דו"ח הממונה על השכר

מי מקבל 16 אלף שקל בחודש ומי מסתפק ב-4,800 בלבד: עומק הפגיעה במורים נחשף

מדו"ח הממונה על השכר באוצר עולה כי השכר ההתחלתי של מורים במערכת החינוך נמוך בעשרות אחוזים משכר המורים הוותיקים ■ לפי הדו"ח, עבודה במשרה מלאה היא זכות שניתנת בעיקר למורים הוותיקים

ליאור דטל
מורה
מורהצילום: אוהד צויגנברג

השכר הנמוך ביותר במגזר הציבורי ניתן למורים ולגננות, והנפגעים העיקריים הם המורים הצעירים - כך עולה מדו"ח הממונה על השכר שמפרסם היום (ג') משרד האוצר. הדו"ח חושף את עומק הפגיעה במורים המתחילים במערכת החינוך - מורים צעירים שהמשרד מנסה למשוך לתפקידי הוראה.

מורים אלה נדרשים לעבוד בשכר נמוך, אך מעבר לכך רובם נאלצים להסתפק במשרה חלקית שפוגעת עוד יותר בשכרם. כך, בגלל היקפי המשרה הנמוכים, השכר ההתחלתי של מורים בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים מסתכם בכ-4,800 ברוטו - נתון שעלה מבדיקת TheMarker של דו"ח השכר של משרד האוצר. שכר זה נמוך בעשרות אחוזים משכר המורים הוותיקים המסתכם בכ-16.5 אלף שקל. 

מהדו"ח עולה כי עבודה במשרה מלאה היא זכות שניתנת בעיקר למורים הוותיקים, ואילו מורים מתחילים נדרשים לעבוד כ-15 שנה בממוצע במשרה חלקית רק כדי לזכות לעבוד במשרה בשיעור של 90%. המורים המועסקים במשרה חלקית לא מצליחים לבצע את כל המשימות שלהם בהיקפי המשרה הקיימים ועובדים שעות נוספות מביתם ללא תגמול על עבודתם.

שכר מורה מורים

תמונת המצב הנחשפת בדו"ח הממונה על השכר באוצר מספקת הסבר חלקי למחסור החמור במורים במערכת החינוך ולשיעור העזיבה הגבוה של מורים בתחילת דרכם.

רוב עובדי ההוראה בישראל הן נשים - 89% מכלל המורים - והן אלה שנפגעות מהשכר הנמוך ומשיעורי ההעסקה החלקיים בתפקיד. אף שהן מהוות את רוב כוח האדם במערכת החינוך - רק 68% ממנהלי בתי הספר הן נשים.

הסכם השכר של המורים עובדי המדינה, המאוגדים על ידי הסתדרות המורים, פג ביולי האחרון, ומאז המורים מצפים למו"מ על הסכם השכר החדש, שצפוי לשפר את שכרם. עם זאת, בגלל המצב הפוליטי, המו"מ עדיין לא התחיל, ולכן המורים ממשיכים להסתפק בכל חודש בשכר נמוך. ההערכות הן שבגלל הגירעון הצפוי בתקציב המדינה, תוספות השכר האלה לא יוחזרו רטרואקטיבית.

1. חריגה מהמקובל במגזר הציבורי

תופעת ההעסקה במשרה חלקית במערכת החינוך חורגת בעשרות אחוזים מהמקובל במגזר הציבורי. הדו"ח מתייחס לכ-130 אלף המורים והמנהלים המועסקים על ידי המדינה. בעוד במשרדי הממשלה, ובמשרד הביטחון בפרט, הרוב המוחלט של העובדים מועסקים במשרה מלאה, משרד החינוך מעסיק חלק גדול מהמורים במשרה חלקית.

היקף משרה מורים
צילום:

רק 50% מהמורים בעלי תואר ראשון ו-60% מבעלי תואר שני במערכת החינוך מועסקים במשרה מלאה. 20% מהמורים בעלי תואר ראשון ו-15% מהמורים בעלי תואר שני מועסקים בפחות מחצי משרה. שיטת ההעסקה הזאת פוגעת באופן משמעותי בשכרם. כך למשל, השכר הממוצע של מורים בעלי תואר ראשון (רוב המורים בישראל) מסתכם ב-11,300 שקל (ברוטו) למשרה מלאה, אך בפועל השכר הממוצע שלהם הוא 9,880 שקל.

התופעה הזאת מעידה על מחדל ניהולי חמור ובזבזנות במערכת החינוך: היא מעסיקה כ-130 אלף מורים - אך חלק גדול מהם אינם מנוצלים כראוי ומועסקים במשרה חלקית.

2. הנפגעים העיקריים: המורים המתחילים

השכר הממוצע של מורה מתחיל בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים מסתכם ב-7,391 שקל (ברוטו) אך רוב המורים אינם מצליחים להגיע לשכר הזה כי הם מועסקים בלית ברירה בהיקף משרה נמוך במיוחד. בממוצע, המורים בשנה הראשונה לתפקידם מועסקים בהיקף משרה של כ-65% (לעומת 88% בקרב כל המורים בעלי תואר ראשון). כך, שכרם הממוצע בפועל יורד לכ-4,800 שקל. רק בשנה השלישית לתפקידם, שיעורי ההעסקה של המורים המתחילים עולה לכ-80% משרה, ורק כעבור כ-15 שנה בתפקיד הם מגיעים לשיעור העסקה של כ-90%. המורים הוותיקים ביותר מגיעים לשיעור העסקה קרוב למשרה מלאה בממוצע.

יש כמה סיבות לתופעה הזאת, ובראשן: ניהול לא נכון של כוח האדם על ידי משרד החינוך. המשרד לא מצליח להתמודד עם היקפי המורים החדשים הנקלטים בכל שנה במערכת החינוך, והמנהלים מכניסים אותם לעבודה במשרה מצומצמת. בין היתר, מאחר שלא ניתן לפגוע בשיעורי ההעסקה של המורים הוותיקים המועסקים בקביעות.

בית ספר בתל אביב. למצולמים אין קשר לכתבה
בית ספר בתל אביב. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: דודו בכר

3. פערי שכר של מאות אחוזים

מ-2012 עלה השכר הממוצע של המורים ב-37%, וכיום הוא גבוה יותר מהשכר הממוצע במשק (השכר הממוצע בפועל מסתכם ב-11,200 שקל). עם זאת, תוספות השכר השפיעו בעיקר על שכרם של המורים הוותיקים. כתוצאה מכך, פערי השכר בין המורים הוותיקים למורים המתחילים התרחבו, וכיום הם הגבוהים ביותר ב-OECD, פרט לדרום קוריאה. ב-2017 פערי השכר בין מורים ותיקים לצעירים הסתכמו ב-270% - מורה ותיק השתכר פי 2.7 ממורה מתחיל, כאשר ב-2011 פערי השכר היו 190%. בגני הילדים הפער מגיע לכ-300%.

4. שיטת הקידום פוגעת בצעירים

שיטת הקידום בשכר המורים בישראל מבוססת בעיקר על הוותק שלהם בתפקיד, האחראי לפערי השכר הגדולים ופוגעת במורים המתחילים. בנוסף היא מהווה גם תמריץ שלא להתקדם לתפקידי ניהול - הדורשים עבודה ואחריות רבה יותר בשכר של כ-23 אלף שקל ברוטו. בממוצע, בכל שנה שכר המורים עולה בכ-4% ללא קשר לביצועים שלהם בתפקיד. המורים מקבלים תוספת שכר גם על בסיס רמת ההשכלה שלהם, ביצוע השתלמויות, ותחומי אחראיות שהם לוקחים.

5. המדינה מעסיקה מורה לכל 12 תלמידים

חוסר היעילות של מערכת החינוך מתבטא גם בנתון הבא: משרד החינוך מעסיק כ-130 אלף מורים - כלומר, מורה אחד לכל 12.5 תלמידים. מספר מורים כל כך גבוה, היה יכול לאפשר לימודים בכיתות של 15-12 תלמידים בלבד. למרות זאת, יש מחסור חמור במורים למדעים, מתמטיקה ואנגלית, והכיתות בישראל צפופות במיוחד.

שכר מורים
צילום:

ישראל היא המדינה היחידה ב-OECD שבה לומדים שישה ימים בשבוע (היתר מסתפקות בחמישה ימי לימודים), אבל המורים עובדים רק חמישה ימים בשבוע. לכן, נדרשים מורים רבים יותר, כדי שילמדו במשך יום אחד נוסף. בנוסף לכך, תלמידי ישראל לומדים יותר שעות מאשר במדינות ה-OECD. תוספת שעות הלימוד של תלמידי ישראל לא באה לידי ביטוי בציונים גבוהים יותר, אבל לצורך כך צריך להעסיק יותר מורים.

בנוסף, בגלל שיעורי ההעסקה הנמוכים של המורים המתחילים, יש צורך ביותר מורים. מעבר לכך, מערכת החינוך בישראל דורשת מורים רבים יותר בגלל הבזבוז שנוצר בחלוקה לזרמים, כאשר בחינוך הממלכתי והחינוך החרדי נפתחים בשנים האחרונות בתי ספר קטנים עם הפרדה מגדרית ומורים לכל מגדר.

6. 96 ימי חופשה בשנה

על אף השכר הנמוך בתפקיד, המורים זכאים לחופשות רבות במהלך החגים ובחופש הגדול. בשנת הלימודים הנוכחית מדובר על 96 ימים בחופשות, כאשר להורים המועסקים במשק ניתנים רק תשעה ימי חופשה בחגים, והם זכאים ללפחות 12 ימי חופשה שנתיים מהמעסיק. הפער הזה גורם לכך שההורים נאלצים למצוא פתרון ללפחות 73 ימי חופשה בשנה ממערכת החינוך.

מורים
צילום:

דו"ח שפירסם בנק ישראל מוקדם יותר השנה קבע כי זוהי פגיעה של כרבע מיליארד שקל למשק עבור כל יום חופשה מהלימודים, והציע תוכנית שתסדיר את מבנה הלימודים ותפחית את ימי החופשות ממערכת החינוך. לפי התוכנית של הבנק, בתי הספר בישראל יעברו למתכונת לימודים של חמישה ימים בשבוע - כך ניתן יהיה לקצר 29 ימים מהחופש הגדול וחופשות החגים. לפי הבנק, במידה שהתוכנית תצא לפועל, משפחות התלמידים יחסכו 1.7-1 מיליארד שקל בשנה.

בהסתדרות המורים אמרו בתגובה כי יש להעלות את השכר ההתחלתי של עובדי ההוראה ל-9000 שקל ולצמצם מיידית את מספר התלמידים בכיתות והגנים הילדים.

משרד החינוך
משרד החינוךצילום: אמיל סלמן/ג'יני

מהסתדרות המורים נמסר: "דוח הממונה על השכר מנוסח באופן מגמתי. אנשי החינוך מקבלים שכר נמוך משמעותית מהמקובל ב-OECD, ואינם עובדים במשרה מלאה - בניגוד לרצונם.

"הניסיון להציג עלייה של 37% בשכרו של עובד הוראה מתעלם מכמות העבודה שאותו עובד נאלץ לבצע. הפערים הגדולים בשכר נובעים מהשכר ההתחלתי הנמוך של עובדי ההוראה.

בנושא ימי החופשה בישראל, אמרה מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד: "מספר ימי החופשה בישראל דומה למקובל במדינות אחרות, אולם מספר ימי החופשה במשק נמוך משמעותית מהמקובל בעולם. השילוב של שכר נמוך, חלקיות משרה וריבוי תלמידים בכיתות - יחד עם המטלות האינסופית שמוטלות על כתפי המורים - הוא הסיבה לכך שכבר כיום קיים מחסור חמור בעובדי הוראה. המחסור שרק ימשיך ויגדל אם המדינה תמשיך להתייחס למורים כאל עבדים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום