"למה שמישהו שמקבל 250 אלף דולר בשנה ירצה לעבוד בישראל?" - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"למה שמישהו שמקבל 250 אלף דולר בשנה ירצה לעבוד בישראל?"

כלכלנים מובילים התייחסו אתמול למצבם העגום של לימודי הכלכלה בישראל, כפי שנחשף ב-TheMarker ■ פרופ' דן בן דוד, אוניברסיטת תל אביב: "המחלקות נאלצות להוריד את תנאי הקבלה ואת הרמה — כי התקצוב ניתן לפי מספר הסטודנטים"

66תגובות
אוניברסיטת הרווארד
AP

השכר הנמוך שניתן לחוקרים במחלקות לכלכלה בישראל בהשוואה לשכר במחלקות המובילות בארה"ב הוא הגורם המרכזי למשבר בלימודי הכלכלה בישראל — כך טוענים כלכלנים בתגובה לדו"ח החמור של ועדת המומחים הבינלאומית על מצבם העגום של לימודי הכלכלה בישראל, שנחשף אתמול ב–TheMarker, לאחר שהוסתר במשך חמישה חודשים על ידי המל"ג. לפי הדו"ח, לימודי הכלכלה בישראל נמצאים "במצב קריטי" ועלולים להיכחד, לאחר שהממשלה לא פעלה כדי לתקן את הליקויים החמורים שנמצאו בדו"ח דומה שפורסם לפני עשר שנים בדיוק.

לפי חברי הוועדה, על הממשלה והמל"ג לבצע צעדים דחופים ומשמעותיים כדי למנוע את היכחדותם של בתי הספר המובילים לכלכלה בישראל, שבעבר כיכבו בראש הדירוגים הבינלאומיים. לטענת הוועדה, ניתן לעשות זאת בין היתר באמצעות גיוס של אנשי סגל איכותיים מהארץ ומחו"ל והגדלת שכרם, אך גם על ידי פעולות נוספות כמו פתיחת בתי ספר בינלאומיים וגיוס חברי סגל וסטודנטים דוברי אנגלית.

בתגובה לדו"ח אמרו כלכלנים בכירים בישראל ל–TheMarker כי אחת הבעיות המשמעותיות שפגעו בבתי הספר לכלכלה נובעת מתנאי השכר הנמוכים, שעל פי הנהוג באוניברסיטאות בישראל, דומים לשכר בשאר התחומים, ואינם מושפעים מהתחרות הבינלאומית.

פרופ' אסטבן קלור, ראש המחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, הודה שקשה להתחרות באוניברסיטאות המובילות בעולם, שבהן תנאי השכר נדיבים יותר. "חוקר במחלקה לכלכלה בארה"ב יכול לקבל משכורת של 200–250 אלף דולר בשנה ואפילו יותר, ואנחנו יכולים להציע אולי מחצית מכך. בתחומים אחרים אין את הבעיה הזאת, כי המשכורות ביתר התחומים באוניברסיטאות בארה"ב לא כל כך גבוהות", הוא אמר.

הדירוג הבינלאומי של חוגים ללימודי כלכלה בישראל

אחת הבעיות בתחום השכר נובעת, לפי הדו"ח, מהיעדר מנגנון של שכר דיפרנציאלי בישראל, בין היתר בעקבות התנגדות ארגוני הסגל הבכיר למגנון שכזה. לדברי קלור, "בתחומים כמו כלכלה ומינהל עסקים יש צורך במדיניות של שכר דיפרנציאלי, כי במצב הנוכחי קשה לגייס חוקרים איכותיים, שיסיכמו לקבל שכר נמוך משמעותית מזה שהם מקבלים בחו"ל. יכול להיות שאם היינו יכולים להציע גמישות בתגמולים לחוקרים, היינו מצליחים לגייס יותר חוקרים".

עומס ההוראה בישראל גדול יותר

מחברי הדו"ח הביעו תדהמה מכמות הישראלים שבוחרים ללמוד לתואר שלישי בארה"ב לאחר לימודי התואר השני בכלכלה, בעוד ישראל אינה מנסה למשוך סטודנטים מחו"ל. לדברי קלור, "אף שיש לנו תוכנית מצוינת לתואר שלישי, אנחנו ממליצים לתלמידים לבצע את התואר השלישי בחו"ל, כי אנחנו חושבים שזה יתרום להם כחוקרים".

אבל כתוצאה מכך האנשים שהשקעתם בהכשרתם נשארים בחו"ל, ולא חוזרים לתרום למחלקות בישראל.

החוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב (אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר בידיעה)
דודו בכר

קלור: "בכל העולם נהוג לבצע את התואר השלישי במקום אחר, שפותח עבורם אופקים חדשים. הבעיה היא שבישראל אין תנאים מפתים שיאפשרו למשוך אותם בחזרה לארץ. לא הייתי רוצה לשמור על אנשים בישראל רק כי הרמה שלהם נמוכה, ולכן אני רוצה לתת להם את ההזדמנות לקבל את ההכשרה הטובה ביותר, ושיחזרו לאחר מכן לארץ. אני גאה בעובדה שהתלמידים שלנו מתקבלים למחלקות המובילות בעולם".

פרופ' דן בן דוד, נשיא שורש, מוסד למחקר חברתי־כלכלי, ומרצה בחוגים לכלכלה ולמדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, טוען: "מדינת ישראל לא יכולה יותר לעצום עיניים ולהתעלם מהתחרות על המוחות בכל העולם. אנחנו רוצים שהכלכלנים בישראל יהיו ברמה הכי גבוהה, והרמה הכי גבוהה בלימודי תואר שלישי בכלכלה היא בארה"ב. בעבר רובם רצו לחזור לעבוד בישראל, אבל כיום הם מעדיפים להישאר שם.

"המחלקות לכלכלה באוניברסיטאות הטובות בארה"ב מתחרות עם המגזר הפרטי, ולכן מעניקות לחוקרים המוכשרים ביותר משכורות של מאות אלפי דולרים בשנה, ולפעמים אף יותר. בתחומים אחרים באקדמיה בארה"ב, שבהם הביקוש לכוח אדם נמוך יותר — גם השכר נמוך. בישראל, לעומת זאת, משלמים לחוקרים במחלקות לכלכלה משכורת דומה לזו שמשלמים לחוקרים בתחומים אחרים, ונוצר קושי בגיוס של אנשים, ולא רק בתחום הכלכלה.

"אם אנחנו רוצים להתחרות במוסדות בארה"ב, צריך להתייחס לעובדה שחבר סגל בארה"ב הוא קודם כל חוקר, וההישגים שלו במחקר משפיעים על הקידום שלו. גם בישראל הקידום מושפע מהמחקר, אך עומס ההוראה גבוה בהרבה".

דן בן דוד
אייל טואג

לדברי בן דוד וכלכלנים נוספים, יש לשנות את מודל התקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, כך שיעודד איכות ולא כמות. "האוניברסיטאות נאלצות להוריד את תנאי הקבלה ואת הרמה משום שהתקצוב ניתן לפי מספר הסטודנטים. יש תחושה שהתחרות בין המוסדות היא על כמות, במקום על איכות".

"הבעיה היא לא בשכר"

פרופ' מנואל טרכטנברג, ח"כ לשעבר במחנה הציוני ולשעבר יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, מכיר את הבעיה במשך שנים ארוכות. לדבריו "יש מחסור עצום במומחיות כלכלית בכמה תחומים חשובים למשק בישראל. אין לנו ממי לשאוב את הידע, הייעוץ וההכוונה. איך נוצר מצב שבו אין בישראל כלכלן תחבורה אחד ראוי? רק כלכלנים בודדים עוסקים בכלכלת בריאות וכך גם בכלכלת חינוך או כלכלת אנרגיה. יש פה רק כלכלן אחד או שניים שעוסקים במים — איך זה ייתכן במדינה שמתמודדת עם כל כך הרבה סוגיות. מה שקרה ללימודי הכלכלה הוא כשל מערכתי ממדרגה ראשונה. זוהי פגיעה קשה מאוד במשק ובחברה הישראלית".

האם ישראל יכולה בכלל להתחרות עם המחלקות בארה"ב?

מנואל טרכטנברג
מוטי מילרוד

"אנחנו בהחלט יכולים, וגם הצלחנו להתחרות בהן בעבר. החוקרים הישראלים רוצים לחזור לארץ. השאלה היא כיצד ניתן להציע להם תנאים טובים יותר. אמנם אי־אפשר להגיע לרמות השכר בארה"ב, אבל אפשר לפעול בנושא, וגם להפחית את עומס ההוראה לחוקרים המצטיינים, כפי שמקובל בארה"ב".

פרופ' עומר מואב, מבית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה ואוניברסיטת ווריק שבבריטניה, מאשים את ארגוני הסגל הבכיר, המתנגדים לשינוי שיטת השכר, במצב העגום שאליו הגיעו בתי הספר לכלכלה. לדבריו "הבעיה של המחלקות לכלכלה לא נובעת ממחסור בתקציבים. הן מעניקות שכר מופרז לפרופסורים בתחומים רבים שאין להם ביקוש, ובהם אנשים שכבר לא ממש עוסקים במחקר או בהוראה. יש פה בזבוז בוטה של כספי ציבור.

"אין הצדקה לתת למישהו שבקושי מלמד או חוקר שכר של 35 אלף שקל בחודש. צריך לתת לאוניברסיטאות גמישות כדי שיפחיתו את השכר בתחומים מסוימים, ויגדילו את השכר לסגל האיכותי בתחומים תחרותיים יותר כמו כלכלה. זאת הדרך היחידה להציל את לימודי הכלכלה. כל השאר זה בולשיט".

לדברי מואב, "הבעיה נובעת מכך שהמועצה להשכלה גבוהה נשלטת על ידי האינטרסים הצרים של הפרופסורים והוועדים החזקים של הסגל הבכיר. הם מסרבים להכיר בשכר שנובע מביקוש והיצע, אבל אין להם בעיה עם המצב הנוכחי, שבו יש פערי שכר עצומים בין הפרופסורים הוותיקים למרצים הצעירים, שגורמים לבריחת המוחות. בסופו של דבר, ישראלי שמסיים דוקטורט בכלכלה בארה"ב יכול לקבל הצעות אטרקטיביות מאוד מבחינת שכר".

עומר מואב
תומר אפלבאום

לדברי ד"ר איתמר שבתאי, דקאן בית הספר לכלכלה במכללה למינהל, הבעיה נעוצה קודם כל בחוסר הרלוונטיות של התואר בכלכלה — ולא בשכר המרצים. "לימודי הכלכלה סופגים ביקורת משום שהם לא מתחדשים. הם מתבססים על מודלים מסורתיים, ובעיקר על תיאוריה. הלימודים לכלכלה באוניברסיטאות הם לא יישומיים, ומקשים על בוגרי התואר הראשון להשתלב בעבודה.

"בוגר תואר ראשון שלמד רק את התיאוריות והבסיס לא יוכל לתפקד בשוק העבודה. אי־אפשר להקים חברת סטארט־אפ בלי שכלכלן יבנה עבורה מודל עסקי, ולכן צריך לשלב נושאים כאלה במהלך הלימודים. גם לא ייתכן שלימודי כלכלה באוניברסיטאות לא יכללו שימוש בביג דאטה".

לדברי שבתאי, אף שהמחלקות לכלכלה באוניברסיטאות הפחיתו בשנים האחרונות את תנאי הקבלה של הסטודנטים כדי להתמודד עם הירידה בביקוש, תוכניות הלימודים לא התעדכנו בהתאם, ועדיין פונות לסטודנטים עם ידע גבוה במתמטיקה. "מצד אחד מפחיתים את תנאי הקבלה, אבל כשמתעקשים ללמד את כל הסטודנטים לפי דרישות העבר, מפספסים סטודנטים, שהיו יכולים למשל להצטיין בכלכלה התנהגותית".

 המכללה למינהל
דודו בכר


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#