זעקות לא יועילו - כדי לשנות את בתי הספר דרוש שינוי פוליטי - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זעקות לא יועילו - כדי לשנות את בתי הספר דרוש שינוי פוליטי

ניהול החינוך מושפע מתפישות כלכליות ופוליטיות והוא משרת מודלים כלכליים ומאפשר שימור של מוקדי כוח ושלטון ■ בית הספר חייב להפוך למקום שתפקידו המרכזי הוא להביא להתפתחות אישית של הילד ואיש הצוות

7תגובות
 בית ספר בבאר שבע
אליהו הרשקוביץ

באחרונה פורסם כי קיים מחסור של כ-200 מנהלי בתי ספר, המאיים על פתיחה תקינה של שנת הלימודים הקרובה. שר החינוך הודיע בתגובה כי המשרד ייצא עם תוכנית שתאפשר חופש פעולה גדול יותר למנהלים - ובמקביל יוריד את רף הקבלה לתפקיד.

כל איש חינוך או הורה, אשר עיניו בראשו, מבין שזהו סימן מדאיג ביותר למצב מערכת החינוך. תפקיד מנהל בית הספר הוא החשוב ביותר והמשפיע ביותר, אך גם הפגיע ביותר במערכת. הוא חייב להיות נחשק ובעל כוח משיכה, כזה שימשוך מועמדים רבים יותר מאשר ההיצע הקיים.

אם אכן כך הם פני הדברים, מדובר בקריאת השכמה מאוחרת מאוד, אשר מחייבת אותנו לבחון באומץ את השינויים שחלו בחינוך, בעולם בכלל ובישראל בפרט, ולאו דווקא לטובה.

מערכת החינוך המודרנית הפכה במשך 150 השנים שבה התפתחה לכלי פוליטי אשר מהווה בסיס לעמדות, תפישות ומאבקים. כשאנו חושבים על חינוך נוצרת אצלנו מיד חרדת קודש, תחום עמוק בעל משמעות וחשיבות אנושית ממעלה ראשונה. אבל דווקא תחושה זו מובילה להשטחה של המושג וריבודו לרוחב במקום לעומק.

התפישה הכוללת של המערכת היא שטוחה

ניהול החינוך מושפע מתפישות כלכליות ופוליטיות והוא משרת מודלים כלכליים ומאפשר שימור של מוקדי כוח ושלטון. מה שמעצב יותר מכל את מערכת החינוך היא מערכת היחסים של השלטון המרכזי עם הגופים המנהלים את החינוך בפועל - פקידי המשרד והרשויות המקומיות.

השלטון המרכזי מגדיר במודע ולא במודע איך המערכת תשרת באופן הטוב ביותר את האידאולוגיה הפוליטית והכלכלית בה הוא מאמין. הוא פועל במקביל לבעלי עניין וכוח נוספים המעוניינים בשמירה על כוחם והמשכיות תפקידם, בהם המועצה להשכלה גבוהה, ארגוני המורים, אליטות כלכליות וחברתיות. כל אלה תורמים לקיבעון מתמשך ומונעים שינוי והתפתחות של המערכת. גופים רבים, בעיקר של הורים ואנשי חינוך, דורשים שינוי. פה ושם גם רואים ניצנים בכיוון הנכון: יש בתי ספר עם מנהלים יצירתיים וזרמי חינוך עצמאיים שיוצרים "איי חינוך", ואפילו במשרד החינוך קוראים לשינוי ומקימים אגפים ומחלקות עם הפנים למאה ה-21.

אלא שהמציאות עדיין אפורה. התפישה הכוללת של המערכת היא שטוחה: מבנה בית הספר, מבנה יום הלימודים, הערכה, מדדים, תוצרים וכדומה. רוב בתי הספר שלנו מיושנים וחסרי מעוף ומבוססים על תפישות הוראה הפוגעות בתלמידים. ככלל, מוסד בית הספר לא מהווה עבור התלמידים מקום מזמין, חם ואוהב. קיימת אצלנו חרדה מובנית מהסטה הצידה של דפוסים ישנים ומוכרים ומשינוי בשיטות הערכה מסורתיות, בשיטת מבחני הבגרות הבלתי נגמרים, במבנה יום הלימודים ובמיוחד בתפישת ההוראה ובתפקידו של המורה הנפגש בכל בוקר עם ילדינו.

בית הספר חייב להפוך למקום שתפקידו המרכזי הוא להביא להתפתחות אישית של הילד ואיש הצוות. הלמידה חייבת להפוך לתהליך אישי, המבוסס על בנייה של מערכות יחסים; המרחב הלימודי צריך להשתנות. יש להפסיק לבנות בתי ספר עם חדרים, מסדרונות, חדרי ספח וחדר מנהל. צריך להעביר את ניהול הלמידה ושגרת היום כמה שיותר לתלמיד. כך, הילדים של כולנו יתפתחו לאנשים שלמים יותר ומוכנים יותר לבנות את עתידם.

לצערי, הזעקה של הורים ואנשי חינוך בפתחה של כל שנת לימודים לא תועיל. יש להילחם בחסמים בכל הכוח, גם במחיר של פגיעה זמנית במערכת. שינוי מערכתי אמיתי ויסודי יגיע רק דרך שינוי פוליטי, אשר יאתגר את מוקדי הכוח הקיימים. רק מפלגה פוליטית גדולה ואמיצה שאינה מפחדת להתעמת עם מוקדי הכוח תוכל לעשות שינוי במערכת החינוך.

הכותב הוא סמנכ"ל מנהל חטיבת החינוך בבית אקשטיין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#