"7,000 שקל בחודש. לילד אחד": התשלום לגני הילדים מזנק - וההורים זועמים

הורים רבים קיבלו החודש הודעה כי שכר הלימוד בגן של ילדיהם, הגבוה ממילא - קופץ בעד 15% ■ בגנים מאשימים את הממשלה ואת הרשויות המקומיות, וטוענים כי הדרישות הנובעות מחוק הפיקוח, אולם החוק לא נכנס עדיין לתוקף, ולא אמור להעלות את המחירים ■ התאחדות הגנים הפרטיים: "חלק מהם ייאלצו להיסגר"

ליאור דטל
ההורים נאלצים להסתמך על מעונות יום פרטיים
ההורים נאלצים להסתמך על מעונות יום פרטייםצילום: אילן אסייג

לקראת הרישום לשנת הלימודים הקרובה בגני הילדים, קיבלה גליה (שם בדוי) מתל אביב הודעה מהגננת בגן שבו לומד ילדה, כי שכר הלימוד בגן הפרטי יתייקר בשנה הבאה ב-650 שקל - ויסתכם בכ-4,200 שקל בחודש. "היא אמרה שהיא פשוט לא יכולה לעמוד בעלויות של תפעול הגן ושזה המחיר החדש", אומרת גליה. "הגבתי בתדהמה, אבל אין לי ברירה. אני גרה בשכונה ללא מעונות יום מפוקחים, ובכל מקרה סיכויי הקבלה אליהם נמוכים. יש לי ילד נוסף שאנחנו צריכים למצוא לו פתרון ולא אוכל לעמוד בזה. לאיזו משפחה יש 8,500 שקל בחודש לשלם רק עבור מסגרת לילדים?"

הדרישה לתוספת בתשלום לגני הילדים והמעונות הפרטיים לגיל הרך הגיעה החודש להורים רבים ברחבי הארץ. עד כה הסתכמה הדרישה במרבית הערים בכמה אחוזים בודדים בשנה, אך הפעם גילו ההורים כי מדובר בהתייקרות משמעותית - של כ-10%, בעוד שחלק מההורים ומגני הילדים דיווחו על עלייה של עד 15%.

לדברי מפעילי גני הילדים הפרטיים, הסיבה להתייקרות היא הניסיון של הממשלה להסדיר את תחום הגנים הפרטיים. בין היתר, הם מציינים כי עלות התפעול השוטף של הגן ושכר הגננות והמטפלות עלו - אך מאשימים בעיקר את העלויות הכרוכות בעמידה בחוק הפיקוח, בהשגת היתר להפעלת הגן במבנה מגורים בשימוש חורג מהרשות המקומית, ובחוק המצלמות שנחקק ב-2018.

ישראל מזניחה את הפעוטות

יישום חוק הפיקוח על מעונות היום נמצא באחריות משרד הרווחה, האחראי על הגיל הרך בישראל. החוק, שחוקק ב-2018, אמנם נכנס לתוקף, אך עדיין לא נקבע הסטנדרט שבו הגנים יצטרכו לעמוד. 

החוק נחקק לאחר מאבק של כמעט שני עשורים לחקיקתו והוא נועד להסדיר לראשונה את הענף, לקבוע סטנדרט ולמנוע מקרים של התעללות בילדים ואף מוות של פעוטות במסגרות הגיל הרך. אולם בשלב זה הוא גורר התייקרות נמוכה יחסית בשל הדרישות הבסיסיות שמציב המשרד בפני הגנים הפרטיים, ובהן הצהרה כי הגן עומד בכל תקנות הבטיחות הבסיסיות הנדרשות (כגון עמידה בתקנות כיבוי אש) וכי אנשי הצוות בו עברו הכשרה מינימלית. בעתיד, כשייקבע הסטנדרט, סביר להניח שיידרשו להשקיע כספים נוספים. דרישות בסיסיות אלה, המאלצות את בעלי גני הילדים הפרטיים בהוצאות גבוהות יותר - מתווספות לחוק המצלמות שאושר ב-2018, שלפיו על הגנים הפרטיים להציב מצלמות במעגל סגור. 

"התחום הכי פרוץ על הדבר שהכי יקר לך"

גן ילדים
גן ילדיםצילום: אייל טואג

פחות מ-20% מהילדים בגילי 3-0 בישראל לומדים במסגרות המפוקחות והמסובסדות - המופעלים למשל על ידי ויצו ונעמת. לפי הערכות, רוב הילדים מסתמכים בעיקר על מסגרות פרטיות - גני ילדים פרטיים שאינם מסובסדים על ידי המדינה - והיתר נותרים בביתם. לפי הערכת התאחדות גני הילדים הפרטיים, שהוקמה בשנה שעברה ומאגדת כ-200 גני ילדים, שכר הלימוד צפוי להמשיך ולעלות בשנתיים הקרובות ולהגיע לכ-7,000 שקל בחודש.

"אני לא כועסת על הגננת", אומרת גליה, "אני כועסת על הממשלה שמזניחה את התחום הזה כל כך הרבה שנים ומשאירה את ההורים בלי ברירה. גם עכשיו בתקופת הבחירות - אף אחד לא מדבר על הגיל הרך. ההורים משלמים את המחיר על ההפקרות של המדינה".

"בכל גני הילדים שפניתי אליהם שכר הלימוד הסתכם ב-5,000-4,500 שקל, ונתקלתי גם בגן ילדים שדרש 7,000 שקל בחודש", אומרת יעל (שם בדוי) מתל אביב. "זו הפעם הראשונה שאני נתקלת במחירים כאלה. אני לא מרוויחה מספיק כסף כדי לשלם 5,000 שקל רק עבור גן לכל ילד, לפני תשלומים נוספים כמו חוגים. בסופו של דבר המון אמהות כמוני, בעלות קריירה, מבינות שלא משתלם להן לצאת לעבודה. אני מתחילה את החודש במינוס 5,000 שקל ואין לי ברירה אחרת".

"החינוך לגיל הרך הוא התחום הכי פרוץ", אומרת אם לילד בן שנה בתל אביב, שמשלמת שכר לימוד של 4,200 שקל בחודש. "המחירים גבוהים מאוד ולא קשורים בהכרח לאיכות הגן או להתנהלות שלו. גם החוזים עליהם מחתימים את ההורים שערורייתיים. בגן שאליו נרשמנו נאלצתי לחתום על התחייבות להמשיך לשלם את שכר הלימוד גם אם אוציא את הילד מהגן, עד שיימצא לו מחליף. פשוט לא היתה לי ברירה אלא לחתום על זה. זה התחום הכי פרוץ בישראל — על הדבר שהכי יקר לך".

יניב בר אור
יניב בר אורצילום: Harpaz Kaye Communications

ההורים משלמים כסף שהולך לביורוקרטיה

עד לאחרונה למדינה לא היה מידע על היקף שוק המעונות הפרטיים בישראל ועל מספר הילדים הרשומים בו. ואולם חוק הפיקוח החל לחלק אישורים לגני ילדים - ועד כה הוסמכו כ-8,000 גני ילדים פרטיים לגילים אלו, ולפי הערכות, בשטח פועלים יותר.

שלומית (שם בדוי), מפעילה גן ילדים פרטי לילדים בני חצי שנה עד 4 בתל אביב, הודיעה להורים על העלאת שכר הלימוד ב-200 שקל. "ההורים היו קצת בשוק וחלקם אמרו לי שזה מכביד עליהם, אבל הסברתי להם שאין לי ברירה כי השיתו עלינו עלויות נוספות ושבכל מקרה קשה להתפרנס. שכר הלימוד אצלנו עלה ל-4,300-4,100 שקל, בהתאם לגיל הילד, והוא נמוך מהמחיר האמיתי של תפעול הגן.

"כדי לממן את הגן ולהגיע לרווחיות סבירה הייתי צריכה לדרוש לפחות 5,000 שקל בחודש מכל ילד. בשנה האחרונה השקעתי ביועצי בטיחות, שיפוצים ובהתקנת מצלמות יותר מ-50 אלף שקל - ואני רק בתחילת הדרך. חוק הפיקוח חשוב מאוד, אבל לא היה צריך להפיל אותו על הגנים, אלא לשתף אותם בתהליך. שכר הלימוד שההורים משלמים אמור ללכת לילדים ולא לכל הביורוקרטיה, היועצים ואנשי המקצוע".

המצוקה של ההורים הביאה את עיריית תל אביב לחשוב על פתרונות יצירתיים
המצוקה של ההורים הביאה את עיריית תל אביב לחשוב על פתרונות יצירתייםצילום: אבישג שאר-ישוב

לדברי יניב בר אור, מייסד התאחדות הגנים הפרטיים ובעל גן פרטי בכרמיאל, "מפעילי המעונות יצטרכו להשקיע משאבים כספיים משמעותיים כדי לעמוד בתנאי החוק. אנחנו תומכים בחוק הפיקוח, אבל צריך להבין שההשלכות עבור מפעילי גני הילדים, שכבר היום פועלים ברווחיות נמוכה, הן משמעותיות מאוד. הם נדרשים כיום לממן את הסדרת ההיתרים, התקנת המצלמות בעשרות אלפי שקלים ואף יותר מכך. אנחנו מעריכים שמעונות שלא ישתלם להם לעמוד בחוק הפיקוח יירדו מתחת לרדאר כדי לא לעמוד בתקנות החוק - בעוד מעונות יום אחרים ייאלצו להעלות את שכר הלימוד, ומי שלא יוכלו לעמוד בנטל הכלכלי ייאלצו להיסגר. כל עוד המדינה לא תתערב, לגנים לא תהיה ברירה - אלא להעלות מחירים".

בר אור מוסיף כי "המדינה לא בנתה מספיק מעונות מסובסדים ומצד שני עודדה את תעסוקת שני בני הזוג, וכך נוצר מצב שבו ההורים נאלצים להסתמך על מעונת יום פרטיים. אני מניח שללא התערבות של הממשלה, הורים רבים ייאלצו לשקול אם בכלל כדאי להם לצאת לעבודה - וזה יכול להשפיע על שיעור התעסוקה ולפגוע בהכנסות של משקי הבית".

לדברי ד"ר נעמי מורנו, מנהלת האגף לגיל הרך בוויצו, המפעילה מעונות מפוקחים ומסובסדים על ידי המדינה, ההתייקרות הצפויה במעונות הפרטיים רק תגביר את הביקוש למעונות המפוקחים: "כבר כיום יש מחסור במעונות מפוקחים, הביקוש מצד ההורים גבוה פי 4-3 מההיצע ורשימות ההמתנה ארוכות. סביר להניח שהעלות של התאמת המסגרות הפרטיות תגולגל להורים. בשוק שבכל מקרה סובל ממחסור מאוד גדול - ללא התערבות של הממשלה, יהיו השלכות".

בתל אביב מחפשים פתרונות יצירתיים

ציפי ברנד
ציפי ברנדצילום: Jonathan Blum

המצוקה של ההורים והתייקרות המחירים, הביאה את עיריית תל אביב, האחראית על בניית גני ילדים והקצאת שטחים לטובת מעונות, לחשוב על פתרונות יצירתיים. לדברי סגנית ראש העיר, ציפי ברנד, השנה העירייה תתחיל ליישם תוכנית שתאפשר למפעילי מעונות ילדים פרטיים לשכור מבנים במחיר מסובסד, אם יעמדו בתנאי סף לגבי איכות הגן.

לדבריה, "התוצאה של החוקים והתקנות החדשות מתגלגלת כרגע לגננות שחיות באי-ודאות ועדיין לא יודעות מה יהיו הדרישות מהן. הן מתמודדות גם עם יוקר המחייה ועלויות השכר הגבוהות שמייקרים את שכר הלימוד. המדינה צריכה לתת מענה, ולא להעביר את הנטל הכלכלי להורים ולמשפחות. יש בתל אביב מחסור בשטחים לשימוש ציבורי, בעיקר במרכז העיר, ומספר הילדים בה גדל מאוד - כשבנוסף לגיל הרך, העירייה מחויבת לספק פתרונות לגני הילדים במסגרת חוק חינוך חובה שחל מגיל 3. אנחנו מנסים לספק פתרונות עירוניים לגיל הרך.

"אנחנו עושים מאמץ להגדיל את בניית כיתות גני הילדים המפוקחים, והחלטנו להקצות שטחים עירוניים שיושכרו לגנים פרטיים. במסגרת התוכנית, בעלי גני ילדים פרטיים יוכלו לשכור מבנה עירוני שיותאם להפעלת גן, וישלמו שכר לימוד של כ-4,000 שקל לכיתה - שהוא נמוך יותר ממחיר השוק, ובתמורה הם יידרשו לעמוד בסטנדרטים שנקבע לגבי איכות הגן. בשנת הלימודים הבאה ייפתחו בעיר כ-20 כיתות גן חדשות, חלק מהגנים יהיו מפוקחים, וחלק יהיו במסגרת התוכנית החדשה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker