המהפכה הושלמה: תואר שלישי בבינתחומי - כבר השנה - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המהפכה הושלמה: תואר שלישי בבינתחומי - כבר השנה

קבלת אישור המל"ג לתוכנית ללימודי תואר שלישי במשפטים משלימה את הפיכת המרכז הבינתחומי לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל: יוכל להעניק דוקטורטים

26תגובות
המרכז הבינתחומי הרצליה
דניאל בר און

המועצה להשכלה גבוהה אישרה בשבוע שעבר סופית פתיחת תוכנית ללימודי תואר שלישי במשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, כבר משנת הלימודים הנוכחית. זאת, לתקופה של שבע שנים, שבסופן תבחן ההחלטה שוב. בכך השלים הבינתחומי את הפיכתו לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל, מהלך היסטורי ושנוי במחלוקת שקודם במרץ על ידי שר החינוך ויו"ר המל"ג, נפתלי בנט — למול התנגדותן העזה והנמשכת של האוניברסיטאות.

ההחלטה תשנה את אופיה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, ותקרב אותו למודל בארה"ב — של אוניברסיטאות עילית פרטיות בשכר לימוד גבוה.

באחרונה קיבל המל"ג את דו"ח הוועדה הבינלאומית — שבראשה עמד פרופ' אבי יונה מאוניברסיטת מישיגן ושכיהנו בה גם פרופ' סימון דקין מאוניברסיטת קיימברידג' ופרופ' מיכל גל מאוניברסיטת חיפה, ושסלל את הדרך להענקת האישור הסופי בשבוע שעבר. הדו"ח בחן את התוכנית לתואר שלישי של הבינתחומי, לרבות סגל ההוראה ומנגנון בקרת האיכות שלה, ואישר את פרטיה.

האוניברסיטאות הציבוריות בישראל, שחלקן מדורגות בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם, גובות שכר לימוד מסובסד ונמוך. הבינתחומי, לעומת זאת, גובה כ-40 אלף שקל בשנה במסלול לתואר ראשון — כמעט פי ארבעה מהאוניברסיטאות הציבוריות. בעשור האחרון מספר הסטודנטים הלומדים בו זינק ב–67% — למרות ירידה במספר הסטודנטים בישראל בשנים האחרונות.

עוד לפני ההחלטה התקשו האוניברסיטאות להתחרות בבינתחומי על מרצים מבוקשים, מכיוון שהממונה על השכר באוצר מגביל את שכר המרצים שהן רשאיות לשלם. בבינתחומי פועלים בתי הספר למינהל עסקים על שם תד אריסון, לתקשורת על שם סמי עופר, ליזמות על שם שלדון אדלסון, ובית ספר לקיימות שנוסד על ידי החברות כיל, בזן והחברה לישראל.

כבר כיום רואה הבינתחומי את עצמו כפועל לפי מודל אוניברסיטאות העילית בארה"ב, ובמשך שנים ניהל מגעים כדי להרחיב את סמכויותיו לגבי תארים מתקדמים, בטענה כי הוא עומד בכל הקריטריונים וכי המל"ג חוסמת את המשך התפתחותו. כבר ב–2014 נקבע עקרונית כי מכללות יוכלו להעניק תארים שלישיים, אך העובדה שפרופ' אוריאל רייכמן מכהן כנשיא הבינתחומי כבר כ–25 שנה עמדה בניגוד להוראות המל"ג, שהתנתה את הענקת האישור בפרישתו מהתפקיד. בעקבות התערבותו של בנט הוחלט להתפשר על הדרישה, ובתוך שמונה חודשים הושלמו שאר התנאים. בשלב הראשון קיבל הבינתחומי אוטונומיה בהענקת תארים שניים ללא אישור המל"ג, וכעת עם קבלת הדו"ח, הושלם המהלך.

פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבינתחומי ומייסדו
עופר וקנין

במכתב של ועד ראשי האוניברסיטאות לבנט ממארס האחרון, נכתב כי "במקום לפעול למען האינטרס הלאומי של קידום המחקר ומיצוב ישראל כמובילה במדע פורץ דרך, האישור יפגע באיזון בין אוניברסיטאות המחקר למכללות". האוניברסיטאות טענו עוד כי "דוקטורט לא בא לידי ביטוי רק בשם 'דוקטור' אלא במחקר עמוק ובמערכת שלמה שמפרה אותו. כדי להעניק תארים שלישיים יש להראות עשייה מחקרית ארוכת טווח בתחומים רבים, אחרת זה תואר לצורך קבלת תואר — האגו או העלאת שכר — בעוד אחרים מבצעים מחקר עמוק ותחרותי. חבל שהמהלך יוביל לזילות התארים. אנו תקווה כי האחראיים יבינו את גודל הטעות, הצפויה לפגוע בדור העתיד של החוקרים בישראל". בתגובה הביע בנט זלזול בטענות, ואף טען מאז כמה פעמים כי האוניברסיטאות הן קרטל שמנסה למנוע תחרות.

בתגובה לקבלת אישור הסופי של המל"ג בשבוע שעבר אמר בנט: "זו בשורה לאדמיה ולסטודנטים לאחר עשור של גרירת רגליים, שתאפשר גיוון במחקר והרחבת אפשרות לסטודנטים. פתיחת עולם המחקר למוסדות נוספים תעצים את המחקר גם באוניברסיטאות, תעודד המשך לתארים מתקדמים ותזניק את המחקר בישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#