מאיפה הכסף? כחלון מבטיח תוכנית במיליארדים - רגע לפני בחירות - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מאיפה הכסף? כחלון מבטיח תוכנית במיליארדים - רגע לפני בחירות

הבטחת הבחירות של שר האוצר: הוזלת מחיר מעונות היום לגילאי 0-3 ל-1,200 שקל בחודש ■ עלותה המוערכת של התוכנית - 7.8 מיליארד שקל ■ דו"ח OECD: מדינת ישראל משקיעה בילדי הגיל הרך את התקציבים הנמוכים ביותר מבין המדינות בארגון

91תגובות
שר האוצר משה כחלון בכנס מפלגת כולנו, הבוקר
תומר אפלבאום

שר האוצר ויו"ר מפלגת כולנו, משה כחלון, הודיע הבוקר (רביעי) על תוכנית להשקעה במסגרות לילדי הגיל הרך (3-0). לפי עיקרי התוכנית, מחיר מעון לילד בגיל הרך יסתכם ב-1,200 שקל לחודש.

על אף שמדובר בהבטחת בחירות שספק אם תמומש, כחלון הוא השר הראשון שמציב את תחום החינוך בראש סדר העדיפויות שלו וכנושא מרכזי בקמפיין הבחירות שלו. זאת, בשעה ששר החינוך ויו"ר מפלגת הימין החדש, נפתלי בנט, כלל לא עוסק בתחום בחודשיים האחרונים.

כשר אוצר, כחלון לא פעל בנחישות כדי לקדם את החינוך לגיל הרך, למרות מאבק שניהלו הארגונים המפעילים את המעונות המפוקחים כמו ויצ"ו ונעמת, ולבסוף הסתפק יחד עם שר החינוך בנט, שר הרווחה חיים כץ, וראש הממשלה בנימין נתניהו בהקמת ועדה שתבחן את הנושא. אך כעת, לקראת סוף כהונת הממשלה הנוכחית הוא גיבש בעצמו תוכנית מקיפה בתחום.

התוכנית שהציג כחלון מתבססת על שיטת השוברים (ואוצ'רים), ולפיה כל משפחה תקבל שובר חודשי בסכום מסוים שיאפשר לה לרשום את ילדיה למעון, או לקבל הנחה למעון פרטי. בכך, התוכנית בעצם מסבסדת גם מעונות פרטיים ולא רק את מוסדות החינוך הציבוריים. בשלב הראשון, משפחה שתקבל את השובר תוכל לבחור בין חינוך ילדם בגן פרטי או בגן ציבורי, אך עם היישום המלא של התוכנית ההורים יחויבו לרשום את ילדיהם רק לגנים המפוקחים והמסובסדים על ידי המדינה. זאת, בדומה למצב בגני הילדים המיועדים לגיל 3 כיום.

משה כחלון
תומר אפלבאום

עלות התוכנית שהציג כחלון מסתכמת, לדבריו, בתוספת תקציבית של 4.2 מיליארד שקל, אך ספק אם לממשלה הבאה יהיו משאבים כדי ליישמה. המדינה תשקיע כ-2.1 מיליארד שקל בכל שנה באופן הדרגתי, בכל שכבת גיל עד לגיל 3. בנוסף לכך, יידרש תקציב חד פעמי של 2.6 מיליארד שקל לטובת בינוי מעונות ומסגרות ציבוריים חדשים כדי למלא את המחסור במסגרות הקיימות, וכן מיליארד שקל נוספים שיתוקצבו באופן חד פעמי לטובת הכשרות לצוותי ההוראה והמטפלות ולשיפוץ מעונות קיימים. 

לפי התוכנית, המחיר עבור מעון לכל ילד יסתכם כאמור ב-1,200 שקל בחודש (כמחצית מעלות ממוצעת של מעון לילד כיום), כך שהתוכנית אמורה לחסוך לכל משפחה כ-15 אלף שקל בשנה לכל ילד. בנוסף כחלון הצהיר על מתן סבסוד גבוה יותר למשפחות מוחלשות. התוכנית תכלול הקמת מעונות בהיקף רחב. לפי כחלון, הוא ידרוש לשלב את התוכנית בקווי היסוד של הממשלה הבאה כתוכנית שתחייב את שאר המפלגות בקואליציה ה עתידית, וכן ידרוש לחוקק את חוק החינוך לגיל הרך שתסדיר את מערכת החינוך מגיל 0-3, ואת הרצף החינוכי במעבר לגני משרד החינוך בגיל 3. בנוסף, במסגרת התוכנית האחריות על הגיל הרך תעבור ממשרד הרווחה למשרד החינוך, בהתאם להמלצות מומחים וועדות שונות בעבר. 

ההשקעה בחינוך בישראל - הנמוכה ב-OECD

מדינת ישראל משקיעה בילדי הגיל הרך את התקציבים הנמוכים ביותר מבין מדינות OECD, כך עולה מדו"ח החינוך השנתי של הארגון שמתפרסם היום. לפי הדו"ח, ישראל משקיעה בכל ילד בגילי 3-0, השוהה במעונות המפוקחים והמסובסדים או במסגרת פרטית, 2,713 דולר בשנה (במונחי שוויון כוח קנייה) - לעומת 12,400 דולר בשנה בממוצע במדינות הארגון.

בישראל רק שליש מהילדים בגילים אלה נמצאים במוסדות מפוקחים ומסובסדים על ידי המדינה, אך נתוני OECD מתייחסים לכל הילדים בגיל זה, כולל אלה הנמצאים במסגרת פרטית. המשמעות: ישראל משקיעה בילדי הגיל הרך רק כ-20% מהתקציב המקובל במדינות המפותחות. 

השלטים במסיבת העיתונאים של כחלון, הבוקר

"נמצא את הדרך לתקצב"

לפי בכירים בכולנו, משרד החינוך לא שותף בעבודה על התוכנית שהציגה המפלגה. "אנחנו עובדים על התוכנית הזו כבר כמה חודשים. כפי שנתנו 4.3 מיליארד שקלים לנכים, כך נמצא את הדרך לתקצב את התוכנית הזו", אמרה אתמול שרת השיכון והבינוי יפעת שאשא ביטון בשיחה עם TheMarker, כשנשאלה למקור התקצוב לתוכנית. "אנו לוקחים את הצמיחה של המשק והעלייה בהכנסות הנובעת ממנה, ובמקום כל האפיקים הקודמים בהם הכסף הזה הושקע – משקיעים אותו בציבור. בכל שנה ההכנסות צומחות ב-12 מיליארד שקלים. מעבר לכך כל שקל שיושקע בתוכנית כזו שמקלה על ההורים – יחסוך הרבה שקלים למשק אחר כך".

אתם חושבים שזה מה שיכול למשוך את האזרח להצביע עבורכם בקלפי? כולם מסביב בינתיים עסוקים בתעמולה שלהם רק במבצע צוק איתן.

" בסוף היום האזרחים רוצים שנעזור להם לשאת בנטל יוקר המחיה. לאורך כל הקדנציה האחרונה בה דיברנו רבות על יוקר המחיה לא נגענו בגיל הרך. זה מה שמעניין אנשים".

שיתפתם בתוכנית את אגף התקציבים במשרד האוצר?

"זו תוכנית שנעשתה בשיתוף אגף תקציבים על בסיס נתונים מעבודה שנעשתה עימם בשנתיים האחרונות. נתחיל  עימה בשאיפה ב-2020 והיא תבשיל במלואה ב-2024".

"אי אפשר לשפוך 4 מיליארד שקל ולקוות שהבעיות ייפתרו"

במערכת הבחירות הקודמת הציגה מפלגת המחנה הציוני תוכנית לקידום הגיל הרך, בעלות של מיליארדי שקלים. במהלך הקדנציה האחרונה אישרה הכנסת את הצעת החוק של ח"כ מנואל טרכטנברג לשעבר (המחנה הציוני), ושל ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) להקמת מועצה לגיל הרך שתפעל באופן עצמאי, בדומה לאופן הפעולה של המועצה להשכלה גבוהה, ותחליט על הקצאת המשאבים הנוספים בתחום - אך למרות שלפי החוק שאושר היה עליה לקום לפני שנה, שר החינוך בנט ושר הרווחה כץ לא הקימו את המועצה עד היום. 

מנואל טרכטנברג
מוטי מילרוד

פרופ' מנואל טרכטנברג, שהיה ממובילי הצעת החוק שהביאה להקמת המועצה לגיל הרך, אמר כי הוא מברך את כחלון על כך שהעלה את הטיפול לגיל הרך על סדר היום הציבורי, אך הוסיף כי יש לשקול את יישומה בזהירות. "הבעיות בתחום החינוך לגיל הרך הרבה יותר מורכבות, ואי אפשר לשפוך 4 מיליארד שקל ולקוות שכך הן ייפתרו", אמר טרכטנברג בתגובה. "קיים לחץ מוצדק להוזיל את העלויות להורים ולתת מענה למספר רב יותר של ילדים במסגרות המסובסדות, אבל אנחנו מתמודדים גם עם בעיות קשות באיכות הטיפול בילדים בגיל הרך, שקשורה לאיכות ההכשרה של הצוותים במעונות ולמספר הרב של פעוטות שנמצאות באחריות כל מטפלת.

"התוכנית הקיימת מדברת על הגדלת מספר הילדים במסגרות המפוקחות, אבל ללא טיפול בשאר הבעיות בגיל הרך, הצעד הזה עלול לגרום לנזק. במקום הוצאה תקציבית ענקית, דרושה תוכנית רב-שנתית מסודרת שתובל על ידי המועצה לגיל הרך ותדאג לתת מענה כמותי, אך לצד זאת גם תשפר את איכות המעונות, מלווה בתוספת תקציב הדרגתית לטווח הארוך", הוסיף טרכטנברג.

מהקואליציה לחינוך מלידה של ארגון אנו, שפעלה לשיפור איכות החינוך בגיל הרך ולפיקוח על המסגרות, נמסר: "אנו נרגשים על ההתגייסות והנכונות לפעול למען הפעוטות בישראל. זוהי בשורה אמיתית והיסטורית לאחר שנים ארוכות שבהן גילי לידה עד 3 היו אזרחים שקופים במדינה. אנו מצפים כי בבחירות הקרובות יושם דגש על החינוך לגיל הרך בקרב כל המפלגות".

מקואליציית ארגוני המעונות המפוקחים - המפעילים את המעונות המפוקחים והמסובסדים על ידי המדינה, ומורכבים מגופים כמו נעמת, ויצו, אמונה, החברה למתנ"סים ובית יעקב - נמסר: "מברכים על התוכנית. הטיפול בגיל הרך צריך להפוך לנושא לאומי, שהממשלה צריכה לקחת עליו אחריות ולהשקיע  את המשאבים הנדרשים כדי לספק לכל ילד בישראל חינוך מיטבי מפוקח ובמחיר שווה לכל נפש. תוכנית זו תכלול גם את סוגיית כח האדם במעונות כמשאב החשוב ביותר להתפתחותם של ילדים, את שיפור שכר המטפלות והרחבת המעונות, כמו גם תקינה נאותה והגדרת טיפול מיטבי בגילי לידה עד 3. אנו קוראים לכל המפלגות להתחייב לטפל בנושא הגיל הרך ללא קשר לבחירות. על הממשלה לתת את הטיפול הטוב ביותר לילדינו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#