בחינות הבגרות לא רלוונטיות לשוק התעסוקה העתידי - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בחינות הבגרות לא רלוונטיות לשוק התעסוקה העתידי

מהפכת המידע מערערת את הצורך בתואר ובידע המצטבר, ומעלה את הצורך בעובדים בעלי יכולת למידה עצמאית

6תגובות
בחינת בגרות
ניר קידר

משרד החינוך פירסם בשבועות האחרונים את המדדים השונים לבחינת בתי הספר בישראל — והוא ראוי לשבח על מדיניות השקיפות שלו. אך ב–2018 יחס החברה הישראלית לטבלאות ציוני הבגרויות ראוי לדיון מעמיק.

ברור כי מדידה והערכה חיוניות לצורך הצלחת כל ארגון — ולכן כל תלמיד, מורה, מנהל ומנכ"ל צריכים להיות מוערכים. זהו כלי לשיפור, לשיקוף, לתיקון ולצמיחה אישית ומקצועית. אלא שעד עתה, מרבית בתי הספר פועלים על פי כלי המדידה וההערכה הסטנדרטיים שאינם מותאמים למאה ה–21 וכדי להצליח בבחינות הבגרות, הם מתמקדים בלמידה פרונטלית ובשינון ידע, שכמעט אינם רלוונטים.

בעולם השינוי החל. במדינות רבות באירופה, כגון שוודיה, פולין ופינלנד, וכן בקנדה ובמדינות שונות בארה"ב, קיים מספר מזערי של בחינות בגרות, בעיקר במקצועות ליבה כמו מתמטיקה. בחלקן מתקיימות בחינות פסיכומטריות, המהוות חלק מהתנאים לקבלה של תעודת סיום תיכון, והן מסייעות למוסדות אקדמאיים במיון הסטודנטים.

שיעור הזכאים לתעודת בגרות

בעוד שכיום הצוותים, התלמידים וההורים בבתי הספר מוכווני־בגרויות — הרי ששינוי המצב בדומה לנעשה בחו"ל יחייב מרחב למידה רלוונטי שיזמן עיסוק בערכים, שאלות זהות, ידע קאנוני ועכשווי, ובעיקר מרחב שיקנה לתלמידים את מיומנויות העתיד: מיומנויות למידה וחשיבה, תקשורת בין־אישית, אוריינות מידע, ועוד.

במקביל לשינוי במעמדן של בחינות הבגרות, גם חשיבות התואר האקדמי — שהיה כלי חיוני למוביליות חברתית וקריטי לצורכי תעסוקה — הולכת ופוחתת. מהפכת המידע מערערת את הצורך בלימודי תואר העוסק בידע המצטבר, ומעלה את הצורך בעובדים בעלי יכולת למידה עצמאית, המסוגלים לאתר מידע, לסנן אותו, להתייחס אליו, לסנתז חלקי מידע וליצור תובנות וידע חדש.

בראיונות שנערכו לאחרונה עם מגייסי עובדים לחברות היי־טק, הם ציינו כי התואר האקדמי כבר אינו מהווה שיקול משמעותי בעת הקבלה לעבודה, וכי כיום חשובים יותר כישורים כמו מיומנויות חברתיות, יכולות למידה, חשיבה ביקורתית, הסתגלות למצבים משתנים ויכולות ניהול.

יתרה מזאת, מדו"ח שפירסם לאחרונה שירות התעסוקה עלה כי אף ששיעור האבטלה בישראל יורד, דווקא בקרב בעלי השכלה אקדמאית קצב הירידה נמוך יותר. מניתוח בקשות לקצבאות ב–2013–2017 נמצא כי ככל שלמבקש העבודה היתה השכלה אקדמית גבוהה יותר, הוא התקשה יותר למצוא עבודה. חלק מהענין מוסבר בהתפתחות הטכנולוגיה. אם בעבר תואר אקדמי הספיק לצורך תעסוקה במקצועות צווארון לבן, הרי שכיום העולם התעסוקתי יאיר פנים ליזמים בעלי חשיבה יצירתית, ולאו דווקא לבעלי תואר.

סולמות הציונים והשינון — לא יקדמו את השינוי התרבותי הנדרש. כמי שנחשף להתחדשות שמוביל המינהל הפדגוגי ואגף מחקר ופיתוח במשרד החינוך, ברור לי שגם שם מבינים זאת. הזמן בשל למעבר ללמידה ולהערכה אחרת.

ד"ר אלדר הוא מנכ"ל רשת אמי"ת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#