מכללות לא פחות טובות מאוניברסיטאות, עובדה - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מכללות לא פחות טובות מאוניברסיטאות, עובדה

המכללות לא זוכות לתמיכת המדינה כפי שזוכות לו האוניברסיטאות, אך מצליחות לבסס תשתית מחקרית ראויה

18תגובות
המכללה האקדמית נתניה
דן קינן

פרופ' אורית חזן מדגישה במאמרה ("האוניברסיטאות טובות מהמכללות, בזכות המחקר, 15 ביולי, TheMarker), כי מחקר איכותי ונרחב הוא נחלתן של האוניברסיטאות בלבד. ברצוני להראות נקודת מבט אחרת. בשנים האחרונות, כמות ואיכות המחקרים במכללות הפרטיות עלו באופן משמעותי, והגיעו בפקולטות מסוימות לתפוקה מחקרית גבוהה כפי שיש באוניברסיטאות. אלו אמנם מדגישות את היותן מוסדות מחקר, בכדי לנסות ולבדל עצמן מול המכללות, אולם הצהרות אלה אינן מוצדקות באופן גורף, במיוחד לאור השינוי וההתקדמות שחלו במכללות בתחום זה.

אין ספק שמחקר הוא פעילות יזמית, והחינוך המחקרי מצריך מיומנויות רבות המשמשות את הסטודנטים בהמשך העשייה שלהם, כפי שציינה חזן במאמרה. יחד עם זאת בהשוואת היכולות המחקריות של המכללות לאוניברסיטאות יש לשים לב לשלוש נקודות חשובות, שמתעלמים מהן בשיח הציבורי. ראשית, בניית יכולת מחקרית במוסד אקדמי לוקחת עשרות שנים, ובעוד האוניברסיטאות הן בנות 50 שנה ויותר, המכללות הן בנות עשרים שנה בלבד - גם האוניברסיטאות בישראל לא הגיעו לביצועים שהן מציגות כיום בזמן כה קצר.

שנית, ההשוואה הנדרשת צריכה להיות על פי תחום מחקר ולא על פי המוסד האקדמי. בעוד באוניברסיטאות קיימות עשרות רבות של פקולטות ומחלקות המייצגות מגוון רחב ביותר של תחומי ידע, המכללות בדרך כלל כוללות מספר מצומצם של יחידות אקדמיות, שלוש־ארבע פקולטות, המתמקדות בתחומים של מדעי החברה או ההנדסה לפי המיקוד של המכללה. לפיכך, יש לבחון את התפוקות המחקריות של המכללות ביחס ליחידות האקדמיות הקיימות בהן ולא להשוות את המוסדות כיחידות שלמות.

הנקודה השלישית הינה העובדה שהמכללות לא זוכות לתמיכת המדינה במחקר, כפי שזוכות לו האוניברסיטאות. המכללות הלא מתוקצבות תלויות במשאבים פנימיים - דבר המאט את התפתחות יכולת המחקר שלהן. יחד עם זאת, הן עדיין מצליחות לבסס תשתית מחקרית ראויה גם לאור הקשיים, ואפשר לראות זאת במספר הזכיות של פקולטות למינהל עסקים בתקופה האחרונה. הפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו, למשל, זכתה בשנתיים האחרונות במספר מענקי מחקר משמעותיים מגורמים בינלאומיים בכירים, כמו השוק האירופי, קרן המחקר הדו־לאומית ארה"ב־ישראל, קרן המחקר הלאומית של ישראל וקרנות נוספות התומכות במחקר בתחומים השונים. היכולת לזכות במענקי מחקר, בהיקף דומה לזכיות באוניברסיטאות באותן היחידות, מראה על יכולת מחקרית משמעותית.

בהשוואה שנעשתה לאחרונה בין פקולטות למינהל עסקים בישראל, ניתן לראות שהמכללות מפרסמות בכתבי עת בעלי "אימפקט פקטור" (איכות גבוהה) ואף נכללות בחמישייה העליונה בדירוג הפקולטות למינהל עסקים. היות שפרסום בכתבי עת אלו הינו בתחרות מול מיטב החוקרים בעולם הרוצים לפרסם באותם כתבי עת, אין ספר שמדובר בהישג מרשים. דוגמאות למחקרים חדשניים ניתן למצוא לדוגמה בעבודתם של ד"ר אוהד רף מהקריה האקדמית אונו ופרופ' צור שפירא מאוניברסיטת ניו יורק, שמראה שככל שרמת הביצועים של חברות עולה - הן נוטות יותר להיכנס לשווקים בינלאומיים. אולם, כשרמת הביצועים גבוהה מאוד - דווקא יש היפוך מגמה וחברות פחות יוזמות כניסה לשווקים בחו"ל.

לאור כל זאת, נראה כי האוניברסיטאות מבקשות להמשיך ולמצב עצמן כמובחרות ומוצלחות יותר בתחום המחקר מאשר המכללות, אף שבשנים האחרונות אין הדבר נכון. זאת, במקום שכולנו נתמקד בדבר החשוב, התפתחות וריבוי המחקר בישראל והגאווה הישראלית שבדבר.

פרופ' גביוס הוא דקאן הפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#