בנק ישראל: להוסיף 13 מיליארד שקל למשרד החינוך כל שנה, להשקיע בערבים ובחרדים - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל: להוסיף 13 מיליארד שקל למשרד החינוך כל שנה, להשקיע בערבים ובחרדים

דו"ח בנק ישראל קובע גם כי יש צורך באפליה מתקנת במגזר הערבי כדי לצמצם את הפערים, ולהנחיל לימודי ליבה בחינוך החרדי ■ עוד המליצו להשקיע בתשתיות בתי הספר

תגובות
תלמידי תיכון
מיכל פתאל

מערכת החינוך הישראלית פוגעת בכלכלת המדינה, ויש צורך להגדיל את תקציב החינוך ב-13 מיליארד שקל בשנה רק כדי להצילה ולתקן עיוותים שלא טופלו במשך שנים. כך עולה מהפרק העוסק בהון האנושי בדו"ח של בנק ישראל. בנוסף לתוספת התקציבים, הבנק מציע לייעל את תקציב משרד החינוך ולבצע הסטות תקציביות בעלויות של מיליארדים. לפי הבנק, ניתן יהיה ליישם את התוכנית בתוך ארבע שנים.

ההמלצות של בנק ישראל לשינויים במערכת החינוך זהירות מאוד, ויישומן ולא ישנה אותה באופן חסר תקדים. מעיון בדו"ח עולה כי ניתן היה ליישם חלק גדול מההמלצות כבר לפני שנים, וכי הבנק וגופים אחרים כמו OECD התריעו במשך שנים – אך שרי החינוך נמנעו מלעסוק בנושאים האלה.

הבנק ממליץ, בין היתר, לשפר את שכר המורים המתחילים, ולהעניק שכר גבוה יותר למורים למתמטיקה ומדעים; לצמצם את החינוך הטכנולוגי-מקצועי במקום להגדילו; ולבטל את הלימודים בימי שישי, כדי לקצר בכ-20 ימים את חופשות החגים והחופש הגדול. בבנק ממליצים להתמקד בשכבות החלשות וכן בציבור הערבי והחרדי, ולהתחיל את השינוי כבר במסגרות לגיל הרך.

לפי בנק ישראל, ההישגים הנמוכים של מערכת החינוך בישראל, המפגרת אחרי העולם המערבי, "גורעים נתח לא מבוטל מקצב הצמיחה השנתי בטווח הארוך ומרמת התוצר".  לפי הבנק, אם ישראל תצליח לצמצם את הפער בין הישגי התלמידים המבוססים למוחלשים במבחני הפיז"ה לרמה המקובלת יותר ב-OECD (גם מבלי לצמצם את להגיע לממוצע המדינות המפותחות), התוצר יגדל בכ-25 מיליארד שקל בשנה.

"ההישגים הנמוכים של התלמידים במערכת החינוך מתבטאים לאחר מכן במיומנויותיהם בשוק העבודה", נכתב בדו"ח. הפיגור במיומנויות יסוד בקרב מרבית קבוצות הגיל וקבוצות ההשכלה מצביע על כך שהבעיה נעוצה בשלבים של החינוך הבסיסי".

הגיל הרך: התמקדות בשכבות החלשות

בנק ישראל מייחס חשיבות רבה לשיפור איכות הטיפול בילדים בגיל הרך, בגילאי 3-0. כיום, רק 24% מהילדים בגיל זה זוכים ללמוד במסגרות מתוקצבות ומפוקחות על ידי הממשלה, אך ההשקעה בהם היא הנמוכה ב-OECD – כל תלמיד מקבל 2,700 דולר בלבד בשנה, בעוד שמדינות הארגון משקיעות בממוצע כ-12 אלף דולר בשנה בכל פעוט. "סביר להניח שהוצאה כה נמוכה לא מאפשרת לספק שירות חינוכי איכותי", נכתב.

בשנים האחרונות עלתה בציבור קריאה לסבסוד מסגרות הגיל הרך לכל האוכלוסייה, וכמעט כל המפלגות שהמתמודדות בבחירות מציעות להנהיג חינוך חינם מגיל 0 – אך בבנק ישראל קוראים להימנע מהצעדים האלה.

במקום זאת, בבנק מציעים להנגיש את המעונות המפוקחים והמסובסדים לשכבות החלשות בלבד. במקביל, בבנק מציעים לשפר את איכות הטיפול במעונות על ידי איכות ההכשרה של אנשי הצוות, גם אם היא תבוא על חשבון תוספת בשכר הלימוד, מאחר שאיכות החינוך במעונות היא קריטית להתפחות הילדים בהמשך חייהם.

רפי פרץ ונפתלי בנט במשרד החינוך בירושלים, בחודש יוני
אמיל סלמן

לפי בדיקת TheMarker, הפער התקציבי בהשקעה בגיל הרך בישראל בהשוואה לממוצע OECD מסתכם בלפחות 20 מיליארד שקל בשנה, אך בבנק מסתפקים בשלב זה בשיפור המערכת על ידי תוספת של כ-650 מיליון שקל בשנה.

בתי הספר: השקעה במורים ובתשתיות

בכל הקשור ללימודים בבתי הספר, בנק ישראל שם דגש על השכר הנמוך של המורים המתחילים ועל המחסור בתשתיות פיזיות וטכנולוגיות בבתי הספר. הבנק מציע להגדיל את שכר המורים המתחילים באופן משמעותי, אך גם ליצור מערך של תגמול דיפרנציאלי בשכר המורים למתמטיקה, לאנגלית ולמדעים.

בבנק מדגישים כי מערכת החינוך הישראלית לא מתאימה לכישורים שיידרשו מהתלמידים בעתיד, מכיוון שהתפתחות שוק העבודה והבינה המלאכותית מייתרת חלק מהכישורים שנלמדים בבתי הספר. לכן הבנק מדגיש כי על מערכת החינוך בישראל להעצים את החשיבות של החשיבה הביקורתית, היצירתיות, יכולות הלמידה לאורך החיים, ויכולות חברתיות ורגשיות. "מיומנויות אלה יוקנו באופן מיטבי בידי מורים הניחנים בהן בעצמם", נכתב בדו"ח. "איכות המורים היא קריטית לאיכות ההוראה ולהישגי התלמידים".

בבנק מדגישים כי תוספות השכר לא יפתרו את כל הבעיות, מאחר שיש צורך לטפל גם בתשתיות בתי הספר ובמחסור בטכנולוגיה על ידי בניית פינות עבודה והקמת כיתות ללימודים בקבוצות קטנות, וכן לטפל ברמת האלימות הגבוהה.

צמצום פערים

במערכת החינוך הישראלית יש קשר בולט בין הרקע הכלכלי של התלמידים להצלחתם בלימודים – ורק 15.6% מהתלמידים המוחלשים מצליחים להגיע להישגים גבוהים במבחני פיז"ה הבינלאומיים.

בבנק מצביעים על נתונים שלפיהם מורים איכותיים נמנעים מלעבוד בבתי ספר מוחלשים, ועל כך שבבתי הספר בשכונות וביישובים החלשים מלמדים מורים בעלי ציוני פסיכומטרי נמוכים יותר. בבנק מציעים ליצור תמריץ משמעותי להעברת מורים איכותיים לבתי ספר מוחלשים, שיעבדו על בסיס חוזים אישיים.

חינוך חרדי
איל ורשבסקי

בנוסף, בבנק מציעים להגביר את העצמאות של מנהלים עם הישגים גבוהים, וליישם תוכניות התערבות בבתי ספר מוחלשים. 

הציבור החרדי

בבנק ישראל מדגישים כי הפערים בין התלמידים נפערים כבר בשנות הילדות, ואת הנתונים על שיעור הזכאות הנמוך לבגרות של הציבור החרדי, ושיעור ההשתתפות הנמוך שלו באקדמיה (13% מהגברים החרדים לומדים לתואר אקדמי, לעומת 42% מהציבור היהודי; ורק 50% מהציבור החרדי ניגש לבגרות, לעומת 95% מהציבור היהודי).

בבנק ישראל מדגישים את הצורך בלימודי ליבה שמתאימים לשוק העבודה, עם דגש על מתמטיקה, אנגלית ועבודה בסביבה מתוקשבת. במקום זאת, לפי בדיקת TheMarker, בעשור האחרון זינק מספר החרדים שלא לומדים את מקצועות היסוד ב-60%, כתוצאה ממדיניות משרד החינוך. בבנק מודעים לכך שהמגבלה בנושא הזה אינה תקציבית אלא מהותית. "היא נובעת מהשקפת עולם נגד הלימוד עצמו", נכתב בדו"ח, "פתרונה מתחיל בהבנת ההשלכות החמורות של הבעיה. ניסיון לעקוף אותה באמצעות הפעלת מסגרות לגיל המבוגר יהיה יקר ויביא להצלחה חלקית בלבד". לכן, בבנק ממליצים להקים ועדת היגוי לנושא לימודי הליבה שתכלול גם נציגים מהציבור החרדי.

ביטול האפליה נגד הערבים

לפי המבחנים הבינלאומיים, קיים פער של שלוש שנות לימוד בין התלמידים הערבים ליהודים. חלק מהבעיה נובע מאפליה תקציבית של משרד החינוך כלפי האוכלוסייה הערבית. בבנק ישראל מדגישים כי עקב מדיניות משרד החינוך, תלמיד ערבי לומד שעתיים פחות בשבוע את המקצועות הנבחנים במבחני פיז"ה. הבעיה התקציבית מתגברת עקב מחסור בתקציבים נוספים במגזר הערבי, שבתי הספר היהודיים מקבלים מהרשויות המקומיות ומתשלומי הורים.

בבנק ישראל ממליצים להגדיל את התקציב שנועד להעדפה מתקנת בכל מערכת החינוך ולסגור את פערי התקציב בבתי הספר הערביים. כמו-כן, ממליצים בבנק להעביר תקציבים נוספים כדי לתת דגש במיומנויות השפה העברית ובמחשבים ולמשוך מורים איכותיים לבתי הספר הערביים.

רק 6.5% נבחנים בבגרות במחשבים

אף שלימודי מחשבים והנדסה הפכו למבוקשים ביותר במערכת ההשכלה הגבוה, רק 6.6% מהלומדים בכיתה י"ב למדו לבגרות של חמש יחידות במחשבים – ושני שליש מהתיכונים בישראל לא מגישים בכלל לבגרות חמש יחידות במחשבים. בנוסף, רוב הלומדים מחשבים הם בנים, וקיים תת ייצוג לבנות בלימודי מחשבים. 

בנק ישראל
אמיל סלמן

בבנק ישראל אומרים כי יש להגביר את החשיפה ללימודי טכנולוגיה ומחשבים – כמיומנויות יסוד בבתי הספר (כמו למשל על ידי שיעורי תכנות), וכן לשנות את מערך הבונוסים בבחינות הבגרות כדי לעודד את לימודי המחשבים בתיכונים.

חינוך מקצועי – לא תורם לפריון או לתלמידים

בשנים האחרונות הגדיל משרד החינוך את לימודי החינוך המקצועי והטכנולוגי במערכת החינוך – בין היתר בעקבות לחצים מהתעשייה, שהתריעה שוב ושוב על מחסור בעובדים, במיוחד בטכנאים והנדסאים – אלא שבבנק ישראל טוענים כי לא קיים בכלל מחסור בתחום. בבנק טוענים כי ההשקעה של משרד החינוך בחינוך המקצועי לא תורמת לתלמידים וגם לא למשק.

במקום זה, בבנק מציעים להעביר את התקציבים המועברים לחינוך המקצועי לצורך צמצום פערים במערכת החינוך כדי להגביר את הסיכוי של התלמידים מהשכבות החלשות ללמוד באפיקים העיוניים.

"ניתוח תמונת המצב של בעלי המקצוע במשק מלמד כי לא קיים מחסור גורף בעובדים בתחומים אלה, והביקוש משתנה וקשה לחיזוי. יש להתמקד בהקניית כישורי יסוד עיוניים, מקצועיים וטכנולוגיים שיאפשרו למידה לאורך החיים", נכתב, "ולרכז את ההכשרה המקצועית בגיל תיכון באופן מצומצם בבתי ספר מקצועיים, כמסגרת עבור תלמידים נושרים, או עבור תלמידים שזו נטיית לבם". בבנק מדגישים גם כי "יש להימנע מהשקעה בהכשרה ספיציפית ובמבחני הסמכה שתועלתם לעתיד התלמיד מוטלת בספק בשלב כה מוקדם בחייו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#