בנק ישראל על המשמרת של בנט: איכות המורים בירידה מאז 2015

רפורמות הענק שיושמו בעשור האחרון במערכת החינוך אמנם הגדילו את שכר המורים, במטרה לשפר את איכותם, אך בסופו של דבר התוצאה עגומה גם ביחס למדינות ה-OECD וגם ביחס לשאר אוכלוסיית ישראל

ליאור דטל
חדר מורים. למצולמת אין קשר לנאמר בכתבה
חדר מורים. למצולמת אין קשר לנאמר בכתבה צילום: ניר שמול
ליאור דטל

ציוני הבגרות של המורים החדשים נמוכים מבעבר, ורמתם של המורים והמורות הישראלים בקריאה ובמתמטיקה נמוכה ביחס לרמת המורים במדינות ה-OECD וגם ביחס לרמת כלל האוכלוסייה בישראל. כך עולה מסקירת בנק ישראל על איכות ההוראה והתפתחות תקציב החינוך שפורסמה היום (ג').

בעשור האחרון יושמו שתי רפורמות ענק במערכת החינוך בעלות של מיליארדי שקלים, שהגדילו את שכר המורים במטרה לשפר את איכותם, אך בסופו של דבר איכות המורים ירדה. לפי הבנק, "השינויים במבנה השכר לא משכו עד כה למקצוע ההוראה אוכלוסיות איכותיות".

בנק ישראל מתייחס לנתונים של ה-OECD ולפיהם המורים בישראל דורגו במקום ה-28 מבין 34 מדינות הארגון במבחן הבוחן את כישורי העובדים בישראל. הציון במתמטיקה נמוך עוד יותר והמורים בישראל דורגו במקום 29 במבחן. כאשר מבודדים את ציוני המורים בלבד, עולה כי רמתם בישראל לא רק נמוכה ביחס לרמתם במדינות ה-OECD אלא גם נמוכה בהשוואה לציונים של שאר האוכלוסייה בארץ.

בבנק ישראל בדקו את איכות המורים הצעירים (בני 33-20) לפי ציוני הבגרות שלהם - בעיקר במתמטיקה ובשפה ב-2017-2007. לפי הנתונים, אחרי עלייה באיכות המורים שבאה לידי ביטוי בתחילת התקופה, מאז 2015 איכות המורים נמצאת בירידה תלולה - וההישגים שלהם במתמטיקה ובשפה יורדים בחדות. כפי שפורסם ב-TheMarker, גם ציון הפסיכומטרי של הסטודנטים להוראה החל לרדת בחדות בשנים האחרונות וכיום הוא נמוך יותר מ-500.

בית ספר
צילום: מגד גוזני

מגמת השיפור נבלמה ונרשמה הידרדרות

בתקופה שנבדקה, המורים קיבלו תוספות שכר משמעותיות בתמורה לתוספות בשעות העבודה שלהם במסגרת רפורמת אופק חדש ועוז לתמורה, שנועדו לשפר את מעמד המורים. עם זאת, מתברר כי מגמת השיפור נבלמה ונרשמה הידרדרות. בבנק ישראל מסבירים את התופעה בירידת תנאי הקבלה במכללות להוראה, שכיום כבר אינן דורשות ציון במבחן הפסיכומטרי כתנאי חובה. כמו כן, בבנק אומרים כי הביקוש לעובדי הוראה גדל מהר יותר מהגידול במספר המורים, ולכן נבלמה העלייה באיכותם של המורים.

בנוסף לכך, תוספות השכר למורים באו לידי ביטוי בעיקר בקרב המורים הוותיקים, ושכרם של המורים המתחילים והצעירים נותר נמוך, כך שמערכת החינוך לא הצליחה למשוך עובדים איכותיים שיסכימו לעבוד בשכר נמוך, וייתכן שהתוספת הקטנה שניתנה למורים המתחילים משכה דווקא יותר מורים שרמת השכלתם נמוכה יותר. הבנק סקר גם את השלכות תוספות הענק שניתנו למשרד החינוך בעשור האחרון, שתקציבו גדל מכ-25 מיליארד שקל ב-2008 לכ-60 מיליארד שקל ב-2019.

למרות זאת, דירוגה של מערכת החינוך בישראל נותר נמוך בהשוואה למדינות המפותחות ב-OECD, וכי לכל אורך התקופה היא עדיין נכללת בקבוצת המדינות שמציגות את הפערים הגדולים ביותר בין התלמידים החלשים לחזקים. לפי הבנק, המדינה פשוט לא משקיעה מספיק בצמצום הפערים בין התלמידים "היעדר השיפור בתחום צמצום הפערים אינו מפתיע והוא מתואם עם ההשקעה הנמוכה בצמצום הפערים במערכת החינוך, ובפרט בצמצום הפערים בין התלמידים הערבים לשאר התלמידים", נכתב בדו"ח.

הבנק מציע למשרד החינוך להפסיק את האפליה התקציבית שבין התלמידים היהודים לערבים הקיימת במערכת החינוך (כיום תלמידים יהודים מקבלים תקציבים גבוהים יותר מתלמידים ערבים), ולהפעיל תוכניות לצמצום הנשירה ולשיפור ההישגים בתיכון, לצד מתן מענקים למורים איכותיים שיסכימו ללמד בתי ספר חלשים. לפי הבנק, "שיפור ההישגים בקרב התלמידים הערבים וצמצום הפערים בקרב התלמידים טומנים בחובם פוטנציאל לגידול בפריון ובשיעור הצמיחה ולצמצום האי-שוויון בהכנסות".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ