לאן נעלמים הסטודנטים? נתונים חדשים ועגומים על האקדמיה בישראל - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לאן נעלמים הסטודנטים? נתונים חדשים ועגומים על האקדמיה בישראל

לאחר 25 שנה של עלייה במספר הסטודנטים בישראל, מערכת ההשכלה הגבוהה מתמודדת עם ירידה במספרם - בכל המוסדות, שנה חמישית ברציפות ■ אם המגמה תימשך, גם שיעור המשכילים באוכלוסיה יירד בסופו של דבר

124תגובות
סטודנטים באוניברסיטה העברית, בשנה שעברה
אוליבייה פיטוסי

25 שנה לאחר הקמתן של המכללות האקדמיות בישראל, שהיו אמורות להרחיב ולהנגיש את מערכת ההשכלה הגבוהה, מציירים נתוני המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) תמונה עגומה על האקדמיה הישראלית. שנת הלימודים האקדמית שתיפתח בשבוע הבא תהיה השנה החמישית שבה נרשמת ירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון, לאחר עלייה רצופה ומשמעותית במספר הסטודנטים ב–20 השנים הקודמות.

התמונה ברורה: הסטודנטים נעלמים, ומערכת ההשכלה הגבוהה אינה מצליחה להגדיל את מספר הסטודנטים, למרות מאמצי המל"ג בשנים האחרונות. ישראל נחשבת אחת המדינות המשכילות ב–OECD, אך מספר הסטודנטים בה יורד והולך, ואם המגמה תימשך — יירד גם שיעור המשכילים באוכלוסייה. לפי הנתונים, הגידול במספר הסטודנטים נעצר בכל סוגי מוסדות ההשכלה הגבוהה, ובחלקם אף נרשמה ירידה.

הדבר צפוי לפגוע בעיקר בניסיון לצמצם את הפערים החברתיים בישראל באמצעות הנגשת ההשכלה הגבוהה לציבור רחב יותר, למשל ביישובי הפריפריה. בסופו של דבר, המגמה עלולה אף לפגוע בכלכלה. לפי OECD, שכרם של בוגרי תואר ראשון בישראל גבוה ב–39% משכרם של בעלי השכלה תיכונית, ושכרם של בעלי תואר שני גבוה ב–116%.

הירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון פוגעת בהכנסות של רוב המוסדות להשכלה גבוהה בארץ, מכיוון שתקציבם נקבע גם לפי מספר הסטודנטים הלומדים בהם. המכללות הציבוריות והפרטיות, שבהן לומדים 60% מהסטודנטים בישראל, צפויות להיפגע יותר מירידה במספר הסטודנטים — תקציבן מושפע בעיקר ממספר הסטודנטים, בעוד האוניברסיטאות מתוקצבות גם על פעילות מחקרית. לכן, במערכת ההשכלה הגבוהה מעריכים כי כמה מכללות לא יוכלו להחזיק מעמד לאורך זמן במצב הנוכחי מבלי להיקלע למשבר כלכלי.  בשנים האחרונות נסגרו בישראל שלוש מכללות בשל משבר כלכלי: המכללות הפרטיות מכון לנדר בירושלים והמרכז האקדמי כרמל, והמכללה הציבורית אורט הרמלין.

מה קורה בהשכלה הגבוהה

למעשה, הגופים שמצליחים להציל את המצב הם המכללות האקדמיות להוראה המכשירות את מורי בתי הספר — שבהן נרשם גידול משמעותי במספר הסטודנטים, לאור הזינוק בשנים האחרונות בביקוש ללימודי הוראה. מאז 2012, מספר הסטודנטים לתואר ראשון בהוראה גדל ב–30%, בעקבות הנמכת תנאי הקבלה וביטול החובה להיבחן בחינה פסיכומטרית לפני הקבלה ללימודים, וכן בעקבות הגידול בשכר המורים בעשור האחרון.

ללא המכללות להוראה, סביר להניח כי היתה נרשמת ירידה משמעותית יותר במספר הסטודנטים לתואר ראשון בשאר המקצועות. עם זאת, לא כל המכללות להוראה היו שותפות לגידול, ובחלקן נרשמה ירידה במספר הסטודנטים. בשנים האחרונות מקדמת המל"ג תוכנית לאיחוד מכללות להוראה — כדי לחזק את מצבן הארגוני והכלכלי ולשפר את איכותן.

גם המכללות הפרטיות, הגובות שכר לימוד גבוה במיוחד של עשרות אלפי שקלים בשנה, מתמודדות בשנים האחרונות עם המצב, ובחלקן נרשמה ירידה במספר הסטודנטים, לאחר שנהנו מגידול של כ–50% בעשור האחרון.

ההנחה באקדמיה: מדובר במשבר זמני

המל"ג חוזה כי בשנת הלימודים שתיפתח בשבוע הבא ילמדו באוניברסיטאות 306.6 אלף סטודנטים — בדומה למספרם בשנת הלימודים הקודמת, אך נמוך בכ–1,000 סטודנטים מאשר ב–2007.

בלימודי התואר הראשון המצב חמור יותר: לפי המל"ג, כ–230.8 אלף סטודנטים לתואר ראשון יפתחו את שנת הלימודים — כ–100 סטודנטים פחות מבשנת הלימודים הקודמת ו–7,000 סטודנטים פחות מאז 2014. בסך הכל מדובר בירידה של 2.5% במספר הסטודנטים לתואר ראשון, אך זו מגיעה לאחר שמאז שנת 2000, מספר הסטודנטים כמעט הוכפל.

הירידה במספר הסטודנטים ועצירת הגידול במערכת ההשכלה הגבוהה היו ידועים מראש במל"ג, והם נובעים מסיבות דמוגרפיות, כמו התכווצות האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית בשכבת הגיל הרלוונטית להשכלה הגבוהה.

בשל כך, כבר לפני עשור בחרה המועצה להתמקד בהנגשת המערכת לאוכלוסיות שלא היו מיוצגות בה בעבר בשיעור הולם, כמו ערבים וחרדים. כפי שנחשף
ב–TheMarker, התוכנית לשילוב הציבור הערבי באקדמיה נוחלת הצלחה. מנגד, התוכנית לשילוב החרדים הביאה לגידול מסוים במספרם באקדמיה, אך המועצה עדיין רחוקה מהיעד שהציבה.

בנוסף, המאמצים האלה הצליחו להביא רק לבלימה של התכווצות האקדמיה, ולא לשיפור המצב. כמו כן, גידול במספר הסטודנטים לתואר שני הצליח למתן את הירידה במספר הסטודנטים, אך גם הוא נבלם השנה, ומספרם נותר ללא שינוי בהשוואה לשנת הלימודים הקודמת.

בכירים באוניברסיטאות אמרו ל–TheMarker כי מדובר במשבר שפוגע כבר עכשיו במוסדות רבים ובאיכות ההשכלה הגבוהה בישראל.

עם זאת, ההנחה במערכת ההשכלה הגבוהה היא שמדובר במשבר זמני שיחלוף בסופו של דבר, אם מסיבות דמוגרפיות ואם מהשתלבות של האוכלוסיות הערבית והחרדית במערכת ההשכלה הגבוהה. עד אז צפויות שנים קשות באקדמיה, ולפי הערכות, גם אם הצמיחה תתחדש, היא לא תהיה מהירה כבעבר.

במערכת ההשכלה הגבוהה יש מי שמאשימים את מדיניותו של שר החינוך ויו"ר המל"ג, נפתלי בנט, להתמקד בפיתוח מוסדות השכלה גבוהה באריאל ובפיתוח המרכז הבינתחומי בהרצליה, במקום בשיפור מצבן של המכללות הציבוריות בפריפריה.

בנוסף, אחד הגורמים האשמים במצב הוא משרד החינוך. במשך שנים, המשרד ומערכת החינוך כולה לא הצליחו להגדיל באופן משמעותי את שיעור התלמידים הזכאים לבגרות שעומדים בתנאי הקבלה של האוניברסיטאות. כך, עם התכווצות שכבת הגיל הרלוונטית, האוניברסיטאות והמכללות התקשו לאתר מועמדים ללימודים.

אך גם האוניברסיטאות אשמות במצב, מכיוון שבמשך שנים רבות, מחשש להורדת רמת הלימודים, הן סירבו לפתח מסלול חלופי ומשמעותי לקבלה ללימודים פרט לזה הקיים היום, הכולל את ממוצע ציוני הבגרות והציון במבחן הפסיכומטרי. זאת, למרות הביקורת מהשנים האחרונות על נזקים שנגרמים בגלל שיטת הקבלה הקיימת.

התפקיד החשוב של המכללות הציבוריות

נתוני המל"ג מלמדים גם על תפקידן החשוב של המכללות הציבוריות שנפתחו בישראל מאז שנות ה–90, שלא רק הביאו לגידול משמעותי במספר המשכילים בישראל, אלא גם הנגישו את האקדמיה, בעיקר בפריפריה.

לפי נתוני המל"ג, ב–2018 הגיעו 28% מהסטודנטים לתואר ראשון מיישובים מוחלשים (אשכולות 1–4 לפי דירוג הלמ"ס) — שיעור גבוה יותר משיעורם באוכלוסיה (כ–20%). ההישג הזה הוא בעיקר של המכללות המתוקצבות שנפתחו על ידי המדינה מאז שנות ה–90. כך, ב–1990, לפני פתיחת המכללות, רק 8.7% מהסטודנטים לתואר ראשון הגיעו מאזור הדרום — וכיום מדובר על כ–15% מהסטודנטים. גם מספר הסטודנטים מאזור הצפון גדל כמעט פי שלושה בהשוואה לעשור הקודם. עם זאת, בשנים האחרונות נרשמה ירידה גם במספר הסטודנטים במכללות אלה.

יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג, פרופ' יפה זילברשץ, אמרה ל–TheMarker כי "הירידה במספר הסטודנטים זניחה כשמדברים על כ–300 אלף תלמידים ועל שיעור משכילים גבוה במיוחד בהשוואה ל–OECD. לדעתי, מהנתונים עולה כי מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נכנסה לתקופה של יציבות, לאחר גידול מרשים ב–25 השנים האחרונות.

"אנחנו נמצאים כיום במקום של מיצוי שכבת הגיל, ולכן אנחנו פועלים כדי להנגיש את המערכת בקרב אוכלוסיות שונות. התוכנית בציבור הערבי הצליחה בצורה יוצאת מן הכלל, ונמשיך במשימה בקרב הציבור החרדי, יוצאי אתיופיה והאוכלוסייה הבדואית. המערכת בתנופה, שכוללת גם גידול בהשקעות במחקר ובמספר הפרסומים המדעיים".

האם לגאווה יש כיסוי?

במועצה להשכלה גבוהה מתגאים בנתוני OECD שפורסמו בחודש שעבר, שלפיהם ישראל מדורגת גבוה בקרב המדינות המשכילות בארגון. לפי הנתונים, 48% מהצעירים בני 25–34 בישראל רכשו תואר אקדמי או השתתפו בלימודים אקדמיים — מעט יותר מהממוצע ב–OECD, שמסתכם ב–44%, ובדומה לשיעור המשכילים בארה"ב ובנורווגיה. עם זאת, בדרום קוריאה, 70% משכבת הגיל הזאת בעלת השכלה אקדמית, בקנדה וביפן 60%, ובאוסטרליה ובבריטניה יותר ממחצית מהאוכלוסייה.

עוד עולה מנתוני הארגון כי ישראל צפויה לאבד את מעמדה כאחת המדינות המשכילות בקרב המדינות המפותחות. זאת, מכיוון ששיעור המשכילים הצעירים בני 25–34 נמוך יותר משיעור המשכילים בני 25–64, שמסתכם בכ–51%. בכך הופכת ישראל לאחת המדינות הבודדות ששיעור המשכילים הצעירים בה נמוך יותר משיעור המשכילים בכלל האוכלוסייה.

בנוסף, לפי דו"ח הארגון, ישראל משקיעה פחות תקציבים בסטודנטים שלה, ושכר הלימוד גבוה מאשר בחלק גדול ממדינות אירופה. עוד קובע הדו"ח כי בישראל, צעירים שהם דור ראשון להשכלה במשפחתם (כלומר שלהוריהם אין השכלה אקדמית) אינם מיוצגים כראוי במערכת ההשכלה הגבוהה. לפי הדו"ח, 56% מהאוכלוסייה בגילי 18–24 בישראל מגיעה ממשפחות שבהן להורים לא היתה השכלה אקדמית, אך נכון ל–2015, שיעורם במסלולי התואר הראשון במכללות ובאוניברסיטאות היה רק 39%.

נוסף על כך, ישראל חריגה בקרב מדינות הארגון גם בפערים המגדריים במערכת ההשכלה הגבוהה, שרק מתרחבים בשנים האחרונות. כ–59% מהסטודנטים כיום הם נשים, שמהוות גם 63% מהסטודנטים לתואר השני. עם זאת, רק 53% מהסטודנטים לתואר שלישי הם נשים. למרות זאת, בתחומי המדעים וההיי־טק הנשים הן מיעוט. כך, רק 25% מהסטודנטים בהנדסה ומדעי המחשב הן נשים. הנתון הזה הוא אחד הגורמים לשיעור הנמוך של נשים המועסקות בחברות ההיי־טק בישראל. לעומת זאת, קיים שיעור גבוה של נשים (80%) בלימודי הוראה ובמקצועות עזר רפואיים, כמו גם במדעי החברה, ביולוגיה, ואדריכלות (70%). גם בלימודי רפואה, 60% מהלומדים הם נשים.

מספר הסטודנטים הערבים הוכפל בעשור

דו"ח המל"ג כולל גם נתונים חיוביים על גידול במספר הסטודנטים, בעיקר בציבור הערבי. בתוך עשור הוכפל מספר הסטודנטים הערבים ל–48,600, בעקבות תוכנית שהובילה הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) בתקופת כהונתו של פרופ' מנואל טרכטנברג, שאף הורחבה לאחרונה. בכך השיגה המל"ג שלוש שנים לפני המועד את היעד שהציבה לגידול במספר הסטודנטים הערבים באקדמיה.

מאז 2011 מובילה הוות"ת תוכנית להנגשת האקדמיה לחברה החרדית, שבמסגרתה הוקמו 15 מסגרות אקדמיות ייעודיות לחרדים בפרישה ארצית, שבהן מתקיימים לימודים בהפרדה בין גברים לנשים. ב–2013, כ–13 אלף סטודנטים חרדים למדו במוסדות להשכלה גבוהה — רובם (כ–10,000) לתואר ראשון. מדובר בגידול מרשים בהשוואה למספר הסטודנטים החרדים באקדמיה ב–2011, שהיה 6,000. לפי היעד שהציבה המל"ג, עד 2022 אמורים ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה כ–19 אלף חרדים. עם זאת, שלא כמו עם החברה הערבית, המל"ג מתקשה יותר להגיע ליעדים שנקבעו לחברה החרדית.

עוד עולה מהנתונים כי מספר חברי הסגל האקדמי הבכיר גדל בשנים האחרונות, לאחר ירידה משמעותית במספרם ב–2000–2010. מספר המרצים בסגל הבכיר באוניברסיטאות המחקר עלה לכ–5,400 בשנת הלימודים האחרונה, לעומת כ–4,300 ב–2010. עם זאת, הנתונים מושפעים גם מהכללתה של מכללת אריאל בנתוני האוניברסיטאות.

נוסף על כך, לפי המל"ג בעשור האחרון נרשם גידול של 125% בהיקף הזכויות של חוקרים ישראלים במענקי מחקר תחרותיים, דבר המעיד על איכות המחקר בישראל. כמו כן, מספר הפרסומים המדעיים בישראל גדל באותה תקופה ב–18%. עם זאת, כפי שפורסם באחרונה ב–TheMarker, ישראל איבדה את מקומה כמובילה מבין מדינות המזרח התיכון בתפוקה המדעית, לטובת איראן, טורקיה וסעודיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#