משרד החינוך יעביר חצי מיליארד שקל לתיכונים ערביים

המשרד יעביר את הסכום על פני חמש שנים ■ התוכנית תוגדר כפיילוט בשלוש השנים הראושונות שלאחריהן יוחלט אם להמשיך בה ■ הסכום יגיע כתוספת ממשרד האוצר ולא יהיה על חשבון תקציב משרד החינוך

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נפתלי בנט
נפתלי בנטצילום: עופר וקנין

חמש שנים לאחר שהאפליה התקציבית של התלמידים הערבים נחשפה ב-TheMarker משרד החינוך יוצא בתוכנית ענק במטרה לסגור את הפער. בחמש השנים הקרובות, יעביר המשרד חצי מיליארד שקל לתיכונים ערביים כחלק מתוכנית ראשונה מסוגה שיישומה יתחיל כבר בשנת הלימודים הקרובה - בניסיון לצמצם את אי השוויון במערכת החינוך.

המשרד מתחיל ביישום התוכנית כתגובה לפערי התקצוב שרק החריפו עם השנים ופוגעים בתלמידים הערבים' ששיעור הזכאות לבגרות שלהם ואיכות התעודה נמוכים באופן ניכר ביחס לתלמידים היהודים שמתקוצבים בשיעור גבוה יותר.

CORONA TIME - ועידת החינוך של TheMarker

התוכנית מיועדת לתיכונים הערביים בלבד, ותיושם באופן הדרגתי ברובם במהלך חמש השנים הקרובות כפיילוט שייבחן לאחר שלוש שנים. עלות התוכנית מוערכת בכ-130 מיליון שקל בהבשלה מלאה, ובסך הכל בכ-500 מיליון שקל בחמש השנים הקרובות. מימון התוכנית ייעשה מתקציב תוספתי של משרד האוצר, השותף לתוכנית, ולא על חשבון תקציבים קיימים של המשרד.

כיום קיימים פערי תקצוב ניכירם בין תלמידי התיכון מהמגזרים השונים. התלמידים הדתיים זוכים לתקציב הגבוה ביותר (ביחס למספר התלמידים בתיכון), ואילו תלמידי התיכון הערבים מקבלים את התקציבים הנמוכים ביותר – בשנים האחרונות פערי התקצוב האלה רק גדלו בעקבות תוספות תקציב גבוהות יותר לתלמידים הדתיים.

השבוע פירסם משרד החינוך נתונים מהם עולה שבתי הספר התיכוניים שתקציבם הוא הגבוה ביותר הם בתי הספר התיכונים הדתיים. בנוסף, עלה כי בתקופת כהונתו של שר החינוך נפתלי בנט תקציבי תלמידי התיכון הדתיים זינקו ב-30% - השיעור הגבוה ביותר מכל שאר זרמי החינוך. לעומת זאת, התקציב שמועבר לתלמידי התיכון החילונים גדל ב-18% בלבד ותקציבי תלמידי התיכון הערבים גדלו ב-21% בלבד. בסופו של דבר, המדינה משקיעה בכל תלמיד תיכון דתי כ-38 אלף שקל בשנה - גבוה ב-30% מההשקעה בתלמידים החילונים וב-66% מההשקעה בתלמידים הערבים.

בבתי הספר היסודיים דווקא נרשמה מגמה הפוכה של צמצום פערי תקצוב בין תלמידים ערבים ליהודים - שאף הביאה לצמצום מסוים בפערי ההישגים בין המגזרים - מאחר שמשרד החינוך נוקט שיטה של תקצוב לפי מנגנון של העדפה מתקנת בבתי הספר היסודיים (תקצוב דפרנציאלי) שאינו קיים בשיטת התקצוב של התיכונים.

התקציבים לבתי הספר היסודיים והתיכוניים
התקציבים לבתי הספר היסודיים והתיכוניים

שיטת התקצוב הקיימת בתיכונים משקפת את טיב התיכון, וככל שהתיכון מוצלח יותר ומעניק שירותים ברמה גבוהה יותר לתלמידיו, כך התקציב שלו גבוה יותר. אף שהשיטה הזאת מעודדת את בתי הספר התיכונים להצטיין, היא אינה מאפשרת לבתי הספר החלשים יותר להשתפר, שכן היא לא מקנה להם תקציבים כדי לעשות זאת.

השיטה הזאת גרמה לכך שבמקום לעודד תקציבית את התיכונים החלשים מבחינה כלכלית בארבע השנים האחרונות משרד החינוך הגדיל בשיעור גבוה יותר (35%) את התקציבים המופנים לתיכונים המבוססים ביותר (ביחס למספר התלמידים) - שבכל מקרה מקבלים תמיכה נוספת מהרשויות המקומיות וההורים - בעוד התקציב שמופנה לתלמידים בתיכונים המוחלשים ביותר שזקוקים לתמיכה רבה יותר מהמדינה גדל ב-18% בלבד.

הרשויות המקומיות מתנגדות לשינוי שיטת תקצוב התיכונים

בשנים האחרונות ניסה משרד האוצר ליישם רפורמה באופן התקצוב של בתי הספר התיכונים, כך שגם בהם התקציב יחולק לפי קרטריונים של העדפה מתקנת - אך ללא הצלחה. הסיבות: התנגדות של הרשויות המקומיות, וככל הנראה גם חשש בקיצוץ תקציבים בחינוך הממלכתי-דתי המתוקצבת בשיעור הגבוה ביותר כדי לממן תוספות תקציב משמעותיות לתלמידים הערבים.  

ב-2016 ניסה משרד האוצר לשנות את שיטת התקצוב בבתי הספר התיכונים כדי לעודד אפליה מתקנת באמצעות חוק ההסדרים - וליצור מצב שבו התלמידים המוחלשים ביותר בתיכונים יקבלו תקציב גבוה ב-50% מהתקציב שמקבלים התלמידים בבתי הספר המבוססים ביותר. התוכנית היתה אמורה לצאת לדרך ב-2017 אך לבסוף משרד החינוך ביקש לדחות אותה ולשקול את מרכיביה מחדש. בשנה שעברה, לאחר שפורסמו נתונים נוספים על פערי התקצוב בין תלמידי התיכון, הבטיח שר החינוך, נפתלי בנט, לקדם את התוכנית.

בסופו של דבר, בעקבות דיונים משותפים של משרדי האוצר והחינוך, הוחלט להוציא לדרך את התוכנית הנוכחית, שלא תפגע בתקציבי הרשויות המבוססות ובתי הספר הדתיים.

במסגרת התוכנית, יקבלו בתי הספר תקציבים שיאפשרו להם לסייע לתלמידים החלשים ביותר ולהגדיל את שיעור הזכאות לבגרות בהם, ותקציבים לתוכניות חינוכיות נוספות. בגלל שיעור הזכאות הנמוך לבגרות בציבור הערבי סביר להניח שהצלחת תוכנית כזאת תגדיל את שיעור הזכאות הארצי ותביא לצמצום הפערים.

התוכנית לא תביא לשינוי בשיטת התקצוב של משרד החינוך בתיכונים שיצרה את העיוותים הקיימים בתקצוב התלמידים, אלא תשתמש בתוספות תקציביות לצורך תיקון מסוים של המצב. עדיין לא ידוע אם התוכנית תמשך לאחר מכן ואם היא תביא לסגירה מלאה של פערי התקצוב, ובכל מקרה היא לא תוכל להשוות את תנאי התקציב של התלמידים הערבים לאלו של התלמידים הדתיים. בנוסף, מכיוון שהתוכנית מיועדת רק לתיכונים ערביים ובדואיים היא לא תסגור את פערי התקצוב שבין התלמידים הדתיים לחילונים.

כדי לוודא שהתקציב מנוצל כראוי, המשרד יבחן מקרוב את האפקטיביות של השפעת התקציב תוך כדי יישומה, על ידי אנשי המחקר של המשרד. כך, יישום התוכנית ילווה על ידי הרשות הארצית למדידה והערכה של משרד החינוך שתבחן את הצלחת כל אחד מרכיבי התוכנית בנפרד בניסיון לאתר מהו הרכיב שיגרום לשיפור המשמעותי ביותר בהישגי התלמידים ולשמור על אפקטיביות ההשקעה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker