למידה מקוונת? במשרד החינוך שכחו את התלמידים הערבים

וירוס קורונה מדגיש את הפערים בין מערכות החינוך העברית והערבית בישראל ■ כדי שלמידה מקוונת תצליח, נדרשים משאבים חומריים, כמו מחשב בכל בית ותשתית אינטרנט יציבה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
למידה מרחוק. רוב התכנים לא תורגמו לערבית
למידה מרחוק. רוב התכנים לא תורגמו לערביתצילום: רמי שלוש

מערכת החינוך מנסה להתמודד עם איום וירוס הקורונה והחלה לעבור ללמידה מקוונת מהבית. במקביל, שעת חירום מעלה על פני השטח את הפערים האדירים בחברה בישראל שקיימים גם בשגרה, בייחוד בין מערכות החינוך הערבית והעברית בישראל.

כדי שלמידה מקוונת תצליח, נדרשים משאבים חומריים כמו מחשב בכל בית ותשתית אינטרנט יציבה, אך גם היכרות ותמיכה בהוראה מקוונת. על המשרד להכיר בכך ולקדם פתרונות הולמים.

כך למשל, הפער הדיגיטלי בין החברה היהודית והחברה הערבית הוא עובדה קיימת שצריך להתמודד עמה כעת: יש פערים סוציו־אקונומיים בין שתי החברות ויש פערים משמעותיים באיכות תשתיות המחשוב והאינטרנט בין יישובים יהודיים וערביים רבים - והם משפיעים על האפשרות ללמידה מקוונת. המצב חמור במיוחד בקרב ילדי הכפרים הלא מוכרים בנגב - כיצד הם אמורים להשתתף בלמידה כאשר לרובם אין חשמל ותשתיות אינטרנט בסיסיות?

בחברה שבה המחשבים אינם זמינים מספיק, יש שימוש נרחב יותר בסמארטפונים. סקר של הלמ"ס מצא כי 71% מהאזרחים הערבים דיווחו שהם משתמשים באינטרנט בטלפון, ורק 43% דיווחו שהם משתמשים במחשב בבית (לעומת 77% מהאזרחים היהודים). ואולם במועד כתיבת שורות אלה עדיין רוב התכנים לא מתאימים לגלישה בנייד.

אגב, ניתן היה למנוע חלק מהבעיה על ידי פרויקט "מחשב לכל ילד", שכבר תוקצב - אך הוקפא בגלל הבחירות. משרד החינוך חייב להתאים את התכנים באופן מלא לשימוש בנייד ולטווח הרחוק, יהיה עליו להפעיל מחדש את הפרויקט.

בנוסף, אף שמערכת החינוך הערבית משרתת כמעט רבע מהתלמידים בישראל, באתרים של משרד החינוך שאמורים לשרת את כלל ההורים והתלמידים - רוב התוכן לא תורגם לערבית. לדוגמה, הפורטל הייעודי להורים וכן זה הייעודי לתלמידים - ובהם מידע רב בנוגע לנושאים מגוונים שבשגרה וכמובן גם הודעות במצב חירום - מוצג רק בעברית. אפילו הפורטל הפדגוגי, שבו מוצעים כעת השיעורים המקוונים ללמידה מרחוק - אינו זמין בערבית במלואו. אמנם מוצעים בו שיעורים בערבית, אך נדרש לכך תיווך של אדם הקורא עברית היטב, ובוודאי לא משהו שילדים ערבים בגיל יסודי יוכלו לעשות לבד.

מבדיקת עמותת סיכוי נמצא כי נכון לכתיבת שורות אלה, ללומדים בעברית מוצעים באתר פי שניים מקצועות מאשר לדוברי ערבית (10 לעומת 5). בנוסף, כבר כמה שנים שאין מפקח ארצי ערבי לנושא תקשוב מערכת החינוך. אחת התוצאות היא שכעת, בעת הצורך, פחות מורים בחברה הערבית מוכנים לנהל את הלמידה מרחוק, חסרות הדרכות למורים בשפה הערבית שמותאמות לצרכים הספציפיים שלהם.

ניכר שמושקעים מאמצים בפתרון מהיר ואיכותי למשבר, אך צריך להתאים את הפתרונות לחסמים שבהם נתקלים התלמידים הערבים תדיר. אנו קוראות למשרד החינוך לפעול כבר היום - לתרגם ולהתאים את התכנים לערבית ולהכשיר ולהדריך את המורים להתמודד עם האתגר הטכנולוגי. יש להתייעץ עם בכירים במערכת החינוך הערבית, יחד עם ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות, כיצד נכון להגביר את התמיכה בתלמידים ובמשפחות בדרכים נוספות, אולי לא רק דרך המסך אלא בהפקת חומרי למידה מודפסים בשכונות וביישובים מעוטי יכולת, או עם נגישות מועטה לאינטרנט, בסבסוד משמעותי של חומרי יצירה, בחלוקת ספרי ילדים ונוער וכו'.

בנוסף, אנו קוראות למנכ"ל משרד החינוך להתחייב לשינוי ארוך טווח - המשבר מציב מראה קשה שחושפת את עומק הפערים בתשתית ובתקצוב בימי שגרה, ויש לטפל בהם באופן עקבי ונחוש. חינוך הוא הבסיס לאזרחות שוויונית, רק כך נבנה פה חברה משותפת באמת.

אידריס היא מנהלת שותפה במחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי, המקדמת שוויון בין האזרחים הערבים והיהודים; מזור היא רכזת פרויקט חינוך לחיים משותפים בעמותה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker