שינויים בהרגלי החשיבה: המקצוע כבר לא קובע

בעולם העבודה העתידי כבר לא יספיק לרכוש מקצוע אחד ולסמוך עליו שילווה אותנו לכל אורך הקריירה ■ משמעות הדבר היא שהצעירים של היום יצטרכו ללמוד להסתגל לשינויים ולתרגל כבר בגיל צעיר שימוש בכלים פרקטיים שיאפשרו להם להמציא את עצמם בכל פעם מחדש

יונית ורבר
יונית ורבר
סטודנטית
סטודנטיתצילום: דודו בכר
יונית ורבר
יונית ורבר

בספטמבר פורסם דו"ח של הפורום הכלכלי העולמי, שביקש לחזות כיצד ייראה עולם העבודה בעשור הבא. מסקנותיו הן שאנו עומדים בפני מהפכה תעסוקתית: יותר מ–52% מהעבודות צפויות להיעלם בעשור הקרוב מן העולם. מדובר ב–75 מיליון עובדים שכיום חשים בטוחים במקצוע שרכשו, אך בשנים הקרובות צפויים לחוות טלטלה תעסוקתית.

אלא שבכל קושי טמונה הזדמנות. לצד עשרות מיליוני המשרות שייעלמו, מציינים מחברי הדו"ח, מספר כמעט כפול של עבודות צפוי "להיוולד". לא פחות מ–133 מיליון משרות חדשות, שעל רובן טרם שמענו, צפויות לצוץ ולהיכנס לשוק העבודה בעשור הבא.

את המגמות שיגדירו מחדש את עולם העבודה כבר ניתן לחוש בשטח, ובעתיד הקרוב תהיה להן השפעה ישירה על עשרות מיליוני עובדים. אלא שהם לא לבד. בני דור ה-Z יתמודדו עם השלכות דרמטיות אף יותר, והם עתידים להיכנס לעולם עבודה שונה לחלוטין מזה שהכירו הוריו. עליהם להתחיל להיערך לכך כבר עכשיו.

בעולם העבודה העתידי, כבר לא יספיק לרכוש מקצוע אחד ולסמוך עליו שילווה אותנו לכל אורך הקריירה. משמעות הדבר היא שהצעירים של היום יצטרכו ללמוד להסתגל לשינויים, לסגל מיומנויות יזמיות, לפתח חשיבה יצירתית ולתרגל כבר בגיל צעיר שימוש בכלים פרקטיים שיאפשרו להם להמציא את עצמם ואת המקצועות שיפרנסו אותם בכל פעם מחדש.

על רקע זה עולה לא פעם השאלה האם מערכת החינוך מתאימה לצו השעה, ומעניקה לילדים כבר בגילאים הצעירים את הכלים הדרושים להם? בתי הספר הישראליים נמצאים בכיוון חיובי, אך יש להם עוד כברת דרך לעבור.

אבל לא רק מערכת החינוך צריכה להתאים את עצמה לעולם המשתנה — והמחשבה הזו היא בעצמה תוצאה של הקיבעון המחשבתי שאליו הורגלנו. בעידן הטכנולוגי אין לאף אחד מונופול על הידע — גם לא למערכת החינוך.

קיימות כיום מגוון פלטפורמות ותוכניות העשרה שמאפשרות לצעירים לפתח את הכישורים והמיומנויות שהם יידרשו לסגל לעצמם. UDemy, JOLT ודומיהן — האוניברסיטאות של העולם החדש — זמינות מכל מקום ובכל עת, כמו גם תוכניות העשרה דיגיטליות שמותאמות לעולמות התוכן האהובים על ילדים.

עבור אנשים לא מעטים מדובר בצעד דרסטי. הורים רבים מפקידים את חינוך ילדיהם בידי מורים ואנשי חינוך, והורגלו שתפקידם בתהליך הלמידה מסתכם בליווי מבחוץ. אחרים חוששים לגעת בנושאים שבתקופתם לא נהוג היה לדון בהם עם ילדים. נושאי הכסף והחינוך הפיננסי, למשל, נחשבים בבתים רבים לטאבו, אף שהילדים נחשפים לנושאים אלו מכל עבר. אז נכון, אין ביכולתנו לשלוט בכל התכנים שהילדים פוגשים, אך באפשרותנו להביא בפניהם המידע שיקדם אותם בצורה הטובה ביותר.

אנו חיים בתקופה שבה כל המערכות צריכות לכייל את עצמן מחדש, וגם תפקיד ההורה משתנה. זהו כורח המציאות וחובתם של ההורים. לכן, עליהם לסייע לילדיהם לחשוב ולהתנהל באופן שונה מזה שהם הורגלו אליו: לגרות אותם לחשוב באופן יצירתי ויזמי, לעודד אותם ליזום מבלי לחשוש מחוסר הצלחה ולסייע להם להוציא לפועל את הרעיונות המקוריים שלהם שיאפשרו להם להתנסות ביצירת הכנסה כבר בגיל צעיר.

המטרה אינה הכסף כשלעצמו, אלא ההבנה שכל אחד יכול לייצר כסף בדרכים שונות, ההפנמה שאפשר וצריך למנף הזדמנויות שנקרות בדרך, והצמיחה והלמידה האישית שכרוכה בתהליך — שתסייע להם לבנות את היסודות האישיים והמקצועיים שיכינו אותם לשוק העבודה המשתנה.

הכותבת היא מאמנת ליצירת חופש כלכלי, יוצרת תוכנית היזמות הדיגיטלית "יזמות וכסף לילדים סקרנים"

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ