כנס הדורות הבאיםכנס הדורות הבאים

פרופ' מנואל טרכטנברג: "מרבית הילדים כיום נמצאים במסגרת חינוכית לא ראויה"

בכנס "כלכלת הדורות הבאים" של TheMarker, אמר טרכטנברג כי נדרשת השקעה תקציבית גדולה בתחום, וכי רוב העוסקים בו כלל לא מבינים את משמעותו: "זה רק מס שפתיים כי זה נושא פופולרי"

עירד עצמון שמאייר
עירד עצמון שמאייר
מנואל טרכטנברג, בכנס
מנואל טרכטנברג, בכנס
עירד עצמון שמאייר
עירד עצמון שמאייר

"ברגע זה יש כמיליון ילדים באיזושהי מסגרת חינוכית, אך רובם לא במסגרות ראויות. הם לא מקבלים את הכלים המינימליים כדי להיות אזרחים תורמים למדינת ישראל", קבע הכלכלן פרופ' מנואל טרכטנברג, חבר סגל אוניברסיטת תל אביב ועמית במוסד שמואל נאמן, היום (ג') בכנס כלכלת דורות העתיד של TheMarker.

טרכטנברג התייחס בדבריו למועצה הלאומית לגיל הרך במשרד החינוך, האמונה על ילדים עד גיל שלוש. "זו הפעם הראשונה שבה יש גוף שעליו מוטלת אחריות כוללת על כל הילדים בגיל הרך. להקים מסגרת זה קשה אבל זו רק ההתחלה. צריך להקדיש לתחום את תשומת הלב השלטונית, לשנות את סדר העדיפויות, להפוך את הפירמידה. יש היום בון טון, ולדבר על חשיבות 'טיפול בגיל הרך'. רובם לא מבינים על מה הם מדברים, זה רק מס שפתיים כי זה נושא פופולרי", טען. "צריך השקעה תקציבית מסיבית אבל לא להעניק את התקציב הזה מיד. ראשית, האיכות קריטית. יש להכשיר את הקרקע ואת הצוותים, ואט אט להאציל סמכויות על המועצה".

ד"ר סמדר מושל, חברת המחלקה לחינוך באוניברסיטה הפתוחה, ציינה כי "עלות מסגרת חינוך לילד אחד ב-OECD אינה דומה למימון שלושה ילדים כמו בישראל. הבעיה היא שאנחנו משלמים מחיר גבוה מהממוצע ביחס למדינות המפותחות, אולם מקבלים מסגרת באיכות ירודה בהרבה. זה מה שהופך את המסגרות ליקרות באמת.

"אם ב-OECD יש בממוצע מטפלת אחת על ארבעה ילדים עד גיל שנה, בישראל יש מטפלת אחת על שבעה, וגם זה בקושי. הזעקה מספר אחת של המטפלות היא ידיים עובדות. יש הוראת שעה שמאפשרת להגדיל כל הזמן את גודל קבוצות הפעוטות, מה שמוריד את איכות המעונות", אמרה מושל. לדבריה, "תמיד מדברים על היצע המעונות היום ומחירם, אבל עלינו לדבר על האיכות. מוטב להכפיל את טיב המעונות מאשר לחתוך את המחיר בשניים".

להערכתה של מושל, "אם רק נעביר את מעונות היום ממשרד הרווחה למשרד החינוך, לא יקרה הרבה. השאלה היא איך יוצרים שינוי אמיתי, ואיך לקלוט את האגף הזה, שיש בו הרבה ידע, ואת הפקידות שמחויבות למעונות היום. האם משרד החינוך ימנף את השינוי, או שיהיה מעבר אך בפועל הכל יישאר אותו הדבר? צריך לדאוג לפיתוח מקצועי בזמן עבודתן של הגננות".

"המטפלות הלא-מוכשרות הן אלה שעובדות עם התינוקות"

ד"ר עביר קאסם, ראש החוג לחינוך הגיל הרך במכללה הערבית האקדמית לחינוך, הסבירה כי "מרבית הילדים נמצאים במעונות פרטיים או אצל סבתות, ומספר המעונות המפוקחים במגזר לא עולה על 86. מתוך 240 מעונות של נעמת בארץ, יש רק חמישה בחברה הערבית והמספר הזה בנסיגה כל הזמן. כך למשל, ב-2007 היו 14 מעונות".

היא סיפרה כי "המטפלות הלא-מוכשרות בחברה הערבית הן אלה שעובדות עם התינוקות, לעומת בוגרות מכללות החינוך שמחכות שמשרד החינוך יקלוט אותן. יש כאלו שממתינות מאז 2012, כך שאם מעבירים את מעונות היום לרשות המשרד, זה יאפשר להן להשתלב בעשייה".

מיכאל וולה, מנהל יחידת הצעירים בעיריית תל אביב, הודה כי אמנם העירייה אינה אחראית על תחום הגיל הרך, "אבל בסיפור הזה יש הרבה מקום לחדשנות. אין לרשויות המקומיות סמכות בנושא, ומשום שאין מידע על הגנים הפרטיים, הטיפול בסוגיה הפך מורכב. הילדים שלכם יכולים להיות בגן שבו לגננת אין שום השכלה בתחום", הסביר וולה, "ייתכן שאין לה הכשרה להחייאה. לרשויות אין סמכות לעשות דבר. אחד הפתרונות האפשריים הוא להקים את המבנים הפיזיים שבהם יפעלו הגנים הפרטיים על ידי השוק החופשי, תוך מעורבות ופיקוח של הרשויות המקומיות", הציע.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ