היחס למורים בישראל מהגרועים בעולם; נמוך יותר מבגאנה ובאוגנדה - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היחס למורים בישראל מהגרועים בעולם; נמוך יותר מבגאנה ובאוגנדה

דירוג בינלאומי שפירסמה קרן ורקיי הפועלת לקידום החינוך בעולם מראה שרק ברזיל מתייחסת גרוע יותר מישראל למורים שמלמדים את ילדיה ■ רבים מהורי ישראל לא רוצים שילדיהם יגדלו להיות מורים

63תגובות
מורה בתיכון
אבישג שאר-ישוב

היחס של הציבור הישראלי ומקבלי ההחלטות בו למורים הוא הגרוע ביותר בקרב מדינות המערב, ומהגרועים בעולם - כך עולה מדו"ח שפירסמה בסוף 2018 קרן ורקיי (varkey) הפועלת לקידום החינוך ומעמד המורים בעולם. מהדו"ח עולה כי קיים מתאם בין מעמד המורים בציבור לבין הישגי התלמידים במדינה - כך שמעמד מורים גבוה יותר משפיע לטובה על הישגי התלמידים. "העלאת מעמד יכולה להשפיע באופן ישיר על הישגי התלמידים. על שרי החינוך להתייחס לנושא הזה ברצינות ולפעול כדי לשפר את מעמד המורים", נכתב בדו"ח.

מערכת החינוך בישראל סובלת במיוחד ממעמדם הנמוך של עובדי ההוראה. משרד החינוך מתמודד בשנים האחרונות עם מחסור משמעותי במורים איכותיים, במיוחד במקצועות מתמטיקה, אנגלית, לשון ומדעים. דו"ח של מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר חשף פרטים חדשים על עומק המשבר - ולפי הנתונים שבו, רוב המורים המלמדים היום מתמטיקה, אנגלית, ולשון בבתי הספר היסודיים והתיכוניים כלל לא הוכשרו ללמד את המקצועות האלה ולא עומדים ברף הקבלה הנמוך למקצוע. בנוסף,  ציוני הבגרות והפסיכומטרי של הסטודנטים להוראה נמצאים במגמת ירידה. 

לפי הדירוג, ישראל ממוקמת במקום אחד לפני האחרון מבין 35 מדינות, כאחת המדינות שמתייחסת באופן הגרוע ביותר למורים שמלמדים את ילדיה. המדינה מדורגת במקום 34 בסולם מעמד המורים עם הציון 6.5 מתוך 100, כשרק ברזיל מדורגת במיקום נמוך יותר. איטליה, גאנה, וארגנטינה דורגו בתחתית, אך מעל לישראל. לפי הדירוג, היחס שניתן למורים במצרים, ארגנטינה, אוגנדה, פרו, וצ'ילה - טוב יותר מהיחס שניתן להם בישראל. הנתון הזה מפתיע בהתחשב בעובדה שבגאנה למשל, שכר המורים הוא מהנמוכים בקרב המדינות שנבדקו. במקום הראשון דורגה סין עם הציון 100, ואחריה מלזיה, טייוואן ורוסיה.

בסקרים שעליהם התבסס המידע, שיעור נמוך במיוחד של ישראלים העיד על כך שהיה מעודד את ילדיו להיות מורים. בנוסף, בעוד שברוסיה הציבור התייחס למעמד המורים כדומה לזה של רופאים, הציבור בישראל התייחס למעמד המורים כשווה למעמדם של עובדים סוציאליים. 

לא רוצים שהילדים יגדלו להיות מורים

הדירוג של הקרן מבוסס על שורה של סקרים שביצעה ב-35 המדינות שדורגו, בציבור הרחב ובקרב עובדי הוראה, שכללו שאלות על מעמד המורים בכל מדינה, היחס שהם זוכים לו מהציבור ומהתלמידים, האופן שבו השכר שלהם נתפס בציבור, וכן ביקשו לדרג את מעמד מקצוע ההוראה בהשוואה למקצועות אחרים. 

הקרן הפילנתרופית ורקיי פועלת לקידום מעמד המורים ברחבי העולם, ובין היתר מעניקה פרס בינלאומי למורים מצטיינים. הקרן הוקמה על ידי היזם ההודי סאני ורקיי, הפועל מדובאי, שעומד בראש רשת בתי הספר היסודיים הפרטית הגדולה בעולם  gems, הונו הוערך על ידי "פורבס" ב-2.5 מיליארד דולר ב-2019. 

ישראל אמנם דורגה במקומות האחרונים מבחינת מעמד המורים, אך תוצאות מבחני הפיז"ה של תלמידי ישראל, שנמצאים בתחתית הדירוג של מדינות OECD הציבו אותה בסולם הזה במקום ה-19 מבין המדינות שנבדקו. 

ישראל היא גם אחת המדינות שבהן שיעור המשיבים שאמרו שהיו מתנגדים לכך שילדיהם יהיו מורים היה גבוה במיוחד ובסך הכל פחות מ-6% היו רוצים שילדיהם יהיו מורים. לעומת זאת, יותר מ-50% מתושבי סין אמרו כי היו מעודדים את ילדיהם להיות מורים. 

המשתתפים בסקר התבקשו בין היתר לדרג את מעמד המורים ביחס למקצועות נוספים כמו רופאים, ספרנים, מעצבי אתרים, שוטרים, מהנדסים, עורכי דין ורואי חשבון. בשקלול כל הסקרים, רופאים קיבלו את המעמד הגבוה ביותר, ואילו מורים בתיכון הגיעו למקום 10 מבין 14 מקצועות, ומורים ביסודיים למקום 11. לעומת זאת, תוצאות הסקר מצביעות על כך שמעמדם של מנהלי בתי ספר היה גבוה יותר והם דורגו במקום הרביעי. 

ברוסיה, סין ומלזיה הציבור אמר שעבודתם של מורים דומה מבחינת מעמדם וחשיבותם לזו של רופאים, אך ברוסיה המורים לא הסכימו ואמרו שמעמדם נמוך יותר ומזכיר את זה של עובדים סוציאליים. בארה"ב הציבור תפס את מעמד המורים כשווה ערך לזה של ספרנים, ואילו המורים התייחסו לעצמם כאל מנהלים בשלטון המקומי. בישראל וברוב המדינות המורים נתפסו בציבור כבעלי מעמד דומה לעובדים סוציאליים ואילו המורים. כותבי הדו"ח ציינו כי הם הבחינו שלמבוגרים, הורים ובוגרי בתי ספר, יש יחס חיובי יותר כלפי מורים, וכך גם למוסלמים. 

בהסתדרות המורים מסרו בתגובה לדירוג: "עוד דו"ח בינלאומי חשוב, שמוכיח את מה שאנו טוענים מזה זמן רב. הנתונים לפיהם היחס של הציבור הישראלי ומקבלי ההחלטות בו למורים הוא הגרוע ביותר בקרב מדינות המערב, ומהגרועים בעולם, הם עדות נוספת למעמד המידרדר של עובדי ועובדות ההוראה בישראל.

"ריבוי מקרי האלימות בשנים האחרונות כנגד העובדים והעובדות, העברת עוד ועוד מטלות שאינן קשורות בפדגוגיה לאחריותם, כל אלה ועוד מחלישים ומביאים את מעמד המורים בישראל לשפל. אין להתפלא כי הדו"ח מציין שפחות מ-6% מאזרחי ישראל היו רוצים שילדיהם יהיו מורים. מדובר בקריאת השכמה נוספת למשרד החינוך ולממשלת ישראל - אם לא נבצע בהקדם היפוך של הפירמידה בכל הקשור ליחס ולהשקעה בעובדי ועובדות ההוראה, נמצא את עצמנו במחסור הולך וגובר של מורים ומורות איכותיים שידאגו לחינוך ילדי ישראל".

חבר הכנסת חילי טרופר (כחול לבן), התייחס לנתונים בדו"ח ואמר: "באופן סמלי וכיאה למעמד המורים בישראל הכתבה הזו על היחס הגרוע כלפיהם נדחקה לשוליים. היחס שניתן למורים במדינות שנחשבות מפוחות פחות כמו מצרים ופרו טוב מהיחס שניתן להם בישראל. התמונה העגומה ברורה ועצובה. נהוג להאשים את משרד החינוך או את המורים עצמם במצב החינוך בישראל, אבל כשזאת התפיסה החברתית וכשהיחס למורים כל כך גרוע אין לבוא אליהם בתלונות. לפני הכל זה סיפור חברתי ותרבותי שדורש שינוי. מגיע למורים יחס טוב יותר". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#