הגרף שנתניהו לא רצה שתראו: כך הביסה איראן את ישראל בדירוג המחקר - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הגרף שנתניהו לא רצה שתראו: כך הביסה איראן את ישראל בדירוג המחקר

לפני 20 שנה היתה ישראל המדינה המובילה במזרח התיכון מבחינת היקף המחקר המדעי, אך מאז עקפו אותה מדינות האזור - ובראשן איראן ■ עם זאת, המחקר בישראל מדורג גבוה יותר במדדים הבוחנים איכות ■ "הנתונים מצביעים על הנחישות של איראן וההשקעה האדירה שלה"

202תגובות
עופר וקנין

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פנה שלשום (ב') לאומה בנאום דרמטי, בניסיון למנוע מאיראן לעקוף את ישראל במרוץ החימוש לנשק גרעיני. אבל בתחום אחד איראן כבר עקפה אותנו — ובאופן משמעותי: בשני העשורים האחרונים מנסה איראן להפוך למעצמת מדע, ותפוקת המחקר שלה עלתה באלפי אחוזים, תוך שהיא מותירה את ישראל מאחור במדדי התפוקה.

לפני 20 שנה ישראל היתה המדינה המובילה במזרח התיכון, ואחת המדינות המובילות בעולם, מבחינת היקף המחקר המדעי, אך מאז הידרדרה למקום הרביעי במזרח התיכון, כשאיראן מדורגת במקום הראשון ואחריה טורקיה וסעודיה. איראן עקפה את ישראל בתפוקת המאמרים בתחומים רבים ובהם פיזיקה, ביולוגיה, כימיה ומינהל עסקים.

המדדים שבהם איראן מובילה הם כאלה שבוחנים את כמות המחקר שמתבצע במדינה, ולא את איכותו. ישראל עדיין מובילה משמעותית מבחינת רמת המחקר המבוצע באוניברסיטאות, אך קיים חשש שגם כאן מדינות האזור יצליחו לצמצם פערים בעתיד הקרוב.

הנתונים על הניסיונות של איראן לצמצם פערים מול מדינות העולם בתפוקת המחקר האקדמי פורסמו כבר לפני כשש שנים, במחקר של פרופ' אורי קירש ממוסד נאמן בטכניון, שהתריע מהתחזקות מערכת המחקר באיראן ובמדינות המזרח התיכון בהשוואה לקיפאון שאליו נכנסה ישראל. מאז המצב אף החמיר.

לפי נתוני חברת המידע האקדמי סקופס, ב–1996 דורגה ישראל במקום 18 בדירוג עולמי הבוחן את תפוקת המחקר (הכמותית), לצד מדינות כמו בלגיה וטייוואן, וב–2016 היא הידרדרה למקום 33, בעוד איראן דורגה במקום 16. באותן שנים גדלה תפוקת המחקר של ישראל ב–75%, אך מדינות אחרות התחילו להשקיע משאבים אדירים במחקר כדי להגדילו. טורקיה, למשל, עלתה ממקום 27 ב–1996 למקום 17 ב–2016, וסעודיה עלתה ממקום 42 למקום 32. ארה"ב נותרה במקום הראשון מבחינת תפוקת המחקר, עם יותר מחצי מיליון מאמרים מדעיים המפורסמים בה מדי שנה. סין עלתה מהמקום התשיעי למקום השני.

ההידרדרות של ישראל במדדים לעומת מדינות האזור התחילה ב–2003, שבה טורקיה עקפה אותה לראשונה. ב–2008 גם איראן עקפה את ישראל, וב–2015 סעודיה הצליחה לעבור את ישראל באותו מדד.

איום אקדמי מספר המאמרים שפורסמו בכתבי עת וכנסים מקצועיים, בעשרות אלפים

"איראן נהפכת למעצמה מדעית"

הנתונים מושפעים גם מגודל האוכלוסייה, כשאוכלוסיית איראן מונה 80 מיליון תושבים לעומת 8.8 מיליון בישראל. עם זאת, בעבר ישראל פירסמה יותר מחקרים מדעיים מאיראן. ב–1996 פורסמו באיראן כ–960 מאמרים בלבד, לעומת כ–10 אלף מאמרים בישראל. מאז, איראן רשמה זינוק של יותר מ–5,000% במספר המאמרים המפורסמים במדינה, וכיום היא מפרסמת כ–41 אלף מאמרים בשנה — פי 2.5 מאשר בישראל.

למרות זאת, המחקר בישראל מדורג גבוה יותר במדדים הבוחנים איכות, והיא מובילה על כל מדינות האזור, וגם בהשוואה בינלאומית היא ממוצבת גבוה. ישראל גם מובילה במספר הפעמים שבהם מצוטטים מחקרים ישראליים בכתבי עת מובילים בעולם.

לדברי הח"כ לשעבר, פרופ' מנואל טרכטנברג, שהיה גם יו"ר הוועדה לתכנון של המועצה להשכלה גבוהה, "החינוך לא נמצא בראש סדר העדיפויות הלאומי. בימים האחרונים הנושא ששולט בסדר היום הציבורי הוא איראן, אבל החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל הם קריטיים כשמדברים על איראן. בארץ לא שמים לב לכך שאיראן נהפכת למעצמה מדעית". טרכטנברג צפוי להציג את הנתונים בכנס לחינוך מתקדם של סמינר הקיבוצים שייערך בהמשך השבוע.

"אף שהנתונים האלה לא מעידים בהכרח על איכות, הם מצביעים על הנחישות הרבה וההשקעה האדירה שמבצעת איראן, בעיקר בתחומי הפיזיקה, ההנדסה, הכימיה והאווירונטיקה", הוסיף. "לאורך זמן מדובר באיום משמעותי. איראן וטורקיה עולות במדד ומנסות להשיג אותנו. המפתח להתמודדות עם זה הוא השקעה בחינוך, השכלה ומדע".

לדבריו, "אין ספק כי איכות המחקר בישראל גבוהה באופן משמעותי, אך אנחנו צריכים להגדיל את ההשקעה ואת תשומת הלב לחינוך ולהשכלה גבוהה. אני חושש שגם אם שיעור קטן של התפוקות של איראן איכותי, כשמדובר במדינה כה גדולה יש חשש שהם יסגרו בעתיד את הפער מולנו גם מבחינת איכות המחקר, במיוחד בשנים האחרונות כאשר הסנקציות הוסרו מעליה והיא יכולה לגייס חוקרים מובילים מחוץ למדינה".

מנואל טרכטנברג

עלייתן של איראן, טורקיה וסעודיה בדירוג התפוקה המחקרית נובעת מהשקעות כספיות עצומות, כחלק מיעדים מוגדרים להפיכתן למובילות במחקר ובמדע בעולם ולשיפור איכות כוח האדם שלהן. סעודיה וקטאר, למשל, משקיעות עשרות מיליארדי דולרים בפיתוח אוניברסיטאות וקמפוסים חדשים ומשיכת חוקרים מובילים מהעולם, בעוד איראן היתה מנועה מלפתח יחסים בינלאומיים בגלל הסנקציות שהוטלו עליה.

בתחומי מדעי הרוח, האמנות והתרבות, ישראל שומרת על המקום הראשון בין מדינות האזור. אך במחקר בפיזיקה גרעינית, ישראל דורגה בעבר במקום הראשון מבחינת מספר המאמרים — עם 219 מאמרים ב–1996 לעומת 27 מאמרים בלבד באיראן. כיום, איראן נחשבת למדינה בעלת תפוקת המחקר המובילה בתחום, עם 455 מאמרים, וישראל במקום שלישי אחרי טורקיה, עם 315 מאמרים.

בכלכלה — תחום שעלה לכותרות בשבוע שעבר, בעקבות חשיפת TheMarker על הידרדרות המחלקות לכלכלה — ישראל ירדה מהמקום הראשון למקום שלישי אחרי טורקיה ואיראן. גם במינהל עסקים איראן מדורגת כיום במקום הראשון ואחריה טורקיה, כשישראל במקום שלישי.

בהנדסה כימית ישראל ירדה מהמקום הראשון לפני כ–20 שנה למקום חמישי, ובכימיה למקום רביעי. במחקר במדעי המחשב ישראל דורגה בעבר במקום הראשון וכיום מדורגת במקום רביעי, כאשר קטאר ואיראן מובילות.

בכמות המחקרים בביוכימיה, גנטיקה וביולוגיה מולקולרית, איראן מדורגת כיום במקום הראשון, וישראל במקום שלישי אחרי טורקיה. זאת, לאחר שב–1996 ישראל דורגה במקום הראשון ואיראן במקום חמישי. בהנדסה, איראן מדורגת במקום הראשון עם כ–12 אלף מאמרים ב–2016, לעומת 2,200 מאמרים שפורסמו בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#