הפתרון למשבר החינוך: העסקת מורים בחוזים אישיים - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפתרון למשבר החינוך: העסקת מורים בחוזים אישיים

דו"ח בנק ישראל אישש לכולנו - הורים, מורים ותלמידים - את מה שכבר הרגשנו: מערכת החינוך תקועה בבינוניות, למרות הרפורמות והתקציבים הרבים שהוקצו לה ■ הפתרון האפקטיבי ביותר דווקא אינו כרוך בתוספת תקציבית משמעותית

18תגובות
מורה בבית ספר יסודי
דודו בכר

באחרונה פורסם ב-TheMarker הדו"ח המרעיש של בנק ישראל, שלפיו למרות שיושמו במערכת החינוך רפורמות ענק, בעלות של מיליארדי שקלים - איכות המורים בישראל נמצאת דווקא בירידה תלולה.

הסיבות לכך, לפי הדו"ח, הן הגידול במספר הילדים, לצד רפורמת הקטנת הכיתות — שהובילו לצורך בגיוס מספר רב של מורים. העלייה בביקוש למורים, שלא לוותה בהעלאה מתאימה של השכר המוצע, הביאה את המערכת להתפשר ולקלוט כוח אדם פחות איכותי.

בנק ישראל ממליץ למשוך מורים איכותיים לבתי ספר חלשים באמצעות מענקים, ולהשקיע יותר משאבים בחינוך העל־יסודי, שם הפער בין התקציב לתלמיד בישראל לבין התקציב הממוצע לתלמיד במדינות ה–OECD הוא הגבוה ביותר.

הציונים המנורמלים שהשיגו עובדי ההוראה הצעירים והחדשים

האבחון של בנק ישראל למחלה שממנה סובלת מערכת החינוך בישראל הוא מדויק, אבל המרשם שהוא מציע שגוי, והסבירות שירפא את המחלה נמוך. שימוש במענקים למשיכת מורים איכותיים לפריפריה נוסה כבר כמה פעמים בעבר, ונכשל. כדי שפתרון מצומצם יהיה אפקטיבי הוא חייב להיות מאוד מדויק. ואולם פתרון שמנוהל מלמעלה, על ידי משרד ממשלתי, אינו יכול להיות מדויק עבור הצרכים המשתנים בשטח.

גם תוספת משאבים לא תשפר את המצב. במערכת שבה שכר המורים מוכתב מראש על פי הסכמים קיבוציים, תוספת משאבים לא תוכל לסייע לבית ספר לגייס מורים איכותיים יותר, אלא רק לגייס יותר מורים באיכות דומה — עוד מאותו הדבר. כפי שמוסבר בדו"ח, המשמעות של יותר מורים באותו שכר היא מורים באיכות נמוכה יותר.

ייתכן שהפתרון הוא העלאת שכר המורים בהסכמים הקיבוציים? צעד כזה יכול להועיל, אבל יש לו שני חסרונות: הראשון, שהוא מחייב תוספת משאבים עצומה, והשני, שבגלל הקביעות שלה זוכים המורים, העלאת השכר יכולה להשפיע רק בטווח הארוך, והיא כרוכה בבזבוז אדיר של משאבים (שכן גם מורים גרועים ובינוניים יזכו לתוספת שכר).

לזנוח את ההסמים הקיבוציים

דווקא הפתרון האפקטיבי ביותר אינו כרוך בתוספת תקציבית משמעותית. ההצעה של הקואליציה לאוטונומיה בחינוך היא פשוט להעסיק מורים באמצעות חוזה אישי, בהסכמתם, כמקובל בשוק החופשי — ולא לפי ההסכמים הקיבוציים. מאחר שלמורה תמיד תהיה האופציה להיות מועסק לפי ההסכמים הקיבוציים, ממילא אלו שיסכימו לוותר על הביטחון שמקנה ההסכם הקיבוצי הם דווקא המורים האיכותיים והמבוקשים ביותר — שבאמצעות חוזה אישי יוכלו לזכות בשכר גבוה בהרבה.

יש שיתהו אם פתרון זה יועיל גם לבתי הספר החלשים, שהרי אלו הנהנים מתקציבים משופעים, שיאפשרו חוזים אישיים יקרים עם מורים מעולים, הם בעיקר בתי הספר החזקים — הזוכים לתשלומי הורים גבוהים ולתוספות תקציב מפנקות מהשלטון המקומי. כדי שגם בתי הספר החלשים יוכלו למשוך אליהם מורים איכותיים, הם זקוקים לתקציב גמיש. לשם כך צריך לעבור משיטת התקצוב לפי שעות, הנהוגה כיום, לשיטה של תקצוב בשקלים. בשלב ראשון אפשר להסתפק בהמרה לשקלים של שעות הטיפוח — שעות הלימוד הנוספות שלהן זוכים בתי הספר החלשים.

דו"ח בנק ישראל אישש לכולנו — הורים, מורים ותלמידים — את מה שכבר הרגשנו: המערכת תקועה בבינוניות, למרות הרפורמות והתקציבים הרבים שהוקצו לה. היפוך פרדיגמה, שכולל העסקת המורים המסכימים לכך בחוזים אישיים, לצד מתן גמישות ניהולית ותקציבית למנהל, יאפשרו לשבור את מעגל התסכול וימשכו כוח אדם איכותי למקצועות ולכיתות שבהם הם נדרשים. הגיע הזמן לקבע את המשוואה: הטובים — לחינוך.

הכותבת היא חוקרת בתחום החינוך במכון המחקר פורום קהלת, החבר בקואליציה לאוטונומיה בחינוך



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#