר לשר החינוך רפי פרץ, מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב וקבוצה של חוקרים ואנשי חינוך.

במסגרת התוכנית, תוכל המדינה לממן קייטנות עבור גני ילדים וכיתות א'-ג', בדומה לקייטנות שמשרד החינוך מפעיל בחודשי הקיץ (בתי הספר של החופש הגדול), כדי לאפשר להורים לילדים קטנים לחזור לעבודה. בנוסף, ניתן יהיה להציע לתלמידי ד׳-י"ב למידה מרחוק, אבל הצעה זאת לא תחייב את המורים והתלמידים.

ההצעה תאפשר לממשלה להאריך את שנת הלימודים הבאה, לפצות את התלמידים על הפערים החינוכיים שצברו בחודש וחצי האחרונים ותמנע פגיעה בזכויות המורים. בתוך כך, הרצף הלימודי שהתוכנית תיצור יאפשר למשרד החינוך לתכנן את מבנה שנת הלימודים הבאה בהתאם למשבר הקורונה.

שר החינוך, רפי פרץצילום: אוהד צויגנברג

בימים האחרונים מופעלים לחצים כבדים על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לחדש את הלימודים, ומחר הוא צפוי לקיים דיון בנושא. עם זאת, ההצעות שהוגשו לא יאפשרו לקיים שגרת לימודים בבתי הספר, שכן הן מתייחסות לפיצולי כיתות, ולימודים בהיקף מצומצם ובתקופות של שבוע לימודים ושבוע חופש.

לדברי בלס, "הפתרונות של חצאי כיתות הפועלות חצאי ימים, בחצאי שבועות, אינם יעילים ואינם עוזרים לתלמידים, להוריהם ולמעבידים. גם ההצעות וההנחיות לקביעת סדר יום ללמידה בבית, בין אם בצורה מקוונת ובין אם באופן עצמאי, הנסמכות על מורים המלמדים בזום הן לא רלוונטיות לחלקים גדולים של הציבור – למשל לאוכלוסייה מוחלשת".

בלס כתב בהצעתו כי "בידכם כלי שאין בידי אף גורם אחר במשק,  החופש הגדול. עליכם להכריז ששנת הלימודים תש"פ לתלמידי כיתות ד'-י"ב הסתיימה והחופש הגדול יתחיל ב-1 במאי. צריך היה להתחיל את החופש הגדול לאחר חופשת הפסח, אך את הנעשה אין להשיב".

לדברי בלס, ייתכן שב-1 ביולי יהיה צורך לפתוח את בתי הספר בתנאים של ריחוק חברתי, תוך הקטנת מספר התלמידים בכיתות, הפחתת מספר שעות הלימודים, והערכות טובה יותר להוראה מקוונת. "מדובר ברעיון שיטיב עם המורים, התלמידים וההורים. התוכנית מחייבת להגיע להסדר עם המורים, אבל זכויותיהם לא היו נפגעות, ולמורים היתה ניתנת הזדמנות להחזיר ימי עבודה, במידת הצורך, על פני תקופה ארוכה".

בלס מוסיף כי "חשוב לא פחות להגיע להסכם בדבר מרכיב ההוראה מרחוק כחלק אינטגרלי מעבודת המורים בעתיד, בדיוק כפי שהיום משרת מורה מורכבת משעות של הוראה פרונטלית, שעות פרטניות ושעות נוכחות. הציבור והנהגתו חייבים להכיר בכך שהמורים וארגוניהם המקצועיים אינם יריב, אלא השותף העיקרי והחשוב ביותר במאמץ הגדול הצפוי למערכת החינוך באתגר של המעבר לדפוסי הוראה ולמידה של המאה ה-21, אתגר שזומן למערכת על ידי מגפת הקורונה".

לגבי כוונת משרד החינוך לא לבטל את בחינות הבגרות ולקיים אותן ביוני-יולי במתווה מצומצם של עד חמש בחינות, כתב בלס כי "עדיף לבטל את הבחינות ולהסתמך על ממוצע הציונים התלת שנתי של התלמידים. מוסד אקדמי שירצה בכך יוכל לקיים בחינות מיון משלו או להסתמך על ציון הפסיכומטרי. ביטול הבחינות היה מאפשר דיון רגוע יותר ומעמיק על הצורך בבחינות הבגרות בכלל, ועל דרכי הפעלתן ואופיין בעתיד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker