דו"ח OECD חושף: מורה בישראל מרוויח אלפי שקלים פחות מבמדינות המפותחות - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דו"ח OECD חושף: מורה בישראל מרוויח אלפי שקלים פחות מבמדינות המפותחות

השכר הנמוך, הצפיפות החמורה בכיתות - והמחדל בגני הילדים: OECD מפרסם נתונים עגומים על מערכת החינוך בישראל ■ המורים בארץ ייאלצו לעבוד כל חייהם כדי להגיע לשכר עמיתיהם במדינות המפותחות ■ ישראל כבר לא המדינה המשכילה ביותר במדינות OECD

72תגובות
הפגנה של מורים
תומר אפלבאום

השכר ההתחלתי של מורים בבתי הספר היסודיים בישראל נמוך בכ-4,200 שקל בחודש משכר עמיתיהם במדינות המפותחות, והם נדרשים ללמד יותר שעות מהם - כך חושף דו"ח של ארגון OECD. עוד עולה מהדו"ח כי מורה בתיכון משתכר 50%  מהמקובל במדינות המפותחות, וכי שכרם של מורים מתחילים בחטיבות הביניים נמוך בכ-4,500 מזה של עמיתיהם במדינות OECD. 

שבוע לאחר פתיחת שנת הלימודים, המורים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים התחילו את השנה ללא תוספות שכר שהיו יכולים לקבל במסגרת הסכם איתם, זאת נוכח החלטת ראש הממשלה על בחירות נוספות. הם צפויים לעבוד ללא הסכם במשך כל שנת הלימודים הנוכחית. 

לפי הדו"ח, ישראל ממשיכה להזניח את הטיפול בגיל הרך, והיא מדורגת במקום האחרון מבחינת ההשקעה בטיפול בילדים בגילאי 3-0, אך גם ההשקעה בילדי הגנים (גילאים 5-3) נמוכה במיוחד (מקום 29 מבין 31 מדינות); הצפיפות בבתי הספר היסודיים לא השתנתה במשך עשור, ונותרה הגבוהה ביותר מבין כל מדינות המערב, אך מתברר שגם גני הילדים סובלים ממצוקה חמורה של צפיפות שאינה אופיינית למדינות המפותחות.

שכר מורים OECD

בעשור האחרון תקציב החינוך הכפיל את עצמו, ועלה ביותר מ-30 מיליארד שקל, אך תוספות התקציב ניתנו ללא יד מכוונת. למרות גידול של עשרות אחוזים בשכר הממוצע של מורי ישראל - שכרם של המורים הוותיקים עלה באופן משמעותי יותר, והפערים בין שכר המורים הוותיקים לצעירים בישראל הפכו להיות גבוהים ביותר מפי שניים מאשר במדינות הארגון. לפי משרד החינוך, יש להוסיף לתקציב מערכת החינוך כ-13 מיליארד שקל נוספים לפחות בכל שנה, כדי לצמצם את פערי ההשקעה בחינוך בין ישראל לבין המדינות המפותחות. באחרונה פירסם בנק ישראל המלצה דומה להגדלת תקציב משרד החינוך, אך הוא היתנה אותה ברפורמה בכל שלבי הגיל ובהתייעלות בתקציב משרד החינוך.

פערי השכר מחריפים

במהלך עשור ניתנו תוספות שכר למורים בישראל, אך נוצרו פערי ענק בין הוותיקים למתחילים, כשהאחרונים זוכים לשכר נמוך באלפי שקלים בחודש מהמקובל במדינות המפותחות. מצב זה מהווה אחת הסיבות למחסור החמור במורים בישראל ולירידה המתמשכת ברמתם.

סקר מערכת החינוך - דלג

לפי נתוני OECD, מאז 2005 שכר המורים בישראל עלה ב-40% למורי בתי הספר היסודיים, בכ-50% למורי חטיבות הבניים והתיכונים, ובכ-55% עבור הגננות. למרות זאת, לא כל המורים נהנו באופן שווה מתוספת השכר. שכר המורים בישראל מושפע בעיקר מהוותק שלהם בתפקיד, והסכמי השכר שנחתמו עם ארגוני המורים מאז 2008 רק החריפו את פערי השכר הקיימים ביניהם.

כיום, פערי השכר בין מורה מתחיל למורה לקראת פרישה בבתי הספר היסודיים מסתכמים בכ-150%, ובתיכונים פערי השכר מסתכמים בכ-140% (בהשוואה לפערים של כ-70% בלבד במדינות הארגון). בישראל, השכר של גננת ותיקה גבוה יותר מאשר השכר של מורה ותיק בתיכון (64 אלף דולר בשנה לגננת בהשוואה ל-61 אלף דולר בשנה למורה בתיכון). השכר ההתחלתי של הגננות בישראל נמוך ב-22% מהשכר הממוצע במדינות הארגון, אבל גננות בשיא הוותק משתכרות כ-25% מהשכר הממוצע בוותק דומה במדינות הארגון.

בבתי הספר היסודיים השכר ההתחלתי של מורה יהיה נמוך באופן משמעותי - ב-37% - אך ההבדל זניח לקראת הפרישה (הפרש של 3% בלבד), ומצב דומה מתקיים גם בחטיבות הביניים. בתיכונים המצב חמור עוד יותר - הפערים בין שכר המורים ההתחלתי בתיכון מסתכמים בכ-40%, בעוד שהפערים לקראת הפרישה בכ-4% בלבד. אך השנה נכנס לתוקפו ההסכם החדש עם ארגון המורים שקובע שכר התחלתי של כ-8,300 שקל למורה מתחיל, כך שהפערים צפויים להצטמצם בשנים הקרובות. לפי משרד החינוך, כדי להמיר את שכר המורים מהדו"ח לשקלים, שער ההמרה הוא 4.2 שקלים לדולר (השער מתחשב בכוח הקנייה של המדינות השונות).

נפתלי בנט
אליהו הרשקוביץ

אף שמורי היסודיים משתכרים פחות מעמיתיהם במדינות המפותחות, הם נדרשים ללמד יותר שעות בכיתות - 843 שעות הוראה בשנה בהשוואה ל-783 שעות במדינות הארגון (כשעה וחצי יותר בכל שבוע). עם זאת, סך שעות העבודה שנתיות שלהם בהן הם נדרשים לשעות בבתי הספר - נמוך יותר (1,235 שעות עבודה לעומת 1,612 בממוצע במדינות הארגון). בחטיבות הביניים המורים בישראל נדרשים ללמד מספר שעות דומה לזה שמקובל במדינות הארגון (696 שעות בהשוואה ל-709 שעות), אך גם הם עובדים פחות (1,178 שעות בהשוואה ל-1,634 שעות), וכך גם בתיכונים (1,195 שעות בהשוואה ל-1,629 שעות). ככל הנראה, הפער נובע מכך שימי החופשה של המורים בישראל גבוהים בכשבוע וחצי מהממוצע במדינות הארגון.

המחדל בגיל הרך נמשך

בשנה שעברה חשף OECD כי ישראל כמעט שאינה משקיעה בטיפול בילדי הגיל הרך (גילאי 3-0), וכי היא מתקצבת את מסגרות החינוך לגילאים אלו בסכומים הנמוכים ביותר מאשר כל מדינות הארגון. בפועל, רק כרבע מתלמידי ישראל זוכים לתקצוב, מכיוון שהשאר לומדים במסגרות פרטיות שאינן מסובסדות על ידי המדינה או נשארים בבתיהם. הנתונים העדכניים שמפרסם הארגון מעידים כי המצב לא השתנה.

גני ילדים OECD

ההשקעה בילדי הגיל הרך בישראל עלתה בין השנים 2016-2015 ב-7.5% בלבד וכיום היא מסתכמת ב-2,971 דולר בלבד (במונחי שוויון כוח קנייה, שווה ערך לכ-11,300 שקל בשנה), בהשוואה ל-12,080 דולר בממוצע במדינות הארגון (שווה ערך לכ-45.5 אלף שקל בשנה). כך, ישראל משקיעה בכל ילד בגילאי 3-0 כרבע מהמקובל במדינות המפותחות. הנתון הזה בולט במיוחד על רקע המחקרים בתחום החינוך המעידים על חשיבות ההשקעה בתלמידי הגיל הרך.

נתון נוסף של OECD מצביע על כך שההשקעה הפרטית של הציבור הישראלי בחינוך בגיל הרך גבוהה בהרבה מהמקובל במדינות המפותחות - 84% מההשקעה הציבורית בילדי הגיל הרך היא מכספים פרטיים, בעיקר של ההורים, בעוד שב-OECD המדינה מממנת את רוב הטיפול בגיל הרך וההורים משקיעים כ-31% בלבד.

המצב חמור גם בשלבים מאוחרים יותר בהתפתחות הגיל הרך - כשהתלמידים מגיעים לגני הילדים (גילאי 6-3). המדינה משקיעה בכל תלמיד בגן ילדים בישראל 5,470 דולר בלבד בשנה (במונחי שוויון כוח קנייה) - סכום הנמוך ב-33% מהממוצע במדינות הארגון, שמשקיעות כ-8,140 דולר בשנה עבור כל תלמיד בגן.

שר החינוך רפי פרץ במפגש עם ילדי כיתות א' בבית ספר 'אבני החושן' במודיעין
אילן אסייג

שאר פערי התקצוב בין תלמידי ישראל ל-OECD צומצמו באופן משמעותי בשנים האחרונות. סך הכל, ישראל מוציאה 8,891 דולר על כל תלמיד בבתי הספר (לא כולל גני ילדים ואוניברסיטאות) - פער של 15% בהשוואה למדינות הארגון (10,500 דולר).

עם זאת, גם הסטודנטים בישראל זוכים לתקציב נמוך יותר בכ-4,400 דולר בשנה (11.1 אלף דולר בהשוואה ל-15.5 אלף דולר במדינות הארגון, כולל הוצאות על מחקר ופיתוח).

הצפיפות - מהחמורות ביותר במערב

ב-OECD שמים דגש על הצורך לספק חינוך איכותי בגיל הרך, גם בקרב ילדי הגנים בגילאי 6-3, כשאחד המדדים לכך הוא מספר התלמידים שבאחריות כל גננת בגני הילדים - ככל שיש פחות תלמידים בכל גן, הם יכולים לקבל יחס אישי יותר, שמאפשר לגננת להתמקד בצרכיו. המצב בישראל הוא מהחמורים ביותר במדינות הארגון.

חינוך OECD הגיל הרך

בגני הילדים במדינות המפותחות יש 15.7 תלמידים בממוצע לכל מחנכת, בפינלנד וגרמניה כ-9 בלבד. בישראל יש 22 ילדים בגן (בדומה לצרפת), ורק בקולומביה, מקסיקו, בריטניה, וצ׳ילה הצפיפות בגני הילדים חמורה יותר, כשגם בטורקיה (17 תלמידים לגננת), ובברזיל (20.7 תלמידים לגננת) - המצב עדיף. בגרמניה ופינלנד יש פחות מ-10 תלמידי לגננת ובניו זילנד יש שישה ילדים בלבד בכל גן.

במשרד החינוך בישראל מדגישים כי אם מתייחסים גם לסייעות בגני הילדים, אז היחס משתנה - ל-9.5 תלמידים לכל איש צוות בישראל (כולל סייעת וגננת) - אבל תפקידן של הסייעות בגני הילדים בישראל אינו פדגוגי, והן נועדו לעזור בטיפול השוטף בילדי הגן. גם הנתון הזה טוב יותר במדינות אחרות מאשר בישראל. כך למשל, בבריטניה, שבה היחס בין מספר התלמידים לגננות חמור מעט יותר מאשר בישראל, יש אשת צוות אחת בגן על כל ארבעה ילדים.

התלמידים לומדים יותר, ובכיתות צפופות יותר

התלמידים בבתי הספר היסודיים נאלצים ללמוד הרבה יותר זמן שיעורי חובה בכיתות הלימוד שלהם מאשר תלמידים במדינות ה-OECD. מדינת ישראל משקיעה מיליארדי שקלים עבור שעות הלימוד האלה, אבל הישגי התלמידים בישראל נותרים נמוכים באופן משמעותי בהשוואה להישגי תלמידי שאר מדינות הארגון.

התלמידים בבתי הספר היסודיים בישראל נדרשים ללמוד 5,751 שעות לימוד חובה, ולכך נוספות שעות רבות של לימודי העשרה ולימודים שאינם חובה - לעומת 4,658 שעות לימוד בממוצע של תלמידי בתי הספר היסודיים במדינות הארגון. מדובר על תוספת של 26% של שעות לימוד שניתנות לתלמידי ישראל, כשבפועל כל תלמיד בבתי הספר היסודיים בישראל נאלץ ללמוד חמש שעות נוספות בשבוע לעומת המקובל במדינות המפותחות.

לפי נתוני הארגון, מאז 2005 מספר התלמידים הממוצע בבתי הספר היסודיים בישראל לא השתנה ונותר 27 תלמידים בכיתה (בדומה ליפן ובריטניה) - כשרק בצ'ילה המצב חמור יותר (31 תלמידים בכיתה). במדינות הארגון לומדים בממוצע 21 תלמידים בלבד בכל כיתה בבית ספר יסודי (תלמיד אחד פחות בהשוואה ל-2005). בשנים אלו, היו מדינות ששיפרו באופן משמעותי את המצב: בדרום קוריאה למשל, הצפיפות בכיתות בבתי הספר היסודיים פחתה מ-33 ל-23 בלבד. בישראל, הושקעו בשנים האחרונות מאות מיליוני שקלים בתוכנית שהוביל שר החינוך לשעבר נפתלי בנט לצמצום הצפיפות בכיתות, אך היא לא השפיעה באופן משמעותי על המצב. בחטיבות הביניים הצפיפות חמורה יותר, ובכל כיתה לומדים בממוצע 29 תלמידים בישראל בהשוואה ל-23 במדינות הארגון.

תלמידים בפתיחת שנת הלימודים
דודו בכר

כפי שפורסם ב-TheMarker בשבוע שעבר, ההשקעה של מדינת ישראל בלימודי תנ"ך ודת בבתי הספר היסודיים נותרה הגבוהה ביותר בקרב מדינות הארגון. לפי נתוני הארגון ב-2018, כ-14% משעות לימודי החובה בבתי הספר היסודיים בישראל הוקדשו ללימודי תנ"ך ודת (לימודים נוספים ניתנים לעתים במסגרת שיעורי העשרה) - בהשוואה ל-5% בלבד ב-OECD.

רק בישראל לומדים שישה ימים בשבוע

מספר ימי החופשות במערכת החינוך בישראל, עלה לסדר היום בשנים האחרונות, לאור הקושי ההולך וגובר של הורים למצוא ולממן מסגרות לילדיהם במהלך חופשות החגים והחופש הגדול. ארגוני המורים טוענים כי הם נדרשים לעבוד יותר מאשר עמיתיהם במדינות המערב, אך דו"ח OECD מראה כי בבתי הספר בישראל ניתנים 15.1 שבועות של חופש - בהשוואה ל-13.8 שבועות של חופש בממוצע במדינות הארגון.

צפיפות בכיתות חינוך OECD

המשמעות היא שתלמידי ומורי ישראל נהנים משבוע וחצי נוספים של חופשות במהלך הקיץ והחגים. בנוסף, מנתוני הארגון עולה כי ישראל היא המדינה היחידה שבה הלימודים מתקיימים על פני שישה ימים בשבוע, כשבשאר המדינות לומדים חמישה ימים בשבוע. באחרונה הציע בנק ישראל לבטל את הלימודים בימי שישי, ובמקומם להוסיף כ-20 ימי לימודים במהלך חופשות החגים והחופש הגדול. במצב כזה, חופשות התלמידים והמורים יתקצרו, והנטל על ההורים יפחת.

ישראל כבר אינה המשכילה ביותר

בכל שנה מתגאה משרד החינוך בשיעור גבוה של משכילים בעלי תואר אקדמי ביחס למדינות הארגון. ב-2018 קרוב למחצית (48%) מבני 64-55 בישראל היו בעלי תואר אקדמי, בהשוואה ל-27% במדינות ה-OECD. הנתון הזה, שמושפע מגלי העלייה ממדינות חבר העמים לשעבר, העניק בעבר לישראל את תואר "המדינה המשכילה ביותר בקרב מדינות OECD". אבל כשבוחנים את מצב ההשכלה של הדור הצעיר בישראל בהשוואה בינלאומית (גילאי 34-25), נראה כי ישראל נותרה תקועה במקום, בעוד שמדינות אחרות צימצמו את הפער.

כיום, ל-48% מבני 34-25 בישראל יש תואר אקדמי לעומת 44% במדינות הארגון - שינוי של 6% בלבד בתוך עשר שנים (מאז 2008), בעוד שבמדינות הארגון נרשם גידול של 9% בשיעור המשכילים הצעירים. מדינות רבות בארגון שמו דגש בעשור האחרון על פיתוח ההשכלה הגבוהה בציבור, כך שכיום שיעור המשכילים הצעירים בהן גבוה יותר.

ישראל מדורגת במקום ה-12 מבין 41 מדינות בקרב שיעור האקדמאים בדור הצעיר, כשבדרום קוריאה למשל, ל-70% מהצעירים יש תואר אקדמי וברוסיה לכ-63%. גם בקנדה, אירלנד, ליטא, לוקמסבורג, אוסטרליה, שווייץ, בריטניה, ארה"ב, ונורווגיה - שיעור המשכילים גבוה יותר. המצב הזה צפוי להחמיר בשנים הקרובות, מכיוון שישראל סובלת מירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון, בייחוד באוניברסיטאות, בגלל השינויים בהרכב הדמוגרפי של התלמידים.

>> לחצו על התמונות וגלו מה מצבה של מערכת החינוך בישראל

נתונים דוח OECD - דלג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#