תוספת של מאות מיליוני שקלים: החרדים דורשים להצמיד את תקציב הישיבות לזינוק במספר הלומדים בהן - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תוספת של מאות מיליוני שקלים: החרדים דורשים להצמיד את תקציב הישיבות לזינוק במספר הלומדים בהן

בין 2013 ל-2017 עלה מספר תלמידי הישיבות ואברכי הכוללים ב-27% - מ-98 אלף ל-124 אלף ■ משמעות הדרישה של המפלגות החרדיות היא תוספת של 300-200 מיליון שקל בשנה למוסדות החינוך התורניים

43תגובות
תלמידי ישיבה לומדים בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבה
גיל כהן-מגן

מושג המפתח במשא ומתן הקואליציוני המתנהל בימים אלה הוא "צילום מצב". המשמעות: רוב המפלגות רוצות פחות או יותר את מה שקיבלו בכנסת הקודמת. כך למשל, בצלאל סמוטריץ' רוצה עבור מפלגתו את משרד המשפטים ומשרד החינוך שבהם החזיקה הבית היהודי בכנסת הקודמת; משה כחלון רוצה את משרד האוצר ומשרד הכלכלה שהיו שלו בארבע השנים האחרונות; אביגדור ליברמן רוצה את משרד הביטחון ומשרד הקליטה; יהדות התורה רוצה את ועדת הכספים ומשרד הבריאות; וש"ס רוצה את משרדי הפנים, הדתות והמשרד לפיתוח הנגב והגליל. איש לא מחפש גיוון.

גם בדרישות הכספיות נראה על פניו כי לא חל גיוון. באופן רשמי, מפלגת יהדות התורה מצהירה כי אינה מעוניינת בכסף נוסף עבור ה"כוללים", הישיבות ומוסדות החינוך שלה, וכי מה שקיבלה בכנסת היוצאת הוא די והותר עבורה. ואולם ההצהרה הזו מתעתעת: הדרישות התקציביות של יהדות התורה - שאליהן הצטרפה ש"ס - הן שמירה על הקיים, כלומר שמירה על התקציב שהוקצה לכל תלמיד ישיבה. כלומר, זינוק במספר הלומדים יוביל בהכרח לזינוק בתקציב. 

הדבר אינו מובן מאליו. בהסכם הקואליציוני הקודם, שנחתם ב-2015, נכתב רק כי "סכום התמיכה במוסדות התורניים לא יפחת בבסיס התקציב מהסכום שמופיע בהסכם הקואליציוני של 2009". בהסכם של 2009 נקבע כי תקציב המוסדות התורניים ל-2010-2009 יהיה 975 מיליון שקל בשנה.

השכלה יקרה

להצמדה של התקצוב למספר התלמידים תהיה השפעה דרמטית, לאור הזינוק במספר תלמידי הישיבות בשנים האחרונות. משנתון החברה החרדית שפירסם המכון הישראלי לדמוקרטיה בדצמבר 2018 עולה כי בין 2013 ל-2017 זינק מספר תלמידי הישיבות ואברכי הכוללים ב-27%, מ-98 אלף תלמידים ל-124 אלף תלמידים. 

נתוני איגוד מנהלי הישיבות, שפורסמו באתר "בחדרי חרדים" העידו על צמיחה גדולה אף יותר. עלה מהם כי נכון ל-2018 למדו 158 אלף תלמידים ב-734 ישיבות קטנות וגדולות – עלייה חדה לעומת 2017.

ביהדות התורה העריכו השבוע כי מדובר בצמיחה דמוגרפית של 5%-4% בשנה. המשמעות היא שבהסכם הקואליציוני הקרוב ידרשו החרדים זינוק של 20%-18% בתקצוב המוסדות התורניים. במספרים מדובר בתוספת של כ-200 מיליון שקל בשנה.

יותר תקציב לישיבות - פחות השתלבות בעבודה

מתווה תקצוב הישיבות שייקבע בהסכמים הקואליציוניים הוא זה שיסמן את הדרך שבה תצעד הממשלה הבאה בכל הנוגע לתעסוקת החרדים. גם כך, בכהונת הממשלה היוצאת היה תקציב המוסדות התורניים - לאחר שינויים שנעשו בו במהלך שנת התקציב - גבוה משמעותית מהתקציב המקורי. ב-2018-2017 נוספו לתקציב זה כמעט 300 מיליון שקל בכל שנה. חלק מהכסף הוזרם כתוצאה מהצמיחה במספר תלמידי הישיבות. מהלך של הצמדה של תקציב הישיבות לצמיחה במספר תלמידיהן, הוא בפירוש כזה שמטרתו לעודד את צמיחת הישיבות האלה וכתוצאה מכך לדכא את קצב ההשתלבות של הגברים החרדים בשוק העבודה הישראלי.

בנוסף, הצמדה של התקציב למספר התלמידים היא מהלך שמעודד את הישיבות והכוללים להציג מספר גדול ככל הניתן של תלמידים הרשומים בשורותיהן לרשויות, מה שעלול ליצור תופעה של 'ניפוח' מספר התלמידים.

מקורות ביהדות התורה מסרו כי בצוות המשא ומתן של הליכוד התייחסו מאוד בחיוב לדרישותיהם ולא זילזלו בהן. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#