המורים, ההורים והתלמידים יעבדו לחינם: הלמידה מרחוק תיכשל

בלחץ הזמן ובשל חוסר ברירה, משרד החינוך הופך את הלמידה המקוונת מכלי חדשני שאמור להגביר את המוטיבציה, רמת העניין של התלמידים והאפקטיביות של הלמידה -לכלי מדכא, שמעביר את הישיבה שלהם בכיתה במשך יום לימודים בבית הספר - לישיבה מול המחשב והטלוויזיה בבית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שיעור בזוםצילום: ALBERT GEA/רויטרס

יותר מחודש לאחר השבתת מערכת החינוך בעקבות התפשטות הקורונה, משרד החינוך הודיע על הסדרת הלמידה מרחוק לתקופה ארוכה.

לפי החלטת המשרד, החל ביום ראשון תלמידי הגנים, בתי הספר והתיכונים יתחילו את היום בבוקר, כל אחד מול מחשב, וילמדו עד לשעות הצהריים. בשעות אחר הצהריים והערב משרד החינוך המליץ לבתי הספר להעביר שיעורי העשרה, חוגים ושיעורי ספורט מרחוק.

כל מה שכדאי לדעת - הצטרפו לערוץ הטלגרם של TheMarker (להורדה - באנדרואידבאייפון)

במקביל, המורים התבקשו לערוך שיעורים פרטניים אישיים או בקבוצות קטנות עם התלמידים, למידה באמצעות פרויקטים, מטלות אישיות וקבוצתיות, לבדוק עבודות, לנהל שיח רגשי עם התלמידים, וכן שיחות אישיות איתם ועם הוריהם ולבסוף להשתתף בישיבות מורים.

עבור מערכת החינוך מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית: רק לפני כחודש וחצי, ערך משרד החינוך תרגיל למידה מרחוק שבו תלמידי ישראל נדרשו בסך הכל להיכנס לאתר אינטרנט ולבצע רישום נוכחות. האתר לא עמד בעומס והתרגיל נכשל, והנה פתאום הם נדרשים לשבת חמש-שש שעות ביום ברצף מול המחשב והטלוויזיה, להשתתף בשיעורים ולבצע מטלות; והמורים יידרשו להשקיע הרבה יותר. 

במבט ראשון, ההנחיות של המשרד מעלות את הרושם שמדובר בכסת"ח, אבל במקביל להודעה על שגרת הלימודים החדשה, הודיע משרד החינוך על החזרה לפעילות של מערך המפקחים בכל הארץ, שיוודאו שהמורים והמנהלים אכן מלמדים מרחוק לפי ההנחיות. כך ניתן יהיה לוודא שהלימודים מרחוק יתבצעו ושהתלמידים והמורים ישבו במשך חלק משמעותי מהיום מול מחשב או טלוויזיה - רק שבשלב זה אף אחד לא הגדיר את מדדי ההצלחה. 

למרבה הצער, הסיכוי לכפות מיזם מתקדם כזה על מערכת כה מיושנת נמוך במיוחד. במשך עשרות שנים התעקשה מערכת החינוך להמשיך ולעבוד במתכונת שדומה לזו שהתקיימה באמצע המאה ה-20.

שר החינוך, רפי פרץצילום: עופר וקנין

בתי הספר בישראל סובלים ממחסור משמעותי במחשבים ואמצעי לימוד דיגיטליים, גם בהשוואה בינלאומית, מצב בתי הספר בישראל גרוע במיוחד. ברוב המקרים אין בכלל מה לדבר על על שילוב אמצעים דיגטליים מתקדמים יותר בבתי הספר כמו מדפסת תלת ממד, לוח חכם, או שילוב שיטות הוראה מתקדמות. בחלק מבתי הספר אין אפילו מחשב או מקרן בכל כיתה או רשת אינטרנט אלחוטית.

עכשיו לפתע משרד החינוך דורש מהמורים, ההורים, התלמידים ובתי הספר לקפוץ לעתיד, ולהתאבזר בכלים, מיומנויות ויכולות שלא רכשו עד היום. גם אם למורים ולתלמידים יהיו מספיק מחשבים, אף אחד לא הקנה להם יכולות של הוראה ולמידה מרחוק, שמצריכות מיומנויות אחרות מלימוד בכיתה, וגם מערך תמיכה רחב של אנשי מקצוע ומתרגלים. 

במוסדות ההשכלה הגבוהה שעברו בחודש שעבר ללמידה מרחוק, השיעורים מתבצעים כשלפחות אחד מהמתרגלים משתתף בשיעור ומנהל צ'אט נפרד עם הסטודנטים, והם מתבצעים בתמיכה טכנולוגית רחבה, ובגיבוי מערך של קורסים דיגיטליים באיכות גבוהה.

בלחץ הזמן ובשל חוסר ברירה, משרד החינוך הופך את הלמידה המקוונת מכלי חדשני שאמור להגביר את המוטיבציה, רמת העניין של התלמידים והאפקטיביות של הלמידה לכלי מדכא, שמעביר את הישיבה שלהם בכיתה במשך יום לימודים בבית הספר - לישיבה מול המחשב והטלוויזיה בבית.

מצפייה בשיעורים המקוונים שמשרד החינוך מעביר לבתי הספר היסודיים, שאחד מהם כלל את קריאת השיר "אני מאמין בעצמי" מאת יובל המבולבל, עולה כי הם בעצם מייצרים את הדינמיקה המיושנת שבה התלמידים נתקלים בכיתת הלימוד, שבה מורה עומד מול הלוח ומעביר ידע לתלמידים - רק שהפעם מדובר במורה שהם לא מכירים, והם נאלצים לשבת ולצפות בו מעביר שיעור בטלוויזיה.

תוכנית הלימודים המומלצת שהציג המשרד שאפתנית במיוחד. בגני הילדים, למשל, יום הלימודים ייפתח ב-08:30 בבוקר ויימשך עד 13:30 בצהריים. הוא ידרוש מהגננת לנהל שיעורים מרחוק במשך שעות ארוכות, כולל שיעורי ספורט, מוזיקה, יוגה, כישורי חיים, תאטרון בובות, ואמנות. בתיכונים ובחטיבות ילמדו מהבוקר ועד 15:00 בערך, ואז יתחילו שיעורי ההעשרה וחינוך גופני.

בבתי הספר היסודיים המורים ידרשו לגלות כישורי אקרובטיקה - לנהל מפגש בזום במשך שעות עם הכיתה, ובהפסקות שבהן הם מבצעים תרגול עצמי או צופים בשיעור מוקלט, לנהל שיעורים אישיים או בקבוצות קטנות ולאחר מכן לערוך מעגלי קשב, שיחות על אקטואליה ושיעורי כישורי חיים. 

ואולם המכשול הראשון הוא טכני. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ל-23% מהמשפחות בישראל אין בכלל מחשב בבית ול-25% מהמשפחות אין חיבור לאינטרננט; ל-38% מהמשפחות אין מינוי לכבלים או לוויין ול-64% אין טאבלט. רק לשליש מהמשפחות בישראל יש שני מחשבים או יותר.

לצורך הלמידה מרחוק נדרש מחשב אחד לכל תלמיד במשפחה - ובהתאם לגיל התלמידים ההורים, שחלקם זקוקים למחשב הביתי לצורך עבודה מהבית, יידרשו לתפקד כמתרגלים ועוזרים עבור כל אחד מהם במשך חמש-שש שעות בכל יום.

אבל הבעיה היא לא רק הנגישות למחשבים של התלמידים, אלא גם של המורים. לפי התוכנית של משרד החינוך, המורים יידרשו להיות מחוברים למחשבים באופן רצוף כמעט כל היום - אבל גם להם יש ילדים בבתי הספר שזקוקים למחשבים וסיוע שלהם בלמידה מרחוק - ומשרד החינוך מעולם לא חילק אפילו מחשב נייד לכל מורה. 

בנוסף, לא כל המורים יודעים להשתמש באופן יעיל באפליקציות ללמידה מרחוק, כמו זום וגוגל מיטאפס, ולא יודעים איך לנהל כיתה של 40 תלמידים. לא ברור בכלל אם ניתן לעשות זאת בהתחשב בכיתות הצפופות בישראל, גם בשל הקושי לשמור על קשב של כל כך הרבה תלמידים וגם בגלל קשיים טכניים הקשורים לאיכות הקליטה באינטרנט הביתי של כל המשתתפים. לצורך כך, המורים ייאלצו ללמד בקבוצות קטנות, מה שידרוש מהם מאמצים גדולים עוד יותר. 

סופו של דבר המהלך הזה יגדיל את הפערים בחינוך, שכיום הם הגדולים בעולם. גם מכיוון שבעשירון הנמוך בישראל רק ל-11.5% ממשקי הבית יש שני מחשבים או יותר ורק ל-46% יש מינוי באינטרנט, והזמינות של המורים וההורים לסייע להם תהיה נמוכה יותר. גם ללא המכשולים הטכניים, המורים יתקשו להגיע לכל תלמיד, והתלמידים שזקוקים לעזרה לא יקבלו את הסיוע הנדרש להם.

גם תלמידים עם צרכים מיוחדים לא יקבלו את השילוב לו הם רגילים, על אף שמשרד החינוך פירסם למורים סרטונים ומסמכים על התאמת הפדגוגיה לילדים עם צרכים מיוחדים. וזה עוד בלי לדבר על התלמידים החרדים, שעד היום לא ממש ברור עד כמה השתתפו בלימודים מרחוק. במשרד החינוך נעזרו בשיעורים בתחנות רדיו ובחלוקת ערכות ודפי עבודה, אבל אלה לא יכולים להחזיק יום לימודים שלם. 

המורים ייאלצו להסכים להשתתף בניסוי הזה, על אף שהוא צפוי להיכשל. גם מכיוון שהם מעדיפים את הלמידה מרחוק מהאפשרות של קיצור את החופש הגדול וחופשות החגים לאחר החזרה לשגרה.

וחבל, ייתכן שהתוכנית הזאת תמנע מהמערכת את ההזדמנות להשתפר ולהתאים את עצמה למאה ה-21 לאחר משבר הקורונה.

ישראל, כמו מדינות אחרות בעולם, מעולם לא נדרשה להתמודד עם משבר בסדר גודל כזה, וקשה למצוא פתרונות להפעלת מערכת החינוך במצב כה מסובך. אבל כיום ברור לכולם ששנת הלימודים הסתיימה, ושלא ניתן יהיה לחזור לשגרת לימודים רגילה בתקופה לפחות עד לתחילת שנת הלימודים הבאה. גם בתרחיש שבו הלמידה מרחוק מתנהלת באופן יעיל וללא בעיות, היא לא יכולה להשתוות למעטפת שניתנת לתלמידים בשגרה. 

ייתכן שההתמקדות בלמידה מרחוק בכל מחיר יוצרת נזק במקום תועלת. במקום להעביר למורים ולהורים הנחיות שברור לכולם שלא ייושמו, ייתכן שצריך היה להכריז על סיום שנת הלימודים הנוכחית ולנצל את החודש שחלף לבניית תוכנית שתאפשר את חידוש הלימודים בספטמבר הבא. זאת, תוך שינוי שיטת הלימוד וצמצום המקצועות הנלמדים, היקף תוכניות הלימודים, שבוע הלימודים וחופשות הלימודים.

כל זאת, כדי לפצות את התלמידים על הפערים שצברו בעקבות התפשטות הקורונה, ולהתאים את המערכת למאה ה-21, וגם להקמת מערכת משמעותית יותר של למידה מקוונת שתענה לצרכים ולמצבם של התלמידים והמורים. הלמידה מרחוק יכולה לשמש בינתיים מסגרת שולית לשמירה על קשר עם תלמידים ולרענון החומר - אבל לא יותר מכך. 

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker