כמה שווה השפה של אמא ואבא? - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
עניין של שפה

כמה שווה השפה של אמא ואבא?

ילדים הגדלים במשפחה שבה מדברים בשתי שפות נהנים מיתרונות לא מבוטלים: הם מפתחים אמפתיה לאחר וטובים בריבוי משימות. ואולם מתברר כי לא כל שפה נוספת מעניקה יתרון דומה לדובריה - יש כאלה ששוות יותר

5תגובות
פרופ' שרון ערמון
אייל טואג

במדור הוותיק "הציור השבועי לילד" מתבקשים הקוראים הצעירים לאתר דמות שנעלמה. רוב הילדים יפתרו את האתגר בכמה דקות, אך מתברר שיש קבוצה אחת שמצטיינת בו במיוחד — ילדים דו־לשוניים. כלומר, ילדים שמדברים עם הוריהם שפה אחת, ושפה אחרת בבית הספר ובמגרש המשחקים. החוקרים תולים זאת במוח "גמיש וזריז יותר" של ילדים דו־לשוניים, שמאפשר להם להתעלם מן המידע החזותי המיותר, ומצליח יותר במעבר חד בין סוגי מידע.

זו אינה התרומה היחידה של דו־לשוניות. בלשנים ופסיכולוגים טוענים כי השפה השנייה הנרכשת בילדות מפתחת תחושת מסוגלות וביטחון עצמי, וגם רגישות חברתית ואמפתיה לאחר. "זה כמעט בלתי נמנע", מסבירה פרופ' שרון ערמון־לוטם, מהחוג לבלשנות ומרכז גונדה לחקר המוח שבאוניברסיטת בר אילן. "אדם שגדל עם שתי שפות גדל עם הידע שלא כל האנשים הם אותו הדבר, הוא רגיש יותר לניואנסים של האדם שמולו, וער לכך שהוא מגיע מתרבות אחרת. זה שונה לחלוטין מאדם המגיע לבגרות כשהוא פגש רק אנשים שדומים לו".

עניין של שפה: לא כל השפות נולדו שוות רותי לוי למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו שואלים "איפה הכסף?" סמי פרץ הישראלית שמלמדת היי־טקיסטים ופוליטיקאים לדבר אמריקאית רהוטה רונית הראל מי מחק את הערבית מהדרך? גור מגידו האיש שכתב נאומים לאיילת שקד ולרמטכ"ל חגי עמית כך הפכה הילדה המגמגמת מהשכונה החרדית בירושלים למרצה מבוקשת ללימודי שפה בברקלי גילי מלניצקי "גם לאשתי אני מדבר ככה": הסלנג של סוחרי המניות עלול להיגמר בכלא יסמין גואטה גילי בית הלחמי כובשת את הרשת בשפת הסימנים רפאלה גויכמן ליש אחנא מא בנפהם ערבי?* ליאור דטל אז איך כותבים - מאמי או ממי? הפנים החדשות של משטרת העברית אבי וקסמן רוצים ילדים יצירתיים ומוצלחים? למדו אותם לתכנת כבר מגן חובה רותי לוי שפה סודית ומרגיזה: למה כל כך קשה למצוא כיסא פנוי בבית חולים? רוני לינדר-גנץ "רובוט ינהג במכונית הרבה לפני שהוא ידבר כמו בני האדם" רותם שטרקמן האם השפה מכתיבה את החשיבה? 6 דברים מפתיעים על שפות רותי לוי

על כל אלה נוסף גם היתרון בריאותי שמיוחס לדו־לשוניות — כמו התאוששות מהירה יותר משבץ מוחי ועיכוב במחלת הדמנציה; ויתרון כלכלי, שכן בעולם גלובלי יש ביקוש גדול לדוברי שפות.

נושא מדובר פחות בנוגע לדו־לשוניות הוא שלא כל שפה נוספת מעניקה יתרון דומה לדובריה. כלומר, יש שפות ששוות יותר. "החשיבות שמקנים דוברי השפה לשפתם קשורה בצורה הדוקה ליחס של הסביבה ושוק העבודה כלפי השפה הזאת", אומרת ערמון־לוטם, שבין תפקידיה גם עומדת בראש הסניף הישראלי של רשת המחקר האירופית Bilingualism Matters.

"אנגלית נתפשת כשפת הצלחה גלובלית ואילו לאמהרית אין ערך כלכלי אלא תרבותי בלבד. התוצאה היא שילדים ישראלים יוצאי אתיופיה בגילי הגן מדברים עברית ברמה זהה לילדים חד־לשוניים, דבר המלמד על כך שהם איבדו את שפת הבית, הם לא מעניקים לה חשיבות והם מנסים להחליף זהות. לעומת זאת, בני גילם שביתם דובר אנגלית, צרפתית או רוסית מתנהגים כמו ילדים דו־לשוניים — אוצר המילים שלהם מתחלק בין שתי השפות, והם נהנים מכל היתרונות של הדו־לשוניות שתוארו".

מוטי מילרוד

שפת ההישרדות

גלי ההגירה הרבים ששטפו את העולם המערבי בעשורים האחרונים הביאו לעלייה ניכרת במספר הילדים הגדלים בסביבה רב־לשונית. ואולם ישראל היא מקרה מיוחד שבה הסיבה המובילה להגירה אינה תמיד כלכלית — אלא לפעמים אידיאולוגית. בעוד את העלייה הגדולה מבריה"מ לשעבר ניתן להגדיר כהגירה כלכלית, העולים שמגיעים לישראל מארה"ב הם מהגרים מטעמים אידיאולוגיים.

לסיבת ההגירה, מסבירה ערמון־לוטם, יש השלכה ישירה על ההצטיינות של הילדים ברכישת השפה העברית במהירות וביעילות. "באוכלוסייה שמהגרת מסיבות אידיאולוגית תפישת הזהות היא פרו־ישראלית, ולכן ההנחה הטבעית של אנשים היא שהורים אלה יעודדו את ילדיהם ללמוד את שפת הסביבה, יהיו גאים בה, והילדים שלהם יאמצו אותה מהר יותר", אומרת ערמון־לוטם. "אבל מתברר שבדיוק ההפך הוא הנכון — ילדי הגירה אידאולוגית, כמו דוברי אנגלית, שולטים בשפת הסביבה ברמה נמוכה יותר מילדי הגירה כלכלית, כמו דוברי רוסית".

כלומר, הישרדות אפקטיבית יותר מאידיאולוגיה.

"נכון. כשהמוטיווציה היא כלכלית אנחנו צריכים את השפה יותר וצריכים להתאמץ עבורה. אנחנו יכולים להעניק חשיבות לשפת הבית ואנחנו מאמינים שיש לה ערך תרבותי, אבל ה'מניות' שלנו נמצאות בשפת הסביבה".

במקרה של אנגלית זה עשוי לנבוע מהעובדה הפשוטה שאפשר להסתדר ברחוב עם השפה בלי להתאמץ וללמוד עברית. אולי יש קשר בין המאמץ של ההורים לילדים.

"אפשר לחשוב על זה ככה, לו היה לי מבחן מקביל בארץ אחרת, שאליה מהגרים אמריקאים מגיעים לצורכי עבודה, והוא היה בוחן את קליטת השפה של ילדיהם — היינו יכולים לתת תשובה נחרצת האם ההשפעה פה היא של האנגלית או נסיבות ההגירה".

גן ילדים בשוודיה

מה לגבי מבקשי מקלט?

"זו אוכלוסייה מעניינת. מצד אחד הם הגיעו מסיבות כלכליות הישרדותיות ולא אידיאולוגיות, ולכן היית מצפה שילדיהם יקלטו את שפת המקום מהר יותר. אלא שאצלם מתנגש שיקול נוסף — הם נשארים בתודעה שאולי ייאלצו לחזור למדינתם, או שהחיים כאן הם רק שלב בדרך למקום אחר. הם לא מניחים את שפת הבית מאחור, ויש להם עניין שהילדים שלהם ידעו מי הם ומאיפה הם באו. כדי שילד ילמד את שפת הסביבה הורים צריכים לשדר שזה חשוב".

היכן ממוצבת הערבית בהיררכיה של השפות בישראל?

"הערבית שונה כי היא טעונה פוליטית, ויש התנגשות בין ההיבט הכלכלי והאידיאולוגי. העולים בשנות ה–50 ממצרים, מעיראק וממרוקו התביישו להעביר אותה לילדיהם. ייתכן שאילו היו עולים היום היה שינוי בגישה זו, אך לא מתוך חשיבות השפה בציבוריות הישראלית כמו שהיינו רוצים לחשוב, אלא מתוך שינוי תפישה ציבורי ביחס לשימור תרבות המוצא".

היום יותר ויותר הורים שולחים את ילדיהם לחוגי אנגלית מגיל צעיר, ויש גם תופעה של "immersion schooling" — בתי ספר שמלמדים בשפה זרה מחצית מהזמן, ביוטה שבארה"ב עושים את זה עם סינית וספרדית. זה באמת עובד?

"הורים שולחים את הילדים שלהם לחוגי אנגלית אחר הצהריים, וזה נחמד וטוב למורי האנגלית, אבל אין לזה ערך ממשי. לעומת זאת מודל של בית ספר דו־לשוני, אם הוא נעשה נכון, יכול בהחלט לעבוד. צריך לוודא שאכן יש תמיכה אינטנסיבית בשפה שהיא לא שפת הסביבה".

יש ביקורת על כך שבבתי ספר דו־לשוניים של עברית וערבית הילדים היהודים לא באמת יוצאים עם השפה השנייה.

"אני מכירה את הביקורת. אני חושבת שזה מתיישב יפה עם הסיפור של הסיבה האידיאולוגית והכלכלית. כשהורים ערבים שולחים את ילדיהם לבית ספר דו־לשוני יש להם מוטיווציה לספק להם הזדמנות שווה כלכלית בחברה הישראלית, ואילו הורים יהודים עושים זאת מסיבות אידיאולוגיות של דו־קיום. זה חשוב, אבל כמו שאנחנו כבר יודעים — מספק תוצאות פחות טובות".

ומה תמליצי לישראלים שעושים רילוקיישן עם ילדיהם לחו"ל?

"קודם כל צריך להבין שילדים לא רוכשים שפה בשלושה חודשים. רכישת שפה היא תהליך איטי גם אצל ילדים, ולוקח שנתיים עד חמש שנים עד שהם מגיעים לרמה של ילדי המקום החד־לשוניים.

"מהצד של העברית של הורים שיוצאים לרילוקיישן — צריך להבין שזה שההורים מדברים עברית לא מספיק כדי לשמר אותה אצל ילדיהם. בשביל ששפה תישמר צריך לעבוד על זה, וזו החלטה שההורים צריכים לקבל. כשהילד רואה שהשפה אינה שימושית עבורו, והוא מסוגל לדבר עם ההורים בשפה הסביבה הוא זונח את שפת הבית".

להשכלה של ההורים המהגרים יש השפעה כלשהי על היכולת של הילדים לפתח מיומנות בשפת הסביבה?

"הורים צריכים לדבר עם ילדיהם, הם צריכים להקריא להם סיפורים, לשחק עמם — זה המפתח להצלחה לשונית בכל שפה שהיא. אנחנו יודעים היום שאי אפשר לרכוש היטב את השפה השנייה, מבלי להטמיע את היסודות של הראשונה. למרבה הצער, אחת העובדות הידועות בסוציו־בלשנות היא שהורים פחות משכילים גם מדברים פחות עם הילדים שלהם.

"פרופ' ריה פול מאוניברסיטת ייל היתה מספרת בשיעורים שלה — 'יורד גשם בחוץ, רץ הילד הקטן, עולה על כיסא ומטפס כדי להביט מבעד לחלון. פחד אימים. ממהרת האימא שאינה משכילה ואומרת 'חמוד, זה מסוכן — אל תעמוד שם', ואילו האימא המשכילה מגיעה ואומרת 'אוי, אתה רואה גשם בחוץ? הוא בא מהשמיים, מה עוד יש בשמיים?' שתיהן רוצות להגן על הילד ומעניקות לו חום ואהבה, אבל השנייה מלווה את הדאגה במלל רב יותר וזה מחלחל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#