מה קורה ביום שאחרי הבגרות באנגלית? לא יותר מדי - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה קורה ביום שאחרי הבגרות באנגלית? לא יותר מדי

רבים מכירים את בוגר חמש היחידות בציון גבוה, שמגמגם בשיחת חולין או מתקשה במענה על מייל פשוט באנגלית

תגובות
תיכון. אילוסטרציה
ניר כפרי

בימים אלו של פתיחת שנת הלימודים, מציין משרד החינוך שנה להשקת התוכנית "give me five", שנועדה לשפר את הישגיהם של תלמידי ישראל באנגלית. אחד מיעדיה המרכזיים של התוכנית הוא כי 70% מהניגשים לבחינות הבגרות ייבחנו ברמה של 4 ו–5 יחידות לימוד, מה שצפוי על פניו להקל על השתלבותם באקדמיה ובשוק העבודה.

תוכנית זו היא בשורה משמעותית ביחס לגישה ללימודי האנגלית, ובפרט לאנגלית מדוברת, שזוכה לתשומת לב יתרה ומוצדקת בהחלט. אמנם מהמשובים בשטח ניכר כי טרם התחולל שינוי מהותי במבנה השיעורים, התוכן שלהם והתקציב המוקצה ללימודי האנגלית, אך יחד עם זאת, הוגי התוכנית ראויים לטפיחה על השכם שכן היא מקדמת מטרה ראויה וחשובה מאין כמותה.

אלא שבו בעת עולה התהייה מה קורה ביום שלאחר הבגרות באנגלית, וכיצד מבטיחים שבוגרי התיכונים אכן מחזיקים בכלי השפה הדרושים להם. יתרה מכך, כיצד מבטיחים שגם בהמשך הדרך רמת האנגלית שלהם תהלום את הסטנדרט המקצועי והמגמות הרווחות בשוק העבודה.

קשה להפריז בחשיבותה של האנגלית בימים אלו. דרישה ל"אנגלית ברמת שפת אם" הופכת לתנאי סף בשורה ארוכה של משרות ותחומים, בעלי תפקידים בכל דרג נדרשים לאנגלית ברמה טובה, וגם סטארט־אפ בן יומו מכוון בדרך כלל לחו"ל ומתוקף כך מחייב לדעת את השפה על בוריה.

בדיוק מסיבה זו, יחידות לימוד וציונים גבוהים ככל שיהיו אינם חזות הכל ובוודאי שאינם מעידים על כישורי שפה. רבים מאיתנו אף מכירים באופן אישי את הדוגמה הקלאסית של בוגר חמש יחידות בציון גבוה שמגמגם בשיחת חולין, או מתקשה במענה על מייל פשוט באנגלית.

כדי שיתחולל שיפור משמעותי באנגלית, נדרשת תוכנית מקיפה יותר, שתעודד את הציבור כולו, בכל שלב, גיל ורמה, לתרגל ולדבר אנגלית, הן בשביל לתת מענה בסיסי לתייר שזקוק להכוונה, והן לשם שיפור מעמד בעולם התעסוקה. בדיוק כפי שקיימים מיזמים שונים המקנים ידע בתכנות לחתכים שונים באוכלוסייה ובכך מנגישים את התחום לחלקים רחבים יותר, הרי שיש לעשות זאת באנגלית.

כך למשל, ניתן לערוך "סדנאות רענון" באנגלית למשוחררים טריים מצה"ל, שייתכן ששכחו חלק מכלי השפה שרכשו בתיכון, או לחילופין להעניק קורס ממוקד לבוגרי תואר ראשון. גם עבור קהלים מבוגרים יותר, שבשל שינויים כאלו ואחרים נדרשים להכשרה ייעודית, ניתן לבנות מסלול מסוים. הטכנולוגיה מאפשרת כיום ללמוד מכל מקום ובכל זמן, תוך התאמה אישית לצרכים הקונקרטיים של כל ואחד ואחד.

שינוי הגישה ביחס לשפה האנגלית, והתייחסות אליה כאתגר מתמשך, ארוך טווח וחוצה מסגרת ולא בהכרח כיעד חינוכי גרידא, יוביל לשינוי הרצוי ולהפיכתה למנוע צמיחה אמיתי וחסר תקדים בחשיבותו.

הכותבת היא מנהלת בית הספר לאנגלית לייטוק (LITETALK) מבית ג'רוזלם פוסט



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#