התרסקות בלימודי משפטים, זינוק בלימודי מחשבים והוראה: המקצועות המבוקשים בישראל

מספר הסטודנטים בתואר ראשון בהוראה עלה ב-40% בעשור ■ תחום הלימוד שצמח בקצב הגבוה ביותר הוא מדעי המחשב (84% בעשור) וכיום לומדים בו כ-16.7 אלף סטודנטים

ליאור דטל
משרדי היי-טק
משרדי היי-טק (אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר)צילום: עופר וקנין
ליאור דטל

מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל הופכים לבתי ספר להכשרת היי-טקיסטים ומורים. כך עולה מנתונים שפירסמה היום (ד') המועצה להשכלה גבוהה לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית הצפויה בהמשך החודש.

בעוד שתנאי הקבלה במסלולי לימוד הקשורים להיי-טק גבוהים באופן יחסי והשכר בעבודה גבוה מהממוצע, רף הקבלה ללימודי הוראה נמוך באופן משמעותי, לא דורש אפילו ציון פסיכומטרי והשכר בתפקיד נמוך. זאת השנה השנייה שבה מספר הלומדים במקצועות ההנדסה הוא הגבוה ביותר באקדמיה, לאחר שבמשך עשרות שנים התחום המבוקש ביותר היה מתחומי מדעי החברה.

כיום אחד מכל ארבעה סטודנטים לתואר חיראשון לומד אחד ממקצועות ההנדסה או מדעי המחשב (27% מהסטודנטים); בעשור האחרון זינק מספר הסטודנטים ללימודי תואר ראשון במדעי המחשב ב-84% ובמקביל מספר הסטודנטים במסלולים למדעי החברה, שבעבר היה התחום המבוקש ביותר, ירד ב-17% - ומספר הסטודנטים בלימודי משפטים ירד ב-22%. מאז 2013 נרשמה ירידה של 20% גם במספר הסטודנטים לתואר ראשון במינהל עסקים. בנוסף, נמשכה הירידה במספר הלומדים את מקצועות מדעי הרוח.

האוניברסיטה העברית
האוניברסיטה העברית. אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמרצילום: אמיל סלמן/ג'יני

גם מספר הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה לא משתנה בשנים האחרונות, כך שהשינויים במספר הסטודנטים לא נובעים מסטודנטים חדשים שמצטרפים למערכת וגורמים לירידה בתחומים השונים. התחומים היחידים שמספר הסטודנטים בהם עלה באופן משמעותי הם מדעי המחשב, הנדסה, רפואה והוראה. בשאר התחומים נרשמה ירידה או עלייה קלה במספרם.

איפה הכסף

השינוי במגמה נובע מכמה גורמים: רצונם של הסטודנטים ללמוד תחומי הנדסה ומדעי המחשב, נוכח השכר הגבוה בענף, ותפישת תחום ההיי-טק כיוקרתי ומשמעותי במשק. המכללות להנדסה והאוניברסיטאות ענו בשנים האחרונות לעלייה בביקושים והגדילו בעשרות אחוזים את מספר הסטודנטים הלומדים בהם. מנגד, צנח מספר הסטודנטים בתחומים שבהם השוק נתפש כמוצף כמו משפטים ומינהל עסקים. במקביל, בשנים האחרונות העבירה המועצה להשכלה גבוהה תמריצים לאוניברסיטאות כחלק מתוכנית להגדלת מספר הסטודנטים בתחומי ההנדסה ומדעי המחשבים (לימודי ההנדסה כוללים לימודים בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת מחשבים ותוכנה, הנדסת מערכות מידע, הנדסה אזרחית, הנדסת מכונות, הנדסה כימית והנדסה תעשייה וניהול).

תחום הלימוד שצמח בקצב הגבוה ביותר הוא מדעי המחשב (גידול של 84% בעשור) וכיום לומדים בו כ-16.7 אלף סטודנטים (יחד עם מספר הסטודנטים למתמטיקה וסטטיסטיקה).

תחומי לימוד

אחריו חל גידול משמעותי בשני תחומים: הוראה ורפואה. מספר הסטודנטים לתואר ראשון בהוראה, המכשיר את מורי העתיד, עלה ב-40% בתוך עשור. בכך הפך תחום ההוראה לאחד התחומים המבוקשים ביותר באקדמיה בישראל עם כ-32 אלף סטודנטים לתאר ראשון (שלישי בגודלו לאחר תחומי ההנדסה ומדעי החברה).

את העלייה בביקוש ללימודי הוראה ניתן להסביר בעלייה בשכר המורים בשנים האחרונות, כמו למשל קביעת שכר התחלתי של כ-8,300 שקל בקרב מורי התיכון לצד הירידה המשמעותית בתנאי הקבלה ללימודים במסלול ההכשרה להוראה. עם זאת, במשרד החינוך עדיין מתמודדים עם משבר חריף של מחסור במורים איכותיים להוראת המקצועות השונים, מאחר שרוב המורים מוכשרים היום להוראה כללית, המיועדת בעיקר להוראה בבתי הספר היסודיים ולא מוכשרים להוראת המקצועות בחטיבת הביניים והתיכון. בנוסף, חלק גדול מהמורים מוכשר להוראת לימודי יהדות.

סטודניות למדעים מדויקים באוניברסיטה העברית
סטודניות למדעים מדויקים באוניברסיטה העבריתצילום: אוליבייה פיטוסי

בסך הכל למדו 190,648 אלף סטודנטים לתואר ראשון ב-2019. מדובר בעלייה מאז 2009 (עלייה של 7% בעשור), אך בשנים האחרונות המספר נותר יציב ואף ירד באוניברסיטאות. העלייה נשמרת בזכות הגידול בלימודי הנדסה ובלימודי הוראה.

יו"ר ות"ת פרופ' יפה זילברשץ אמרה בתגובה כי "הנתונים החדשים מלמדים שעמדנו במשימה ובזכות התמריצים למוסדות והרחבת התשתיות הצלחנו לחולל מהפכה במסלולי הלימוד בישראל. סטודנטים רבים בוחרים באתגר של לימודי ההיי-טק. מדובר בשינוי משמעותי במערכת האקדמית שיש לו השפעה רבה גם על הכלכלה הישראלית. אנחנו נחושים להמשיך את המגמה בשיתוף המוסדות, ולקדם את היזמות והחדשנות בישראל".

סגן יו"ר המל"ג פרופ' אדו פרלמן מסר: "העשור האחרון התאפיין בגידולים משמעותיים של סטודנטים בתחומי ההנדסה ומדעי המחשב לצד ירידה בלימודי משפטים ומינהל עסקים. מגמות אלו נובעות, בין היתר, מכוחות השוק לצד קידום התוכנית הלאומית לחיזוק מקצועות ההיי-טק. בקרוב נשלים את התוכנית לקידום מדעי הרוח, במסגרתה נפעל גם לשילוב מדעי הרוח בתחומי לימוד אחרים והנגשתם לסטודנטים רבים".

במארס האחרון פורסם ב-TheMarker כי הגידול במספר הסטודנטים במסלולי ההיי-טק, כמו מדעי המחשב וההנדסה, צפוי לעקוף בשלוש השנים הקרובות את התחזיות של המל"ג. לפי ניתוח שהמועצה ערכה - עד 2022 יהפכו לימודי ההיי-טק לאחד מתחומי הלימוד המבוקשים ביותר במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. לפי הניתוח, עד 2022 כ-20% מהסטודנטים ילמדו תחומי היי-טק. למרות הגידול הצפוי במספר הסטודנטים בהיי־טק, לא צפוי המשך גידול במספר הכללי של הסטודנטים, שהולך ויורד בשנים האחרונות.

הגידול במספר הסטודנטים בתחומי ההנדסה נובע גם מתוכנית שיזמה המל"ג ב-2015 לעידוד מקצועות ההיי־טק במוסדות ההשכלה הגבוהה, בעלות של 700 מיליון שקל. התוכנית כללה תמריצים כספיים למוסדות - שהגדילו את מספר הסטודנטים בתחומי ההנדסה ומדעי המחשב באמצעות הגדלת הסבסוד שהמדינה מעניקה לכל סטודנט שלומד באחד מהמקצועות האלה. התמריצים עודדו את האוניברסיטאות להפנות יותר סטודנטים לתחומים אלה, וגם להגדיל את השקעתן בחוגים. עם זאת, תחילת המגמה התרחשה לפני כ-20 שנה.

הביקוש ללימודי הנדסה החל לעלות כבר לפני 20 שנה, אז החלה גם צניחה של עשרות אחוזים בביקוש ללימודים בחוגים למדעי הרוח. באותו הזמן החל גם גידול בביקוש ללימודי משפטים ומינהל עסקים - ואולם גם הם איבדו את יוקרתם לטובת מקצועות היי־טק והחלו לסבול מירידה במספר הסטודנטים.הפריחה בלימודים בתחומי מדעי המחשב וההנדסה באה לידי ביטוי גם בפתיחת מכללות ציבוריות המתמקדות בלימודי הנדסה, כמו מכללת סמי שמעון, המרכז הטכנולוגי חולון ואפקה.

במסגרת תוכנית התמריצים גדל התקציב הממוצע שמעבירה המדינה לאוניברסיטאות עבור כל סטודנט במקצועות ההנדסה והמחשבים - מ-38 אלף שקל לפני 2015 ל-45 אלף שקל כיום, בעוד שהתקציב לסטודנט הלומד מינהל עסקים הופחת מ-18 אלף שקל לכ-15 אלף שקל. 100 מיליון שקל נוספים הוקצו לתקציבי פיתוח לצורך בניית מבנים, פתיחת כיתות חדשות, ושדרוג כיתות ותשתיות בתחומי המחקר והלימוד.

בשנת הלימודים הקודמת אישרה הות"ת גם העברת תמריצים כספיים נוספים כדי לעודד עוד יותר את הלימודים בתחומי ההיי-טק. בין היתר, הועברו מענקים חד פעמיים של 1.5 מיליון שקל לכל מוסד שיצליח להגדיל את מספר הסטודנטים בתחומים אלה ביותר מ-30 סטודנטים בכל שנה. בנוסף, המל"ג קבעה כי כל אוניברסיטה שתגדיל את מספר הסטודנטים החדשים בכלל מקצועות ההיי־טק ביותר מ-15 סטודנטים, תקבל עבור כל סטודנט כ-40 אלף שקל נוספים מעבר לסבסוד הקיים - שבכל מקרה נחשב לגבוה במיוחד. כמו כן, המל"ג קבעה כי אוניברסיטה שתגדיל את שיעור הנשים הלומדות בתחומי ההנדסה ומדעי המחשב ב-15% בכל שנה תזכה בבונוסים נוספים.

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ