לפרסם את תוצאות המיצ"ב בכל מקרה ובכל מצב - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לפרסם את תוצאות המיצ"ב בכל מקרה ובכל מצב

משרד החינוך אינו מכיר בכך שפרסום הנתונים הוא לא הבעיה ■ הדרך לשיפור הישגי החינוך עוברת דרך ביקורת

4תגובות
ללא מדידה לא נדע מתי הגיע השוויון
ניר כפרי

פרסום תוצאות מבחני המיצ"ב אמור להיות מרגעי השיא של שר החינוך, מכיוון שאלו אמורים לתת תמונת מצב על מערכת החינוך בישראל. אך כעת, בעקבות חשיפת TheMarker, התברר כי כמה בתי ספר פגעו בטוהר הבחינות, ומשרד החינוך אף ניסה להסתיר את המחדל. תחילה לא פורסמו התוצאות במועדן, ולאחר מכן הודיע המשרד כי הוא פוסל חלק מתוצאות המבחן. מהנתונים שכן פורסמו עולה כי הישגיהם של תלמידי ישראל נותרו נמוכים והפערים גדלו.

למי שפחות בקיא בהיסטוריה של מבחני המיצ"ב, המבחנים מתקיימים בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בארבעה מקצועות ליבה: מתמטיקה, אנגלית, מדעים ושפת אם. לצד זה המבחנים בודקים את האקלים הבית ספרי, כלומר את תחושת הביטחון של הילדים בבית הספר. ב-2013 הודיע שר החינוך דאז, שי פירון, על ביטול מבחני המיצ"ב. לשיטתו, חינוך אינו עוסק במדידה, אלא בלמידה, שאינה צריכה לקבל ציון. בנוסף, לא ניתן לערוך השוואה בין תלמידים שאינם שווים זה לזה.

ייתכן שפירון צדק, אך האם ללא מדידה נוכל לדעת מתי הגיע השוויון אל תלמידי ישראל? ברוח זו, אימץ השר לשעבר מתווה מעודן להמשך קיומם של מבחני המיצ"ב, וכך הגענו למצב הנוכחי, בו רק חלק מבתי הספר נבחנים, חלק מהנתונים מתפרסמים, וחלק הם בגדר מבחנים פנימיים שמבצעים בתי הספר ואינם מועברים למשרד החינוך.

השינויים והמחדלים שמתגלים כל פעם ביחס לבחינות המיצ"ב, בעקבות החלטות משרד החינוך, לא נולדו בחלל ריק. הנתונים המלאים אודות מבחני המיצ"ב פורסמו בעקבות פסק דינו התקדימי של בית המשפט העליון, לאחר שהתנועה לחופש המידע ביקשה לקבל את הנתונים בחתך בית ספרי. המאבק המשפטי של התנועה נמשך שש שנים, ובסופו הורה בית המשפט על פרסום המידע, משלא נמצאה כל עילה משפטית להימנע מפרסום ציוני בחינות המיצ"ב.

למרות פסק דינו של בית המשפט העליון, שהוא אחד מפסקי הדין החשובים והמנומקים בתחום חופש המידע, עמדת משרד החינוך היתה ונשארה, כי פרסום הנתונים פוגע במערכת החינוך. משרד החינוך רואה עצמו כגוף האחראי על צמצום פערים, כשבין יתר תפקידיו, הוא צריך להביא לקידומן של הקבוצות החלשות. לעמדתו, על מנת להצליח במשימה זאת יש להימנע מהפרסום הפוגעני. כך, כל כמה שנים, כשהתוצאות אינן משהו להתגאות בו, מגלה הציבור כי הנתונים לא מתפרסמים או מתפרסמים בחלקם. בדרך זו מפקיר משרד החינוך את זכות הציבור, המעוניין להעביר ביקורת לגיטימית על הישגים שאינם מספקים, ואת חובתו שלו למדוד ולדעת באופן מהימן מה היא רמת החינוך אותה הוא מספק לכלל אזרחי ישראל.

טענות רבות נשמעו כלפי התנועה לחופש המידע, והתעקשותה העקבית לשחרור מידע שבית המשפט העליון קבע לגביו כי הוא מידע שאליו התכוון המחוקק בחוק חופש המידע. החוק פתח פרק חדש ביחסי האזרח עם מדינתו, כך לפי פסק הדין.

משרד החינוך אינו מכיר באפשרות כי פרסום הנתונים הוא לא הבעיה, ועליו לשמור על טוהר הבחינות, גם אם נדרשת השגחה חיצונית. אולי נדרש שינוי באופי הבחינה עצמה, אך הדרך לשיפור הישגי החינוך של תלמידי ישראל עוברת דרך ביקורת לגיטימית, שנכון שתבוא מהציבור, אשר זכאי לדעת את הישגיה וכישלונותיה של מערכת החינוך. את זאת ניתן לדעת רק אם תתקיים מדידה עקבית. אותם ציונים וטבלאות, מהם סולד משרד החינוך ולעתים גם הציבור, משקפים את המציאות, שגם אם אינה תמיד נוחה, צריכה להיות גלויה. יש לטפל בה ולשנות אותה — ולא להעלים אותה מהציבור.

הכותבת היא עו"ד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#