רוצים ילדים נורווגים? תתחילו להשקיע בחינוך לגיל הרך

דו"ח של ה-OECD הראה שבנורווגיה משקיעים בתלמיד פי תשעה מההשקעה בתלמיד הישראלי ■ גם ביחס לממוצע, ישראל משקיעה רק רבע

רבקה לזובסקי
רבקה לזובסקי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ילד נורווגי
צילום: Getty Images IL

אם מישהו סבר שויצו, נעמת ושותפותיהן הפריזו כשפתחו בשביתה ב-1 בספטמבר, במטרה להעלות לסדר היום הציבורי את מצוקת החינוך לגיל הרך בישראל, הגיע דו"ח המדינות המפותחות (OECD) והראה בעובדות ובנתונים עד כמה קשה מצבו של הענף בישראל. הדו"ח, העשיר בנתונים שונים ורבים, מתכנס בסופו של דבר לאותו ילד נורווגי ממוצע, שהסכום המושקע בו שווה לזה המושקע בתשעה ילדים ישראלים.

גם מזווית אחרת זה נראה בעייתי: 2,700 הדולרים המושקעים בשנה בילד ישראלי ממוצע, הם רבע מהממוצע במדינות ה-OECD, מה שמציב את ישראל בקטגוריה הזאת בתחתית המדינות המתועשות. וגם זאת, כשלא מובאים בחשבון מאות אלפי הפעוטות בישראל שאין להם מסגרת מסודרת.

התמונות העגומות מאחורי המספרים, מסבירות שאין בהן מקריות: מחסור חמור במעונות מפוקחים, בתקנים, בהכשרה מתאימה לצוות ובהיצע של סייעות; ומשכורות נמוכות במיוחד, ולכן גם מוטיבציה נמוכה של עובדות איכותיות להישאר בתחום. אם נמשיל את החינוך בישראל לעיר, הרי שהחינוך לגיל הרך הוא הרחוב הכי מוזנח, חשוך, ומקופח בה.

בל נטעה: ההשקעה הכספית של מדינת ישראל בחינוך היא עצומה. תקציב החינוך במדינת ישראל הוא אדיר, וגדול אפילו מתקציב הביטחון. אלא שהחינוך לגיל הרך כלל לא נכלל בתקציב הזה.

מול מחאות תקיפות ותקשורתיות של מגזרים אחרים, החינוך לגיל הרך הוא המקופח הנוח ביותר: ההורים והצוות המקצועי מקבלים את הדין ולא מתארגנים למחות, והפעוטות עצמם אפילו לא מרגישים שהם מקופחים. בישראל, מצב זה מנציח קיפוח מתמשך, בעוד שבמדינות אחרות הוא לא מונע מהמנהיגות להוביל בכיוון הנכון. אז מה יודעים שם, שהמנהיגות שלנו עדיין לא אימצה?

יש להניח ששם, כמו אצלנו, לא הרגש האנושי וגם לא המחויבות החברתית, הם אלה שמכתיבים לבדם את מדיניות הממשלות, אלא גם עין כלכלית שחושבת קדימה. ילד שמושקעים בו משאבים בגיל הרך - בשנים הקריטיות ביותר להתפתחותו - יחסוך השקעות רבות בגילאים המבוגרים יותר; על כל שקל שהושקע בו, ייחסכו שלושה שקלים כאשר נשאף להובילו כתלמיד תיכון לחמש יחידות במתמטיקה.

גן ילדים של נעמת באשדוד
גן ילדים של נעמת באשדודצילום: אילן אסייג

הביטחון העצמי, דפוסי ההתנהגות, כישורי החברה והשפה, ומיומנויות רבות ושונות - נובטות בגיל הרך ומשם הן מתפתחות. זה הגיל המשמעותי ביותר, שבו כל השקעה תניב פירות כפולים ומכופלים. מי שעמד על האמת הפשוטה הזאת, מבין למה כל כך חיוני להעלות את שכרן הצנוע של המטפלות, להוסיף עוד מעונות מפוקחים, לתגבר תקני כוח אדם, ולהשקיע באיכות הסגל החינוכי במעונות.

בישראל, כך מספר לנו הדו"ח, עדיין לא הבינו את זה, ודווקא החינוך לגיל הרך - שיעילות ההשקעה בו היא בראש הפירמידה - נדחק לתחתיתה בהקצאת משאבים. לא יהיה מוגזם לומר: החינוך לגיל הרך בישראל נמצא במצב חירום, שמצדיק התגייסות לאומית להצלתו. אם נרצה באמת ילדים מצליחים, מחונכים, בטוחים בעצמם ושמחים - נצטרך להשקיע בילדים שלנו את מה שבנורווגיה כיום הוא כבר הנורמה.

פרופ' לזובסקי היא יו"ר ארגון ויצו העולמי

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker