פלוג: "אי השוויון במיומנויות בשוק התעסוקה משתקף באי השוויון בשכר"

יו"ר הות"ת, יפה זילברשץ, בכנס אלי הורביץ: "צריך לשבור את חומת האקדמיה ואת מגדל השן, ולאפשר למיזמים מתקדמים להתפתח בתוך הקמפוסים"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
קרנית פלוג
קרנית פלוגצילום: מיכל פתאל

נגידת בנק ישראל לשעבר, פרופ' קרנית פלוג, טענה כי מערכת החינוך אינה תורמת לשוויון הזדמנויות בחברה. לדבריה, "אי השוויון במיומנויות בשוק התעסוקה משתקף באי השוויון בשכר". 

פלוג אמרה את הדברים במסגרת מושב שעסק בהון האנושי בישראל שהתקיים בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנערך היום בירושלים.

במבחני פיז"ה האחרונים התגלה כי מערכת החינוך של ישראל דורגה בין המקומות האחרונים בעולם במדד שוויון הזדמנויות, כשרק 8% מהתלמידים מהשכבות המוחלשות שנבחנו במבחן הצליחו להגיע להישגים גבוהים בו. בנוסף, מערכת החינוך בישראל דורגה כאי שוויונית ביותר בעולם, מבין 79 המדינות שנבחנו במבחן, מכיוון שהפערים בין הישגי התלמידים בה היו הגבוהים ביותר מבין שאר המדינות. לדברי פלוג על הממשלה להגדיל את התקציב המועבר לצמצום פערים "על אף שמשקיעים לא מעט בצמצום פערם (במערכת החינוך; ל"ד וס"ק) ההשקעה הזאת לא משיגה הרבה. המינונים לא מספקים כדי לסגור פערים". 

פלוג הוסיפה כי קיים פער בין איכות המורים בבתי הספר בפריפריה למרכז הארץ. "אחד מהפערים קשור לאיכות המורים. הפער בין מורים ביישובים חזקים לחלשים - מבחינת הציון הפסיכומטרי שלהם - גדול. גם הרמה הכללית של הציונים בפסיכומטרי של המועמרים להוראה נמוכה יחסית למקצועות אחרים. זה מרכיב מרכזי בהישגים הלא מספקים של מערכת החינוך". 

פלוג הוסיפה כי "המדינה לא עושה מספיק - ההוצאה על מדיניות פעילה בשוק העבודה מצומצמת בהשוואה בינלאומית, וגם ההשקעה בחינוך המקצועי".

פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוות"ת
פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוות"תצילום: אוליבייה פיטוסי

יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה (הות"ת), פרופ׳ יפה זילברשץ, הציגה בפאנל את התוכנית לשינוי מבנה הלימודים לתואר במערכת ההשכלה הגבוהה. לדבריה, "מערכת ההשכלה הגבוהה טובה, אבל השינויים בשוק התעסוקה מאלצים אותה לחשוב כיצד להמשיך להיות רלוונטית גם בהיבט של הכשרה לתעסוקה. לצד הלימודים לתואר צריכות להיות יחידות של תארים יותר קצרים, שיאפשרו לאנשים למידה מותאמת אישית. למשל, לאפשר יחידות לימוד קצרות בתחומי ההיי-טק והמתמטיקה שיאפשרו לאנשים שלמדו או לומדים לתואר במשפטים או מינהל עסקים את הידע המתאים, שיאפשר להם להכנס לתעסוקה בתחום ההיי-טק".

זילברשץ גם הציגה את התוכנית להקמת מרכזי יזמות בתוך הקמפוסים ועידוד הלמידה הדיגיטלית באוניברסיטאות. לדבריה "צריך לשבור את חומת האקדמיה ואת מגדל השן, ולאפשר למיזמים מתקדמים להתפתח בתוך הקמפוסים". 

איציק דניאל, מאגף התקציבים במשרד האוצר אמר בדיון כי "מערכת החינוך לא עובדת באופן שאנחנו מצפים ממנה. זה בא לידי ביטוי לא רק בתוצאות - אלא גם בנושאים אחרים. במצב הזה אנחנו מצפים שההכשרות המקצועוית ייתנו מענה מסוים בהיבטים של מיומנויות וכישורים. מערכת כזאת לא תוכל לגשר על הפער הקיים, ובכל מקרה יהיה צורך לטפל במערכת החינוך". 

דניאל אמר כי יש צורך לשנות באופן משמעותי את מערך ההכשרות המקצועוית. לדבריו, כיום קיים חוסר מיקוד והעדר מידע. "יש 400 מוסדות של הכשרה מקצועית - ואין מידע לגבי התועלת של ההכשרות ללומדים. צריך למדוד את המערכת ולהתמקד בהכשרות בעלות תשואה ללומדים. אין סיבה שתקציב ממשלתי יעבור להכשרות שלא מספקות ערך ללומדים". 

מוטי אלישע, ראש זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה, הציג גם הוא את הצורך לחזק את מערך ההכשרות המקצועוית. "יש ריבוי שחקנים בנושא התעסוקה וההכשרה. יש לפחות חמישה משרדי ממשלה שעוסקים בתעסוקה - ללא תיאום. זאת הקצאה לא יעילה של משאבים. צריך לתכלל את הנושא הזה ולשים את הדגש על ההשקעה הטובה ביותר".

לדבריו, יש ליצור גם שותפות בין המעסיקים למערכת ההכשרות, שתביא לשיור הרלוונטוית של ההכשרה. "בשונה ממדינות מתפתחות, אנחנו לא עובדים בשיתוף עם המעסיקים. אני קורא למעסיקים להתחיל לעבוד ביחד כדי לשפר את שוק העבודה"

אלישע ציין כי המשרד מפתח מודל שיאפשר למועסקים לזהות אילו מקצועות נדרשים בשוק מבחינת רמת הביקוש והשכר בהם. לדבריו, יש מקצועות שבהם רמת השכר והביקוש עלו - בהם כלכלנים, מתמטיקאים, חשמלאים ומהנדסי מכונות". 

"האקדמיה היא מוצר בלי היתכנות כלכלית"

"אנחנו נמצאים מול הזדמנות היסטורית לייצר שינוי אמיתי באקדמיה, וגלגלי המהפכה כבר מסתובבים. אין היתכנות למוצר שאפשר להחליף במוצר טוב יותר ובמחיר זול יותר ממנו", כך אמר רועי דויטש, מייסד ומנכ"ל הסטארט-אפ ג'ולט, העוסק בלימודים מקוונים, בדיון בנושא ההון האנושי בישראל בכנס.

דויטש השווה את מערכת ההשכלה הגבוהה לשוק החלב, שסובל מירידה בביקושים הנוגעים למעבר לתחליפי חלב, והשווה את האקדמיה לפרה חולבת. "הפרה נחלבה במשך שנים. יזמים טעו לחשוב שהאלטרנטיבה לאקדמיה היא להעביר אותה לאינטרנט, אבל האלטרנטיבה תהיה אחרת. היא תהיה פרקטית וגמישה יותר, ילמדו בה בקבוצות קטנות מאנשי פרקטיקה ולא רק תאוריה".

דויטש הציג את הסטארט-אפ שהוא מנהל, ואמר כי הוא פועל כרגע על פני עשרה קמפוסים, באמצעות שיעורים המועברים על ידי מומחים ברחבי העולם בשידור חי לקבוצות של לומדים. "האקדמיה היא המוסד החשוב ביותר לקידום האינטלקט האנושי. היא צריכה להמשיך להכשיר מהנדסים ורופאים, אבל רוב המשק שמניע את הכלכלה עובד בשיווק, מכירות, שירות לקוחות או במגזר הציבורי - והם צריכים כלים מיידיים ופרקטיים שיתנו להם יתרון תחרותי בשוק", אמר. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker