אלימות, הוראה מיושנת ושכר מחפיר: דו"ח מטריד של OECD על בתי ספר בישראל - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אלימות, הוראה מיושנת ושכר מחפיר: דו"ח מטריד של OECD על בתי ספר בישראל

מסקרים של מורים ומנהלים במדינות הארגון עולה כי בתי הספר בישראל מיושנים, צפופים וסובלים מרמת אלימות פיזית גבוהה פי כמה מהממוצע ■ המורים בישראל אמרו כי אינם מיישמים שיטות הוראה חדשות שנדרשות במאה ה–21 והמנהלים מתמודדים עם מחסור בכוח אדם איכותי

39תגובות
שיעור בכיתה
ניר כפרי

המורים בישראל אינם משתמשים מספיק בשיטות הוראה אפקטיביות שרלוונטיות למאה ה–21, כמו למשל פיתוח חשיבה ביקורתית אצל התלמידים; ומנהלי בתי הספר בישראל מדווחים על מחסור חמור במורים איכותיים ועל תשתיות מיושנות (כולל לעתים מחסור במחשבים ובחיבור לאינטרנט) — כך עולה מדו"ח טאליס (Talis) של ארגון OECD ל–2018, שהתפרסם אתמול.

מהדו"ח עולה כי ישראל חייבת לפעול בהקדם לשינוי מערכת החינוך שלה, ולקדם שיטות הוראה חדשות, שכן הפער בינה לבין מדינות המערב בתחום עלול להתרחב. מהדו"ח מתברר בנוסף כי בתי הספר בישראל אלימים באופן משמעותי מאלה של שאר מדינות OECD.

הדו"ח נערך מדי כמה שנים, והוא מתבסס על סקרים שמילאו מורים ומנהלים מ–200 בתי ספר בישראל ועל סקרים שמילאו עמיתיהם במדינות OECD. לפי הסקר, הרוב המוחלט של המורים בישראל בחרו במקצוע מתוך תחושת שליחות ורצון לתרום לחברה. עם זאת, 84% מהמורים אומרים כי יש להשקיע בשיפור שכרם. רק 49% מהם אמרו כי הם מקבלים משכורת הולמת, לעומת 67% מהמורים במדינות הארגון. בנוסף, 81% מהמורים הישראלים אמרו כי יש לצמצם בהקדם את מספר התלמידים בכיתות הלימוד בישראל, שהן הצפופות ביותר מבין מדינות OECD.

הדו"ח מצביע על בעיה משמעותית נוספת שמערכת החינוך בישראל סובלת ממנה: רמת האלימות הגבוהה בבתי הספר. 13% מהמנהלים בישראל דיווחו על אלימות פיזית בקרב תלמידים בשבוע שקדם לתשובתם, לעומת 2% ממנהלי בתי הספר ב–DCEO. 26% מהמנהלים הישראלים אמרו כי בבתי הספר שלהם יש איומים או אלימות מילולית בקרב תלמידים, לעומת 14% בלבד במדינות OECD. עם זאת, רוב מכריע של 85% מהמורים בישראל אמרו כי הם מצליחים להשתלט על הפרעות בכיתות, בדומה למצב ב–OECD.

בשליש מבתי הספר אין גישה לאינטרנט

מחברי הדו"ח מדגישים את החשיבות של פיתוח שיטות הוראה חדשות בבתי הספר. "אנו מצפים ממורים ומנהלים לחדש, לאמץ ולפתח שיטות הוראה חדשות כדי לצייד את כל התלמידים בידע ובכישורים שידרשו מהם כדי להצליח בעתיד בחיים ובעבודה", נכתב בדו"ח. הנתונים מצביעים על כך שמדינות רבות ב–OECD אינן פועלות מספיק בנושא, אך בישראל המצב חמור בהרבה.

מהדו"ח עולה כי 76% מהמורים בישראל העידו כי הם עובדים בשיטה מיושנת שבה התלמידים נדרשים לתרגל את החומר שוב ושוב עד שיבינו אותו (לעומת 68% מהמורים ב–OECD); רק 49% מהמורים בישראל מטילים על התלמידים משימות שמפתחות חשיבה ביקורתית בתדירות גבוהה (לעומת 58% ב–OECD); כי רק 35% מהם נותנים לתלמידים להתמודד עם משימות מורכבות ומבקשים מהם למצוא בעצמם את הדרך לפתרון (לעומת 45% ב–OECD); וכי רק 35% מהם מאפשרים לתלמידים לעבוד בצוות ולפתור בעיות דרך שיתוף פעולה (לעומת 50% ב–OECD).

הדו"ח מצביע גם על היעדר תשתית טכנולוגית כבעיה משמעותית. רק 52% מהמורים בישראל השיבו כי הם מרגישים שהם יכולים לסייע לתלמידים ללמוד באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות (לעומת 67% במדינות OECD). כמו כן, 40% מהמנהלים בישראל אמרו שבתי הספר שלהם סובלים ממחסור בטכנולוגיה דיגיטלית, או שהטכנולוגיה שברשותם מיושנת (לעומת 25% בלבד ב–DCEO). 34% מהמנהלים ציינו כי אין בבית הספר שלהם גישה מלאה לאינטרנט (לעומת 19% בלבד ב–OECD).

יותר מדי מבחנים, מעט מדי זמן לימוד

בשנים האחרונות מתפתח בתחום החינוך דיון על הצורך בשינוי שיטות ההערכה של תלמידים, עד כדי הפסקת השימוש בציונים ובמבחנים. ואולם מהסקר עולה כי מערכת החינוך בישראל מיושנת מאוד בתחום הזה, וכי כמעט לא נעשה בה שימוש בשיטות הערכה שאינן מבחנים. כך למשל, רק 29% מהמורים מאפשרים לתלמידים להעריך בעצמם את ההתקדמות שלהם — פרקטיקה שנמצא כי היא תורמת להתפתחות התלמיד, ו–41% מהמורים במדינות הארגון משתמשים בה.

כשמנהלי בתי הספר הישראלים נשאלו מדוע הם לא מצליחים לקדם למידה איכותית בבתי הספר, חלקם הגדול טען כי אין להם את התנאים הדרושים לכך. כך למשל, כ–50% מהמנהלים אמרו שבבתי הספר אין מרחבי הוראה ראויים (לעומת 25% במדינות OECD). כשליש מהמנהלים אמרו כי אין להם מספיק זמן לפתח הוראה איכותית ולהקדיש תשומת לב לכל תלמיד.

לפי הדו"ח, 61% מהמורים בישראל אמרו שיש לשפר את התשתיות הפיזיות והמבנים של בתי הספר; ו–56% אמרו שהם מבקשים להפחית את העומס הביורוקרטי שמוטל עליהם. בנוסף, 66% מהמורים אמרו שיש להשקיע יותר בתלמידים עם צרכים מיוחדים, ו–60% אמרו שיש להשקיע יותר בצמצום פערים בשכבות החלשות.

באים בגלל אידיאלים, מגלים מערכת בעייתית

משבר ההוראה בישראל, שמוביל למחסור במורים איכותיים, בא לידי ביטוי בדו"ח של הארגון. 35%–45% מהמנהלים הישראלים אמרו שהם מתמודדים עם מצב של מחסור במורים מוסמכים להוראת המקצועות השונים (לעומת כ–21% ב–OECD); ו–15%–30% אמרו כי הם מתמודדים עם מחסור במורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים. בבתי הספר הערביים, המחסור במורים, בתשתיות פיזיות ודיגיטליות, בחומרי לימוד דיגיטליים ובחיבור לאינטרנט גדול עוד יותר.

מהדו"ח עולה כי רוב המורים בישראל חשו שזהו יעודם בחיים. 61% מהמורים בישראל אמרו שבחרו במקצוע ההוראה בעדיפות ראשונה (לעומת 67% ב–OECD) ו–96% אמרו כי השיקול המרכזי שלהם היה רצון לתרום לחברה ולהשפיע על התפתחות הילדים.

עם זאת, 38% מהמורים המתחילים תוהים אם היה עדיף להם לבחור במקצוע אחר, לעומת 32% מהמורים המתחילים ב–OECD; ו–13% מהמורים המתחילים מתחרטים על החלטתם להיות מורים (לעומת 9% ב–OECD).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#