47 במדעים, 57 במתמטיקה: נחשפים הציונים המביכים של תלמידי ישראל במיצ"ב

בעשור האחרון גדל תקציב החינוך ביותר מ-30 מיליארד שקל - אבל ממוצע ציוני המיצ"ב בחטיבות הביניים נמוך במיוחד, והפערים בין התלמידים גדולים ■ שר החינוך: "העבודה שלפנינו עוד רבה ומורכבת"

ליאור דטל
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון (לשעבר שר החינוך) נפתלי בנט
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון (לשעבר שר החינוך) נפתלי בנטצילום: מוטי מילרוד
ליאור דטל

אכזבה נוספת במערכת החינוך: הציון הממוצע של תלמידי חטיבות הביניים בישראל במבחני המיצ״ב במתמטיקה הסתכם ב-57 נקודות, ואילו במבחנים במדעים וטכנולוגיה הציון הממוצע היה 47 נקודות בלבד (בסולם של 100-1). כך עולה מתוצאות מבחני המיצ״ב, שנערכו ב-2019 בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים ופורסמו היום (רביעי) על ידי משרד החינוך. אלה מבחני המיצ״ב האחרונים שנערכו בישראל, וב-2021 הם יוחלפו במסגרת הערכה אחרת. 

בניגוד למבחני המיצ"ב הקודמים, הפעם אי-אפשר להשוות בין הישגי המבחנים שנערכו ב-2019, (פרט למבחנים שנערכו בשפה, שבהם חלה ירידה קלה בציונים) לאלה שנערכו בשנה הקודמת, מכיוון שאופן המדידה השתנה. 

חלק גדול מהתלמידים מהשכבות המוחלשות בישראל נכשלו במבחנים. כך למשל, 43% מהתלמידים מהרקע הכלכלי הנמוך ביותר (בציבור היהודי) נכשלו במבחן בעברית שנערך בכיתה ח׳, ו-37% נכשלו גם במבחנים במתמטיקה ובמדעים.

ציוני הגלם

המבחנים נערכו בבתי הספר במארס-מאי 2019 והם מסכמים - בשיתוף מבחני פיז"ה הבינלאומיים שבהם נחלה מערכת החינוך כישלון צורב - את תקופת כהונתו של שר החינוך לשעבר, נפתלי בנט (שכיהן בתפקידו עד יוני 2019). במהלך כהונתו גדל תקציב החינוך ב-10 מיליארד שקל. בעשור האחרון גדל תקציב החינוך ביותר מ-30 מיליארד שקל, ותוצאות המבחנים בעברית עלו ב-20 נקודות (בסולם של 800-200). 

מבחני המיצ"ב נערכו בישראל ב-15 השנים האחרונות. הם בוחנים את התלמידים על הבקיאות שלהם בחומר הנלמד בתוכנית הלימודים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. הם שונים ממבחני הפיז"ה, הבוחנים את התלמידים על מיומנויות וכישורים הנדרשים להמשך חייהם, ולא בהכרח מבוססים על החומר הנלמד בכיתה. בחודש שעבר פורסמו תוצאות מבחני הפיז"ה הבינלאומיים שעורך הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) והצביעו על ירידה בתוצאות התלמידים בכל המבחנים והתרחבות הפערים ביניהם - בפעם הראשונה מאז החלה ישראל להשתתף. רוב בתי הספר החרדים לא משתתפים במבחני המיצ"ב, מכיוון שהם מתנגדים לקיומם. ההנחה היא כי אם היו משתתפים, התוצאות היו נמוכות יותר.

מערכת החינוך בישראל חווה בשנים האחרונות משבר גובר והולך. הוא נובע בין היתר ממחסור במורים מקצועיים ואיכותיים, מירידה באיכות המועמדים להוראה ומהתמקדות משרד החינוך בהכשרת מורים ליהדות, על פני מורים במקצועות מדעיים.

תלמידים
אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: מגד גוזני

בנוסף, סובלת מערכת החינוך מאפליה תקציבית של הציבור הערבי ומהיעדר רלוונטיות למאה ה-21, שיוצר חוסר עניין של התלמידים בעיקר בגילי התיכון. גורמים אלה משפיעים לרעה על הישגי התלמידים ועל הפערים ביניהם. חולשתה של מערכת החינוך פוגעת בתלמידים - בעיקר בתלמידים החלשים - וכן בכלכלת ישראל כולה, על ידי פגיעה בפריון וביצירת עובדים בעלי הכנסות נמוכות. 

פערים עמוקים בחטיבות הביניים

מניתוח שערך משרד החינוך עולה כי 21% מהתלמידים היהודים ו-35% מהתלמידים הערבים נכשלו במבחן במתמטיקה שנערך בכיתות ח׳, 20% מהתלמידים היהודים ו-36% מהתלמידים הערבים נכשלו במבחן באנגלית, ו-23% מהתלמידים היהודים ו-32% מהתלמידים הערבים נכשלו במבחן במדעים. 

מחשבים מסלול

בדומה לכך, שיעור התלמידים המצטיינים מהשכבות המבוססות היה יותר מכפול משיעור המצטיינים מהשכבות החלשות. למשל, במבחן בשפה שנערך בכיתה ח׳ 33% מהתלמידים היהודים מהשכבות המבוססות הצטיינו במבחן, לעומת 11% מהתלמידים מהשכבות המוחלשות. 

מניתוח כל תוצאות המבחנים עולה כי מצבם של התלמידים מידרדר בחטיבת הביניים. הציונים שלהם נמוכים יותר מאשר הציונים בבתי הספר היסודיים והפערים בחטיבות בין התלמידים רחבים משמעותית מאלה המתגלים בבתי הספר היסודיים. 

ממוצע הציונים של תלמידי חטיבת הביניים במבחן בשפה היה נמוך יחסית והסתכם ב-60 במבחן שנערך בעברית וב-58 במבחן בערבית שנערך בבתי הספר בציבור הערבי. הציון הממוצע באנגלית עבור תלמידי חטיבות הביניים היה 68. 

שפה זרה

בבתי הספר היסודיים ממוצעי הציונים היו גבוהים יותר. במבחנים שנערכו בכיתות ה׳ ממוצע הציונים במתמטיקה היה 70, הציון הממוצע בעברית היה 74, בערבית 63, ובאנגלית 67 (מדובר בממוצע הציונים הגולמיים של התלמידים, לפני שעובדו לסולם המדידה הרב שנתי של משרד החינוך).

התרמית שהובילה לביטול

בשנת הלימודים הנוכחית החליט משרד החינוך לבטל את מבחני המיצ״ב, בעקבות חשיפת תרמית המיצ״ב בשנה שעברה ב-TheMarker. התרמית התרחשה בתקופת כהונתו של בנט, והוחלט שמ-2021 יתקיימו בבתי הספר מבחני הערכה אחרים.

שומרים על הפערים

תוצאות המבחן משקפים את הציונים של כ-61.5 אלף תלמידים שנבדקו בהם במהלך 2019, ב-826 בתי ספר. בעקבות חשיפת ההונאה, החליט משרד החינוך לבטל את כל ההקלות שניתנו בעבר לתלמידים במבחני המיצ״ב (שהגיעו לכ-20% מהתלמידים ב-2018), ולאפשר הקלות במבחן רק לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים ולעולים חדשים.

לא ברור כיצד השפיעה ההוראה החדשה על תוצאות המבחנים - מאחר שזאת הפעם הראשונה זה שנים שבה כמעט כל התלמידים שנבחנו במיצ״ב לא קיבלו הקלות מיוחדות במבחנים. כתוצאה מכך, במשרד החינוך הודיעו על חישוב תוצאות המבחנים בסולם חדש שאינו מאפשר השוואה למבחנים שנערכו בשנים קודומת, פרט למבחנים בשפה. 

במבחן בשפה שנערך בכיתות ה׳ בבתי הספר היסודיים ובכיתות ח׳ בחטיבות הביניים לא נרשם שינוי משמעותי בהשוואה לשנת הלימודים הקודמת והציונים אף ירדו מעט (543 בהשוואה ל-545 ב-2018 ביסודיים ו-559 בהשוואה ל-564 בחטיבות הביניים). במהלך עשר השנים האחרונות, על רקע השקעת עשרות מיליארדי שקלים בתקציב החינוך, ממוצע הציונים במבחן זה עלה ב-22 נקודות בבתי הספר היסודיים וב-21 נקודות בחטיבות הביניים. בציבור הערבי נרשמה עלייה משמעותית יותר בציונים במבחני השפה בעשור האחרון (של 68 נקודות בבתי הספר היסודיים ו-48 נקודות בחטיבות הביניים), אך הפערים בין הישגי התלמידים היהודים והתלמידים הערבים נותרו גבוהים. 

נתניהו ופרץ בפתיחת שנת הלימודים בבית הספר כרמים
נתניהו ופרץ בפתיחת שנת הלימודים בבית הספר כרמיםצילום: AMIR COHEN / POOL / AFP

מערכת החינוך הכי לא שיוויונית בעולם

תוצאות המבחנים מגלות תמונה מוכרת במערכת החינוך הישראלית, שדורגה על ידי OECD בחודש שעבר כמערכת החינוך הכי לא שוויונית בעולם. הציונים הגבוהים ביותר במתמטיקה, מדעים ואנגלית היו בקרב תלמידים מרקע כלכלי מבוסס, וקיימים פערים משמעותיים גם בהישגים שבין התלמידים הערבים ליהודים. כך למשל, בקרב תלמידים מרקע כלכלי גבוה נרשם פער של 33 נקודות בהשוואה לתלמידים מהרקע החלש ביותר במבחן במתמטיקה לכיתות ח׳ וכן פער של 21 נקודות בין התלמידים היהודים לתלמידים הערבים.

במבחן באנגלית בכיתות ה׳ נרשם פער של 35 נקודות בין תלמידים מרקע כלכלי גבוה לתלמידים מרקע כלכלי נמוך, ובמבחן במדעים וטכנולוגיה הפער הסתכם ב-30 נקודות. בכל המבחנים היו פערים בין התלמידים היהודים לבין התלמידים הערבים, וגם בציבור הערבי היו פערים בין התלמידים הדרוזים, שהציונים שלהם היו גבוהים יותר משל התלמידים היהודים בחלק מהמקרים, לבין שאר התלמידים הערבים, כשהתלמידים הבדואים בדרום הארץ הציגו הישגים נמוכים במיוחד בכל המבחנים.  

נחלשים בעברית

משרד החינוך חילק את התלמידים לקבוצות על פי ההישגים במבחנים. מהניתוח הזה עלה כי הפערים בין תלמידים יהודים לערבים בבתי הספר היסודיים נמוכים יחסית (פער של 3%-6% בשיעור התלמידים המצטיינים במבחנים), אך בחטיבת הביניים הם גדלים באופן משמעותי (פער של 11% בשיעור המצטיינים במדעים, 13% במתמטיקה ו-22% באנגלית). שיעור הנכשלים עולה בגילי חטיבת הביניים בבתי הספר הערבים - פער של 9% במבחן במדעים, 14% במתמטיקה ו-16% באנגלית. 

במבחנים במתמטיקה, אנגלית ומדעים הפערים בין התלמידים המבוססים לתלמידים מהשכבות המוחלשות היו נמוכים יותר בבתי הספר היסודיים - וגבוהים משמעותית בחטיבת הביניים - פערים של 15%-19% בשיעור התלמידים המצטיינים במקצועות אלה בחטיבות הביניים.

14% מתלמידי היסודי מאוימים באלימות

שר החינוך, נפתלי בנט, מלמד מתמטיקה בפני תלמידי כיתה ו' בבית ספר קרול בפתח תקוה, במאי השנה
נפתלי בנט מלמד מתמטיקה בבית ספר בפתח תקווה. בתקופתו גדל תקציב החינוך ב-10 מיליארד שקלצילום: ששון תירם

בנוסף להישגים הלימודיים, מבחני המיצ״ב מספקים תמונת מצב על רמת האלימות והאווירה בבתי הספר. מהנתונים עולה כי 22% מהתלמידים בבתי הספר היסודיים דיווחו שקיבלו מכות מתלמידים בחודש שקדם לבחינה (18% בחטיבות הביניים ו-12% בתיכונים). בנוסף, 14% מתלמידי היסודיים דיווחו על איומים באלימות (10% בחטיבות הביניים ו-6% בתיכונים).

7%-10% מתלמידי כל מוסדות החינוך בישראל דיווחו על גילויי גזענות בכיתות הלימוד - והתופעה היתה גבוהה יותר במגזר היהודי. 31% מתלמידי היסודיים, 40% מתלמידי חטיבות הביניים ו-34% מתלמידי התיכונים דיווחו על כך שהתלמידים מתחצפים למורים ושיעור דומה של תלמידים בכל בתי הספר דיווחו על כך שהמורים נאלצים להמתין משך זמן ארוך לשקט כדי להתחיל את השיעור.

43% מתלמידי התיכונים דיווחו על היעדרויות לא מוצדקות שלהם מהשיעורים - בקרב הציבור היהודי בלבד מדובר על כמחצית מהתלמידים שנעדרים באופן לא מוצדק מהלימודים בתיכון. כמחצית מתלמידי כיתות ח׳ דיווחו על הנאה מהלימודים במקצועות מתמטיקה, מדעים ומקצועות השפה ו-52% מתלמידי התיכון דיווחו על כך שהם מגלים תחושת עניין וסקרנות מהלימודים. 

שר החינוך רפי פרץ מסר כי "צמצום פערים הוא היעד מספר אחד שלנו במשרד החינוך. יש לנו חובה מוסרית בראש ובראשונה כלפי התלמידים הבאים מרקע כלכלי נמוך. העבודה שלפנינו עוד רבה ומורכבת".

מנכ״ל משרד החינוך, שמואל אבואב, הוסיף כי ״במהלך השנים האחרונות השקענו משאבים רבים בצמצום הפערים, בין היתר באמצעות תוספת של אלפי שעות טיפוח לטובת תלמידים מרקע כלכלי חברתי נמוך ותגבור שעות לימוד. בסופו של דבר אנחנו מצליחים להביא יותר בוגרים ובגורות לתעודת בגרות ועדיין הדרך עוד רבה ולכן נמשיך לפעול בדבקות כדי לתת מענים לקשיים ולהבטיח לעוד ילדים הזדמנות לפרוץ קדימה״.

בתגובה לנתוני המיצ"ב אמר מנכ"ל קרן טראמפ, אלי הורביץ כי תוצאות המבחנים "מראות באופן ברור שכדי לשפר את הישגי החינוך חייבים להרים את הרף בחטיבות הביניים. יש להציב בפני התלמידים אתגרים ברמה גבוהה הרבה יותר, לחבר את תוכן הלימוד לעולם האמיתי, ולהסביר להם בצורה משכנעת שהעתיד שלהם מתחיל בחטיבה. התלמידים חייבים - כבר בחטיבה - לבחור בנתיב של מצוינות, להתאמץ, להשקיע בלימודים ולהצליח".

מתחזקים בערבית
תלמידות חטיבת ביניים בכפר סבא. לעודד את הילדים להשקיע ולהתמיד
תלמידות חטיבת ביניים בכפר סבא. למצולמות אין קשר לנאמרצילום: עזרא לוי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker