המיצ"ב הוחלף: הכירו את מבחני החובה החדשים בבתי הספר - כולל מבחן פתע - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המיצ"ב הוחלף: הכירו את מבחני החובה החדשים בבתי הספר - כולל מבחן פתע

בעקבות חשיפת TheMarker: מבחני המיצ"ב במתכונתם הנוכחית בוטלו סופית ■ משרד החינוך מקשה: במקום בחינת הערכה אחת פעם בשלוש שנים - שתי בחינות בכל שנה ■ המורים: "זו רעה חולה שתערער את מערכת החינוך ותגרום נזק גדול"

38תגובות
אילוסטרציה. בשנת הלימודים הנוכחית לא יתקיימו כלל מבחני הערכה
אילן אסייג

לאחר תקופה ארוכה שבה הושמעה ביקורת על מבחני המיצ"ב בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים מצד גורמים רבים - משרד החינוך הודיע היום (ב') על ביטולם. במקומם, הציג המשרד מסגרת הערכה נוקשה יותר, הכוללת מבחן ארצי חדש בשפה (עברית או ערבית), שיתקיים כל שנה בקרב תלמידי כיתות ד׳ ובכיתה ח' - ומבחן פתע בתחומים משתנים (מתמטיקה, אנגלית או מדעים). הסתדרות המורים הודיעה כי היא מתנגדת למתווה החדש וכינתה אותו: "רעה חולה שתערער את מערכת החינוך, תגרום נזק גדול והידרדרות נוספת".

בעבר נטען כי מבחני המיצ"ב פוגעים באופן הלמידה בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, מכיוון שהם מעודדים שינון חומר לימודי, במקום הבנה. עוד נטען כי המבחנים יוצרים לחץ גדול על התלמידים והמורים, שמביא להשקעת משאבי בית הספר בעיקר בשכבות הנבחנות, תוך פגיעה ביתר התלמידים. כמו כן, נרשמו תופעות שליליות של הכנת תלמידים במרתונים לפני מבחני המיצ״ב ובקשות מתלמידים חלשים שלא להגיע להיבחן.

לפי המתווה החדש, שיכונה "תמונת מצב החינוך", יידרשו תלמידי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בכיתות ד ו-ח' להיבחן בעברית או ערבית. בנוסף, תלמידים מכיתות שונות ייבחנו במבחן פתע אחד בשנה באחד התחומים - אנגלית, מתמטיקה או מדעים.

ההיסטוריה

גורמים במשרד הביעו תקווה כי המבחנים החדשים יצמצמו את ההשלכות השליליות שהיו למבחני המיצ״ב. בשנת הלימודים הנוכחית לא יתקיימו כלל מבחני הערכה בבתי הספר, והמודל החדש יוטמע בכל בתי הספר בישראל בשלוש השנים הקרובות.  

לצד המבחנים החדשים, משרד החינוך הציג שורה של כלים להערכה פנימית שמנהלי בתי הספר יוכלו לבצע מיוזמתם בבתי הספר, ללא צורך בדיווח על ההישגים בהם. עוד שינוי שנעשה הוא בתדירות סקרי האקלים, רמת האלימות והאווירה הלימודית בבתי הספר, שנלוו למבחני המיצ"ב ויועברו כעת אחת לשלוש שנים, במקום אחת לשנה. המשרד מסרב לומר בשלב זה אם תוצאות המבחנים בבתי הספר יפורסמו בפומבי. 

מבחני הפתע יצמצמו לחצים?

המהלך יוצא לדרך בעקבות חשיפת TheMarker מדצמבר 2018, שלפיה משרד החינוך מסתיר ניסיון רחב היקף של מנהלי בתי ספר יסודיים (בעיקר בציבור הדתי והערבי) להטות את תוצאות המבחן. הדבר נעשה באמצעות הפניית תלמידים רבים להיבחן בכיתות המיועדות לתלמידים עם צרכים מיוחדים. 

שר החינוך, רפי פרץ
תומר אפלבאום

בעקבות הפרסום, הסתדרות המורים הכריזה כי לא תשתף פעולה עם מבחני המיצ"ב וארגוני ההורים קראו להורים שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר בימי המבחן. משרד החינוך הודיע בהתאם כי יפסיק לפרסם את ציוני מבחני המיצ"ב בבתי הספר - זאת, בניגוד לפסק הדין של בית המשפט העליון בעתירה שהגישו התנועה לחופש המידע ועמותת הילה למען החינוך בפריפריה ובשכונות. 

המתווה החדש לבחינות ההערכה החיצוניות הוא חלק מהמלצות ועדה מיוחדת, שהוקמה לאחר חשיפת תרמית המיצ"ב. דיוני הוועדה, שהוקמה באפריל בראשות מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, ובהשתתפות מנכ"לית הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך, ד"ר חגית גליקמן, לוו בהליך של שיתוף הציבור באמצעות האינטרנט.

בתחילת עבודתה, דנה הוועדה בביטול מבחני ההערכה החיצוניים והסתפקות במדגם ארצי. מומחים רבים במערכת החינוך - ביניהם שרת החינוך לשעבר יולי תמיר, המדען הראשי לשעבר של המשרד פרופ׳ עמי וולנסקי וכלכלן החינוך נחום בלס - תמכו בכך. ואולם לבסוף הוחלט כאמור על המשך קיומם במתכונת אחרת.

בעוד המיצ"ב נערך בכל שנה בשליש מבתי הספר (בכל המקצועות) - וחלק מהתלמידים לא נבחנו בו אפילו פעם אחת - המבחן החדש ייערך בכל בתי הספר. במשרד החינוך אמרו כי הצעד אמור לבטל את אחת ההשלכות השליליות של המיצ"ב - הפניית מרב המשאבים של בתי הספר לשכבות הנבחנות. בנוסף, מבחן הפתע לא יאפשר להם להתכונן, ובכך יצמצם את הלחצים על התלמידים. 

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב
גיל כהן מגן

במסגרת המתווה החדש, כל תלמידי כיתות ד' בבתי הספר היסודיים בישראל ייבחנו פעם בשנה במבחן באוריינות שפה, השם דגש על יכולות קריאה והבנת הנקרא. בנוסף,  ישתתפו התלמידים במבחן באחד מהמקצועות הבאים (בכיתה ה' או ו'): מתמטיקה, שפת אם ואנגלית.

בחטיבות הביניים ייבחנו התלמידים בשפת אם (בכיתה ט׳), מתמטיקה (בכיתה ח׳ או ט׳), מדעים (בכיתה ח׳ או ט׳) ואנגלית (בכיתה ח׳ או ט׳). 

מבחני המיצ"ב הכילו גם שאלונים קבועים שהועברו לתלמידים ולמורים על האקלים בבית הספר, היקף האלימות והאווירה הלימודית בו. נתונים אלה ייאספו כעת בתדירות נמוכה יותר (אחת לשלוש שנים) והשאלונים יקוצרו. האחריות על בדיקת האקלים בבית הספר תועבר למנהלים, ולשם כך הם ידרשו לבצע מבחנים פנימיים ולא יחויבו לפרסם את תוצאותיהם בפומבי. בנוסף, משרד החינוך יפתח מדדים נוספים כמו השתתפות בחוגים ותנועות נוער של תלמידים, התנדבות בחברה, פעילויות שנערכות בבתי הספר עם הורים, קידום הוגנות ושוויון ויזמות. 

"המודל החדש רלוונטי הרבה יותר למאה ה-21"

בתגובה לפרסום המתווה החדש, מסרה הסתדרות המורים: "פקידי משרד החינוך מנותקים מהשטח, במקום להיות קשובים לטענות המנהלים והמורים הם הכפילו את מספר המבחנים וערכו שינויים קוסמטיים. משרד החינוך מעביר מסר לעובדיו שאין לו אמון בהם ולכן מגביר בקרות, הערכות ופיקוח. את המחיר משלמים עובדי ההוראה והתלמידים. לא נסכים לשום תוכנית שפוגעת בעובדי ההוראה ובתלמידים, שמוסיפה מטלות למורים ולמנהלים באופן חד-צדדי".

ההבדל בין המיצב לבחינה החדשה

מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד: "אם המשרד לא סומך על המנהלים שלו ולא על המורים שלו, שיבואו הפקידים, ייכנסו לכיתות וילמדו בעצמם. בכל העולם מדברים על אוטונומיה של עובדי ההוראה כמשתנה החשוב במערכת שמחולל שינויים, ורק בישראל פועלים בדיוק הפוך. המודל החדש מתעלם מהעומס האדיר שמוטל על עובדי הוראה ויגרור את בתי הספר לטירוף מערכתי".  

שר החינוך היוצא, הרב רפי פרץ, מסר: "מערכת החינוך יוצאת לדרך חדשה, איכותית, שקופה ורלוונטית יותר. ובעיקר, דרך שתהפוך את בתי הספר למרחבי למידה טובים יותר לתלמידים, למורים, למנהלים ולהורים. מודל הערכה החדש יוציא את כל קשת העשייה בבתי הספר ולא יסתמך על ציונים בלבד". 

מנכ"ל המשרד אבואב מסר: "קיימנו התייעצות רחבת היקף. לאחר עיבוד הנתונים, גובש מודל חדש של הערכה, שחותר לחיזוק האמון בבתי הספר ובעשייה החינוכית שלהם. בכוונתנו לשנות את התרבות הנהוגה במערכת, ולהקנות כלי הערכה שבהם יעשו שימוש מושכל ונכון". 

גליקמן מסרה: "המודל מבקש לשמר ולשכלל את היכולות למדוד לאורך זמן את ההישגים הלימודיים, את המיומנויות של התלמידים וכן היבטים של אקלים כיתתי ובית ספר ולצד זאת להקטין ככל האפשר את הקשיים והתופעות השליליות שהיו בעבר. עיקר המודל הם חיזוק תהליכי הערכה פנימיים כחלק מהשגרה הבית ספרית, עדכון מתכונת ההערכה החיצונית, מתן דגש על למידה מנתונים, על הפקת תועלת ומתן מענה מותאם לתוצאות ההערכה וכן שינוי כולל של תרבות השימוש בנתוני הערכה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#