"זה אבסורד, זאת המשכורת שלי": במשפחתונים לא יודעים מאיפה להחזיר כסף להורים

משרד העבודה והרווחה חייב את גני הילדים והמעונות שבפיקוחו להחזיר להורים את הכסף עבור הימים שבהם המסגרות הושבתו, אך מפעילות המשפחתונים לא יודעות איך להתמודד עם ההוראה: "השתמשתי בכסף. או שהמדינה תשלם להורים, או שייתנו לי לחתום אבטלה"

חיטוי גן שעשועים בבת ים
חיטוי גן שעשועים בבת יםצילום: Sebastian Scheiner/אי־פי

משרד העבודה והרווחה הודיע אתמול (א') להורים כי המעונות וגני הילדים שבפיקוח המשרד מחוייבים להחזיר להורים תשלום עבור הימים שבהם ילדיהם לא היו בגן בשל ההחלטה לסגור את הגנים. ההודעה עוררה שמחה בקרב ההורים אבל יצרה מצב קשה מאוד אצל כ-3,700 מפעילות משפחתונים הנמצאים בפיקוח משרד העבודה והרווחה.

כבר כמה שנים שמטפלות המשפחתונים נאבקות בהגדרתן כעצמאיות ולא שכירות. כעת ההגדרה הזו פוגעת בהן אנושות, שכן כעצמאיות הן אינן זכאיות לדמי אבטלה, אך כמפעילות משפחתונים הן ייאלצו להשיב כסף להורים.

בקול שבור מספרת נינט ששון מבאר שבע כי היא אינה יודעת מהיכן תביא את הכסף. "זה אבסורד. אני מקבלת שיחות מבנות. אחת מספרת לי שהיא יושבת על הרצפה עם הראש בין הידיים, ואמרה לי - 'אני לא יודעת מאיפה אביא את הכסף. השתמשתי בו. זאת המשכורת שלי'. הם קובעים את מספר הילדים, השכר, השעות, החופשים, המשחקים שצריך לקנות - אבל עושים הכל כדי שניקרא עצמאיות". ששון מספרת מדוע, לתפישתה, מפעילות משפחתונים צריכות להיחשב שכירות: "אני לא יכולה לסגור משפחתון על דעת עצמי. בימי אבל ומחלה, למשל, אנחנו צריכים להביא מישהי שתהיה במקומנו". כעת היא אינה יודעת מה לעשות: "אני מוכנה לחתום אבטלה. שהמדינה תיתן להורים את הכסף. מאין יבוא עזרי?"

השבוע, הגישו ארגון כוח לעובדים והקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב, יחד עם מטפלות במשפחתונים, עתירה נגד משרדי הרווחה והאוצר בשל ההסדר שמעגן את עבודתן במשפחתונים. בעתירה, שהגישה עו"ד עידית צימרמן מהקליניקה זכויות לעובדים וכוח לעובדים, דורשות המטפלות לבטל את ההסדר ולהחליפו בכזה שיעגן תנאי שכר ועבודה הוגנים.

בישראל פועלים כ-3,700 משפחתונים המטפלים בכ-18.5 אלף ילדים עד גיל 3. המטפלות משתכרות פחות משכר המינימום. לפי העתירה, השכר הממוצע שלהן מסתכם ב-20 שקל בשעה, ורף השכר הגבוה הוא 26 שקל לשעה. לפי העתירה, ההסדר פוגע "באופן לא מידתי בכבודן של המטפלות במשפחתונים ובזכותן לחופש העיסוק, ואין לו בסיס חוקי או תשתית סבירה".

זאת, מאחר שהוא מותיר אותן במצב של השתכרות מתחת לשכר המינימום; ללא שליטה על שעות העבודה שלהן (המסתכמות ב-11 שעות ביום) ועל שכר הלימוד הנגבה מההורים; ללא סיוע בגביית חובות מההורים; בלי זכויות סוציאליות; ובמצב שכספי הסבסוד מהמדינה יכולים להתעכב ללא פיצוי. בנוסף, לפי העתירה, ההסדר אינו מאפשר למטפלות להפעיל את המשפחתון בתפוסה מלאה, וכך נגרמים להן הפסדים נוספים.

ממשרד העבודה והרווחה נמסר: "שירות המשפחתונים ניתן בביתה הפרטי של המפעילה, שבוחרת בכל שנה מרצונה החופשי להפעיל את העסק שלה, המשפחתון, בפיקוח האגף למעונות. באפשרותה להחליט שהיא פועלת כמשפחתון עצמאי לחלוטין.

"בעת הזאת, מטפלות המשפחתונים יכולות לבחון את זכאותן לחבילת הצעדים של המדינה לשמירה על יציבות המשק - הפחתת עלויות לעסקים וסיוע מיוחד לעצמאים - בהתאם להנחיות משרד האוצר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker