הכישלון הגדול של משרד החינוך: תלמידי ישראל הידרדרו בכל המבחנים הבינלאומיים

בתוך קדנציה אחת של נפתלי בנט כשר חינוך נמחקה התקדמות של שנים במבחני פיזה הבינלאומיים ■ החרדים לא משתתפים במבחנים ■ הדירוג של ישראל במדעים - הנמוך שנרשם מעולם ■ הפערים בהישגי התלמידים הישראלים התרחבו - ונהפכו לגדולים בעולם

ליאור דטל
בנט באוניברסיטת אריאל, בשבוע שעבר
נפתלי בנטצילום: מוטי מילרוד
ליאור דטל

כישלון ענק למשרד החינוך במבחנים הבינלאומיים: שיעור התלמידים הנכשלים עלה, הציונים ירדו, והפערים בהישגי התלמידים התרחבו והפכו לגדולים ביותר בעולם - כך עולה מתוצאות מבחני פיזה שנערכו בישראל ב-2018, תקופת כהונתו של שר החינוך נפתלי בנט.

לראשונה מאז הצטרפה ישראל למבחני פיזה של ארגון ה-OECD, נרשמה ב-2018 ירידה בהישגי התלמידים בכל שלושת המבחנים – מתמטיקה, מדעים, ושפה – ירידה שקטעה רצף של שיפור איטי והדרגתי בהישגי התלמידים ב-15 השנים האחרונות. וכל זאת - אף שבתקופת כהונתו של בנט גדל תקציב משרד החינוך בכ-10 מיליארד שקל.


ציוני הקריאה:

1.	סין 555
2.	סינגפור 549
3.	מקאו 525
4.	הונג קונג 524
5.	אסטוניה 523
ממוצע OECD 487
37. ישראל 470


ציוני המדעים:
1.	סין 590
2.	סינגפור 551
3.	מקאו 544
4.	אסטוניה 530
5.	יפן 529
ממוצע OECD  489
42. ישראל 462


ציוני המתמטיקה:
1.	סין 591
2.	סינגפור 569
3.	מקאו 558
4.	הונג קונג 551
5.	טאיפיי 531
ממוצע OECD 489
41. ישראל 463

מתוצאות המבחנים עולה כי הציון הממוצע של התלמידים המצטיינים בישראל נמוך גם הוא באופן יחסי בהשוואה לציון של התלמידים המצטיינים במדינות המפותחות. למעשה, הציון הממוצע של תלמידי ישראל המצטיינים קרוב יותר לציון הממוצע של התלמידים בעלי ההישגים הנמוכים ביותר בסין.

מבחני פיזה נחשבים לכאלה המנבאים את הצלחת התלמידים באקדמיה, בתעסוקה ובחברה והם בוחנים את כישוריהם בשלושת המקצועות - ולאו דווקא את הידע שצברו. שיעור התלמידים הישראלים שנכשלו בכל שלושת המבחנים – ולפי ארגון OECD לא יצליחו להשתלב בחברה לאחר סיום הלימודים – עלה ל-22%, והוא הגבוה ביותר שנמדד בעשור האחרון. שיעור התלמידים שנכשלו במבחנים במתמטיקה עלה ל-34%; והדירוג של ישראל במבחן במדעים הידרדר לשפל מאז החלה ישראל להשתתף במבחנים - אל המקום ה-42 (מבין 79 מדינות שהשתתפו במבחן).

נתוני המתמטיקה

שיעור הנכשלים במתמטיקה מעיד, לפי הארגון, כי יכולת השיפוט וקבלת ההחלטות בכל הקשור לחיים האישיים והמקצועיים של יותר משליש מהתלמידים בישראל פגומה. תלמידי בתי הספר החרדים לא משתתפים במבחנים הבינלאומיים בגלל התנגדות המפלגות החרדיות – ובמידה והיו משתתפים הישגי ישראל היו נמוכים באופן משמעותי.

משרד החינוך: זה באשמת הערבים

מאז מבחני הפיזה שנערכו ב-2015, בתקופת כהונתו של שר החינוך שי פירון, עלה תקציב משרד החינוך בכ-10 מיליארד שקל והגיע לכ-58 מיליארד שקל בפועל. למרות ההשקעה, הציון הממוצע של תלמידי ישראל במתמטיקה ירד ב-7 נקודות, ואילו הציון הממוצע של תלמידי ישראל בקריאה ירד ב-9 נקודות.

מאז 2002, אז הצטרפה ישראל למבחני פיזה הבינלאומיים, ועד ל-2018 גדל תקציב משרד החינוך ב-34 מיליארד שקל (מ-24 מיליארד שקל ל-58 מיליארד שקל). למרות ההשקעה ומשך הזמן שחלף ציוני תלמידי ישראל במתמטיקה השתפרו ב-30 נקודות בלבד וב-18 נקודות בלבד בקריאה. בנוסף, הפערים בין הישגי התלמידים בישראל גדלו מאז 2015 וכיום הם הגבוהים ביותר בעולם, וגרועים יותר מהמצב במדינות לא מפותחות.

נתוני הקריאה

במשרד החינוך מיהרו להאשים את תלמידי בתי הספר הערבים בכישלון במבחנים והודיעו על הקמת צוות בדיקה לתוכנית הלימודים, חומרי ההוראה וניצול השעות בבתי הספר הערבים. זאת, למרות שהאחריות למצב החמור בבתי הספר הערבים מוטלת על משרד החינוך, שבמשך שנים מפלה אותם לרעה מבחינה תקציבית.

מניתוח שערך המשרד למבחנים עלה כי הישגי התלמידים הערבים היו נמוכים באופן משמעותי מהישגי התלמידים היהודים – והוא אף דאג להציג דירוג הכולל תלמידים יהודים בלבד. בדירוג זה הציון של תלמידי ישראל היה קרוב לממוצע מדינות הארגון, אך המשרד שכח לציין כי הוא אינו בוחן את התלמידים החרדים במבחנים (נבחנו 22 בתי ספר חרדים, בעיקר של בנות, מתוך כ-700 בתי ספר - כך שמדובר במדגם שכלל אינו מייצג). במשרד הדגישו בין היתר ש-0% מתלמידי ישראל הערבים הצטיינו בכל המבחנים וכי 52% מהם נכשלו בשלושת המבחנים.

במקומות הראשונים: סין וסינגפור

המבחן נערך במארס 2018 בקרב מדגם של 6,623 תלמידים מ-174 בתי ספר, רובם תלמידי כיתה ח'. ישראל דורגה במקום ה-37 במבחן בקריאה (דומה למיקום במבחן הקודם אך הציון ירד בתשע נקודות ל-470); במקום ה-42 במדעים, המיקום הנמוך ביותר בו דורגה עד כה והציון הגרוע מאז 2009 (ירידה של שני מקומות בדירוג וחמש נקודות בציון); ובמקום ה-41 במבחן במתמטיקה (ירידה של שלוש נקודות בדירוג ושל שבע נקודות בציון הממוצע של התלמידים).

נתוני המדעים

שיעור התלמידים בישראל שנכשלו במתמטיקה הסתכם ב-34% (לעומת 32% במבחן הקודם שנערך ב-2015); שיעור התלמידים שנכשלו במבחן במדעים הסתכם ב-33% (לעומת 31% במבחן הקודם); ושיעור התלמידים שנכשלו בקריאה היה 31% (עלייה משמעותית בהשוואה ל-27% במבחן הקודם). ב-OECD הדגישו כי גם תלמידים שהגיעו לרמה הבסיסית ולא נכשלו הגיעו לרמה התואמת את גילם והמצופה מהם בחטיבת הביניים, ולא בהכרח הציגו כישורים גבוהים. לפי הארגון, "ההישגים לא מספקים כדי להעיד על יכולת קבלת החלטות ושיפוט ברמה מספקת בחיים האישיים והמקצועיים".

למקומות הראשונים במבחנים הגיעו סין (המבחן נערך בערים הגדולות במדינה), סינגפור, מקאו והונג קונג במקום הרביעי. ב-OECD מציינים לטובה את אסטוניה, שלמרות שהשקעתה בחינוך פחותה ב-30% מהממוצע במדינות הארגון, הצליחה להציג הישגים גבוהים בכל המבחנים. אחריה, דורגו קנדה, פינלנד ואירלנד.

שיעור הנכשלים בכל שלושת המבחנים בישראל הסתכם ב-22% בהשוואה ל-13% במדינות הארגון; שיעור הנכשלים במבחן בקריאה הסתכם ב-31% לעומת 9% במדינות הארגון; ואילו במתמטיקה נרשם כישלון של 34% מתלמידי ישראל בהשוואה ל-24% בממוצע במדינות הארגון. עם זאת, לא כל התלמידים שעברו את המבחן הציגו יכולות גבוהות.

שיעור המצטיינים בישראל במבחנים היה דומה בכל המבחנים לממוצע במדינות הארגון (10% בשפה, 9% במתמטיקה ו-6% במדעים). 3% מהתלמידים הגיעו לציון ממוצע מצוין בכל שלושת המבחנים, בדומה לממוצע ב-OECD.

שי פירון בכנסת, 2015
שי פירון בכנסת, 2015צילום: אוליבייה פיטוסי

"גם החיים לא הוגנים"

מבחני פיזה נערכים אחת לשלוש שנים על ידי OECD בקרב כל מדינות הארגון ומדינות נוספות, והם נחשבים למדד האמין ביותר המשווה בין מערכות החינוך ברחבי העולם.

ההישגים במבחנים נחשבים כאמור ככאלה החוזים את הצלחת התלמידים בעתיד באקדמיה, בעולם התעסוקה והשתלבותם בחברה; ובאופן עקיף גם את חוסנה של הכלכלה, הצמיחה הכלכלית, שיעור התעסוקה והפריון. בנק ישראל כבר קבע כמה פעמים שההישגים הנמוכים של ישראל במבחני פיזה, וכן הפערים הגבוהים בין התלמידים, פוגעים בכלכלת ישראל ובצמיחה.

מבחני פיזה מתמקדים במדידת המיומנויות והיכולות של התלמידים, ולא של הידע הטכני שרכשו במהלך הלימודים. בכך מנסה הארגון לבחון האם מערכות החינוך במדינות השונות מכינות את התלמידים לעולם האמיתי, והאם הן מעניקות להם כישורים להשתלבות תקינה בחברה כבוגרים. מתוצאות המבחן עולה כי מערכת החינוך בישראל נכשלה במשימה הזאת.

שיעור המצטיינים

בארגון הסבירו כי התלמידים שנכשלו בקריאה לא יודעים לזהות מה הרעיון המרכזי בטקסט קצר שקראו, ולא למצוא את המידע שהתבקשו לאתר בו. כך למשל, התלמידים התקשו לקרוא שלושה משפטים ולסמן מי מהם הוא משפט לא הגיוני ("החלון שר בקול גבוה"). במקרה אחר הציגו בפני התלמידים דיון בפורום באינטרנט, והם התבקשו לכתוב במה עוסק הדיון ומהי התשובה הלא רלוונטית (פרסומת). התלמידים שנכשלו במתמטיקה לא מצליחים להציג רעיונות פשוטים במספרים – כמו, למשל, להשוות את המרחק בקילומטרים בין שני דרכים שונות או להמיר מטבע מקומי למטבע זר.

"חלק מהאנשים טוענים שמבחני פיזה לא הוגנים בגלל שהם מאלצים את התלמידים להתמודד עם בעיות שלא פגשו במסגרת הלימודים בבתי הספר. אבל גם החיים לא הוגנים. בחיים האמיתיים לא שואלים את התלמידים אם הם זוכרים את מה שלמדו אתמול בבית הספר, אלא מצפים מהם לפתור בעיות שלא ניתן לצפות", כתב הממונה על החינוך ב-OECD, פרופ' אנדרס שלייכר בדו"ח שפורסם היום.

"לכן, מבחני פיזה לא בוחנים האם התלמידים יכולים לשחזר את מה שלמדו בבתי הספר אלא כיצד הם יכולים ליישם את הידע שלהם, את יכולות החשיבה שלהם, אסטרטגיות הלמידה שלהם ואת היצירתיות שלהם", הוסיף.

שר החינוך רפי פרץ (מימין), עם קודמו בתפקיד, נפתלי בנט
שר החינוך רפי פרץ (מימין), עם קודמו בתפקיד, נפתלי בנטצילום: אמיל סלמן

בישראל, פערים גדולים בין המצטיינים לחלשים

הנתונים החמורים ביותר במבחני פיזה של 2018 הם אלה שמעידים על פערי הענק שהתפתחו בין התלמידים. הפערים בין הישגי התלמידים בישראל גבוהים יותר מאשר במדינות כמו איחוד האמירויות, לבנון, ערב הסעודית, ברזיל, ארגנטינה, קזחסטן ומקסיקו. במבחן בקריאה, למשל, נרשם פער של 407 נקודות בין התלמידים המצטיינים לחלשים – לעומת פער של 327 נקודות במדינות הארגון. במתמטיקה הפער בישראל מסתכם ב-356 נקודות (בהשוואה ל-297 ב-OECD), ובמדעים הסתכם הפער ב-361 נקודות (לעומת 306 במדינות הארגון).

הפערים האלה מתודלקים על ידי התקצוב הלא הוגן של משרד החינוך, המפלה בעיקר את התלמידים הערבים, אך גם השקעה לא מספקת בצמצום הפערים בין תלמידים מרקע כלכלי מבוסס לתלמידים מוחלשים. מהמבחן של 2018 עולה כי הפער בין ממוצע הציונים של התלמידים המצטיינים לתלמידים החלשים הסתכם ב-121 נקודות, בהשוואה ל-103 נקודות ב-2015. זאת, כאשר ב-OECD הפער הממוצע בין הישגי התלמידים הוא 89.

המבחנים גם מספקים תמונת מצב עגומה על שוויון ההזדמנויות בישראל. מנתוני הארגון עולה כי רק 8% מהתלמידים שהגיעו מרקע כלכלי מוחלש הצליחו להתברג בין התלמידים שהצטיינו במבחן בקריאה. מדובר על שיעור תלמידים נמוך במיוחד בקרב מדינות הארגון – רק בלוקסמבורג ובהונגריה שיעור התלמידים המוחלשים שהגיעו להישגים גבוהים היה נמוך יותר. בארה"ב, למשל, מדובר על 10.3%, במקסיקו 10.6%, בערב הסעודית 10.7% ובציל'ה 11.2%. גם בקטאר המצב טוב יותר עם 9.5%, ובבריטניה כ-14%. בסולם שוויון ההזדמנויות דורגה ישראל במקום ה-71 מבין 79 המדינות שנבדקו במבחן.

בנוסף לפערים על רקע כלכלי, קיימים פערים בולטים במיוחד בין תלמידים יהודים לערבים. אלו באו לידי ביטוי בפער של 144 נקודות במבחן בקריאה, 111 נקודות במתמטיקה ו-116 נקודות במדעים. שיעור התלמידים שהצטיינו בשלושת המבחנים מבין התלמידים הערבים היה אפסי, ולעומת זאת שיעור התלמידים הערבים שנכשלו בשלושתם הסתכם ב-53%.

הציון הממוצע

בנוסף, 69% מהתלמידים הערבים נכשלו במבחן בקריאה, 67% נכשלו במבחן במתמטיקה ו-66% נכשלו במבחן במדעים. הציונים הממוצעים של התלמידים הערבים ירדו במבחן בקריאה ב-29 נקודות בהשוואה למבחן הקודם ובמדעים ב-26 נקודות. הציונים בקרב התלמידים היהודים נותרו דומים או רשמו ירידה שאינה משמעותית.

הציון הממוצע של התלמידים החלשים - כמו בסלובקיה וירדן

אם מבחני פיזה מעידים על הכישורים העתידיים של בוגרי מערכת החינוך, המשק הישראלי יתקשה להתמודד עם התחרות הגלובלית. מניתוח נתוני המבחנים עולה כי הציונים הממוצעים של התלמידים שהגיעו להישגים הנמוכים ביותר בישראל, הם מהנמוכים ביותר ב-OECD.

כך למשל, הציון הממוצע של התלמידים הישראלים שדורגו בין 5% התלמידים בעלי ההישגים הנמוכים ביותר במבחן בקריאה הסתכם ב-380, כאשר הציון הממוצע של התלמידים הגרועים ביותר ב-OECD היה 401. בכך, הציון הממוצע של התלמידים הגרועים בישראל מזכיר את המצב ביוון, סלובקיה וירדן. לתלמידי מקסיקו שנכשלו בקריאה היה ציון גבוה יותר – 390.  בהשוואה לכך, הציון הממוצע של התלמידים הגרועים בסין (5% בעלי ההישגים הנמוכים ביותר) היה 511 – נמוך רק במקצת מציון הממוצע של התלמידים המצטיינים בישראל.

הציון הממוצע בקריאה

הציון במבחן הקריאה של התלמידים הישראלים שדורגו בקרב 5% בעלי ההישגים הגבוהים ביותר היה 528 בהשוואה לממוצע של 532 בקרב התלמידים המצטיינים של מדינות הארגון. בסין הציון הממוצע של התלמידים המצטיינים היה 619 נקודות. גם במדינות אחרות כמו סינגפור (602), פינלנד (566), ארה"ב (563), קנדה (554), בריטניה )553 היה גבוה יותר מאשר הציון של התלמידים המצטיינים בישראל.

מחסור במורים בישראל

מבחן הפיזה שנערך ב-2018 כלל גם שאלונים שהועברו למנהלי בית הספר ולתלמידים. מניתוח התוצאות עולה כי מנהלים רבים בישראל – בעיקר בישובים ובשכונות המוחלשים – דיווחו על מחסור במורים. בקרב בתי הספר המוחלשים 41% מהמנהלים דיווחו על מחסור במורים (וכך גם 20% בבתי הספר בישובים המבוססים). המנהלים שציינו כי קיים מחסור במורים אמרו כי הם מתמודדים גם במחסור בציוד וחומרי לימוד, וכי הוא פוגע ביכולת של בית הספר לספק הוראה איכותית לתלמידים.

אנדריאס שלייכר, ראש מחלקת החינוך ב-OECD
אנדריאס שלייכר, ראש מחלקת החינוך ב-OECDצילום: מיכל פתאל

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ